פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חודש ניסן - זמן להתחיל מחדש

      האביב כבר בפתח, ממש אפשר להריח את זה. ימי חום נעימים מחליפים את ימי הקור, ומצליחים לסלק אף את הלילות הקרירים. פריחה צבעונית מתחילה בדרום האדום של מרחבי קיבוץ בארי, מתפשטת עד למרבדים הסגולים של התורמוסים בצפון וממלאת את הנחיריים בריח נהדר של טבע רענן.

      אף שהטבע מנקד את המרחבים בירוק עז ובשאר צבעי הקשת כבר מחודש שבט, תקופת הזמן הרשמית ביהדות, המציינת את תחילתו של האביב, היא חודש ניסן המתחיל מחר. אין זה רק תאריך פורמלי, אלא גם עניין מהותי, המתבטא במחשבה היהודית, ואף מתבטא בהלכות פסוקות.

      עשרות אלפים נהנו מהפריחה באירועי "דרום אדום" (שי מכלוף)
      פריחה צבעונית מתחילה בדרום האדום של מרחבי קיבוץ בארי (צילום: שי מכלוף)

      על החודש הזה נאמר במסכת ראש השנה: "בניסן נגאלו, ובניסן עתידים להיגאל", בגלל יציאת מצרים שהתרחשה בתקופה זו. מאז אותו מאורע התקדש הזמן הזה, והוא בשל לגאולת העולם מדי שנה בשנה עד שנימצא ראויים לה. לפני אלפי שנים נגאלנו ממצרים, ולפני כשנתיים חשו גם שכנינו מדרום בסגולותיו המיוחדות של האביב, והציתו מהפכה הנקראת גם היא על שם העונה המופלאה.

      עוצמותיה של התקופה השמחה כל כך משמעותיות עד כי על פי התורה זהו גם ראש השנה האמיתי (ראש השנה שחל בתשרי נחשב לראש השנה העולמי מאחר שבו נברא העולם, ולכן זהו גם היום שבו כולו נידון). לכן אנו לא נוהגים לומר תחנון במשך כל החודש ואף אין מספידים בהלוויות. כי אותה השמחה שהחלה ב"משנכנס אדר, מרבין בשמחה" מתעצמת ועולה עד לסופו של החודש האביבי ותחילתו של הקיץ השורף.

      כדי לחגוג גם את המימד החקלאי נקבעה ברכת האילנות בתחילת חודש ניסן. בברכה זו יוצאים לטבע המלבלב, וכאשר מוצאים עצי פרי למאכל העומדים בפריחתם מברכים: "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות, כדי ליהנות בהן בני אדם". ומתוך הברכה אנו מבינים - זהו זמן ההתחדשות, האדם מתחדש ומתנער מקורי החורף האפורים ונותן לשמש להפשיר אותו מקיפאונו הרוחני והגשמי ובעקבותיו מתחדש גם הטבע.

      ניקוי חמץ הוא עניין פנימי

      כחלק מאותו תהליך של התחדשות אנו גם מתחילים בניקיון השנתי המפורסם. החמץ שנערם במהלך השנה בסדקים ומאחורי הרהיטים קורא לנו (ולא רק לנשותינו!) לנקות, להבריק ולחדש את הבית לקראת חג הפסח, וכאמור לכבוד השנה התורנית החדשה.

      אך מעל הכל ניקוי החמץ הוא עניין פנימי. כל השנה אנו עוסקים במערכות החוקים שלנו עם התורה, או שלנו עם הסובבים אותנו. לפעמים אנו נוהגים כדין, פעמים אחרות חורגים ממנו, אך הכל מתנהל באופן חיצוני. החמץ הוא בבית פנימה. אנו נמדדים מול האגו שלנו, מול היכולות הפוטנציאליות שלנו ומול הגורמים המפריעים לנו להצליח ולהתקדם.

      לכן עם רוחות השינוי וההתחדשות הנושבות עם הרוח החמימה והנעימה העולה בעונת האביב, אנו נקראים לבחון את עצמנו פנימה. לעשות עבודה משמעותית של ניקוי הלכלוך המפריע לנו לנוע בחופשיות בתוך היקום הפרטי שלנו, מתוך חשבון נפש אמיתי ופנימי. רק אז נהיה מוכנים לפתיחה של תקופה חדשה, נקייה ומלאת אופטימיות.