בתולדות ממשלות ישראל קורה לא פעם שפוליטיקאים חדשים עושים את צעדיהם הראשונים בתחום שאינו נהיר להם: קבלת החלטות. הדברים נכונים על אחת כמה וכמה כשמדובר בפוליטיקאים טריים המתמנים לתפקיד שר. במגזר החיים שעליו יופקדו, יהיה עליהם לשפר, להתמודד, לחתוך, לספוג ביקורת, לספוג השמצות. קחו, למשל, את שר האוצר המיועד, יאיר לפיד. כביכול, עלי להיות מודאג כאזרח לנוכח משימות הענק שעימן יצטרך להתמודד. בראש ובראשונה, הנחתת הגזירות המתחייבות על הציבור לנוכח הגירעון הענק. לא פחות מהתווית סדרי העדיפויות ברשימת הקיצוצים, לפניו משימה שעיקריה הם להחליט, ואחר כך להסביר ולנמק. לא פשוט.
מינויו הצפוי של לפיד לתפקיד שר האוצר מזכיר לי את מינויו של משה נסים באותו משרד לפני זמן רב. נסים, ללא כל השכלה בתחום הכלכלה, נתקבל במטחי ביקורת ולגלוג מושחזים מצד אלה "היודעים הכל", לפחות בעיני עצמם - הפרשנים הכלכליים. היום אפשר לומר כי נסים היה אחד משרי האוצר המוצלחים ביותר: הגיונו, בהירות מחשבתו, שכלו הישר והשכלתו המשפטית היו רק כמה מסגולותיו, שזיכו אותו במקום של כבוד בממשלות ישראל.
ומה בדבר ראשות הממשלה, שנחשבת לתפקיד מספר אחת? כמה "בדיחות אשכול" הומצאו על לוי אשכול, יורשו של דוד בן?גוריון בראשות הממשלה? הרי הוא עצמו זעק, כמעט התחנן לבן?גוריון האוטוריטרי: "תן לי אשראי!".
מהי המסקנה מכל הדברים האלה? לא מעט פרשנים ומומחים כאלה ואחרים מעלים את הסברה, כי מי שדחף או הציע ליאיר לפיד את תפקיד שר האוצר לקראת כינונה של הממשלה החדשה, רק ביקש להכשילו - ציבורית ופוליטית. הרי על פני הדברים זהו מינוי "מוזר", בלשון המעטה. ייתכן אף שלפיד עצמו, שעימו אין לי כל היכרות, נדחף ממש בכוח ללשכת שר האוצר מכורח הנסיבות הקואליציוניות וחששותיו מפני נשיאת העול הזה מובנים בהחלט. הוא אינו המועמד ששמו מזדקר ראשון לעין, למחשבה, כמתאים ביותר לתפקיד זה. אבל בשיטת המשטר הנוכחית של ישראל, המינוי הזה הוא כורח המציאות הפוליטית. וקשה להניח כי שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו, ייחל כראש ממשלה לכישלונו של לפיד. הרי יש מי שאומרים כי אריאל שרון מינה את נתניהו לשר אוצר רק כדי להכשילו, וההמשך ידוע. כישלונו, חלילה, של לפיד, יהא כישלונה של הממשלה. ואולי הוא יפתיע, כפי שהפתיע ובגדול משה נסים?
כן, גם הפרשנים הכלכליים, היודעים טוב יותר, בדרך כלל, מכל אדם אחר, ראוי שיניחו לו, ללפיד, לתקופת מה. ראוי שימתינו בסבלנות עד תום תקופת הטירונות הקשה המצפה לו במשרד האוצר. אחר כך - הכל פתוח למטחי הביקורת. לפיכך ראוי להביע את משאלתו הנ"ל של אשכול עם מינויו: "תנו לי אשראי!"