תקרת הזכוכית נסדקת

ב-8 במרץ, יציינו בכל העולם את יום האשה הבינלאומי. יש שיבחרו לציין זאת על ידי גילויי חיבה לאשה או לבת הזוג, יקנו פרחים או יבשלו ארוחה טובה, ויש אשר יבחרו להתמקד בפן הפוליטי-חברתי של היום. התקשורת תפרסם, כמו בכל שנה, מחקרים, סקרים ונתונים אשר מעידים על הפערים בין גברים לנשים ועל אי השוויון. ידווחו על פערים בשכר, יסקרו סיפורים של אי-שוויון בקבלה לעבודה, נשמע סיפורים עצובים ומכעיסים על הדרת נשים ועל אפליה. יש שיסתכלו על הנתונים ויאבדו תקווה לשינוי. נשים שלא יאמינו כי עם נתונים כאלה ועם סטטיסטיקה כזאת, יש ביכולתן להתקדם, להצליח, להגשים את עצמן.

אחד הדברים החשובים ביותר בדרך להצלחה הוא האמונה ביכולת להצליח, תחושת המסוגלות, האמונה בעצמך וביכולתך. על מנת שנשים ישתלבו בשוק העבודה, יתמודדו על משרות בכירות ויגיעו לעמדות מפתח, יישאו באחריות וישפיעו על קבלת ההחלטות – עליהן להאמין שהן מסוגלות לכך. שזה אפשרי עבורן.

לכן, לקראת יום האישה הבינלאומי 2013, הרשו לי להציע לכם ולכן נקודת מבט אחרת. אם בעבר יום האישה הבינלאומי היה יום בו הראו לנו את אי השוויון, היום – ניתן לראות ביום הזה את ההצלחה הנשית. בואו נביט על הדרך הארוכה שעשינו, על ההתקדמות שכבר מורגשת.

איני תמימה. עוד לא הגענו אל היעד הנכסף. יש עדיין נשים רבות שאינן חלק משוק העבודה, יותר מדי נשים סובלות מאלימות, המשכורות שלנו עדיין לא זהות לאלו של הגברים וגם לא תמיד תנאי ההעסקה. אין ספק כי יש עוד דברים רבים וחשובים לעשות למען קידום מעמד הנשים, יש הרבה חוקים שצריך לחוקק למען השמירה על זכויותינו, יש נורמות חברתיות שעלינו לשנות על מנת לאפשר לעוד נשים לצאת ולהגשים את עצמן.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שתקרת הזכוכית ממשיכה להיסדק כל הזמן, בדרך לשבירתה. במדינת ישראל אשה כיהנה כראש ממשלה, כנשיאת בית המשפט העליון ולראשונה יש לנו אלופה בצה"ל.

בישראל 2013 נשבר שיא חיובי של 27 חברות כנסת. ארבע נשים משמשות כמנהלות כלליות של משרדים ממשלתיים. יש לנו נשים מובילות בתחום העסקים והפיננסים, נשים שמשמשות כמנהלות הכלליות של בנקים גדולים. יותר ויותר נשים נכנסות לאקדמיה, רוכשות השכלה וממשיכות לתארים מתקדמים. נשים משמשות כדיקאן של פקולטות בכל התחומים ואשה אף עומדת בראש אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, כנשיאה. בישראל 2013, צעירות מסיימות קורס טיס בהצלחה, לוחמות שומרות על גבולות המדינה – משרתות נאמנה את הארץ. תקרת הזכוכית ממשיכה להיסדק כל הזמן. רק לאחרונה שמענו על כך שלראשונה מונו שתי נשים לשמש כראשות אגפים בחברת החשמל, שנתפשה עד כה כמעוז הגברים.

אל לנו להסתנוור מהמגמה החיובית שציינתי. אין בכך די כדי להפסיק לפעול ולקדם נשים. חקיקה וחינוך לשוויון ולימודי מגדר הם חשובים וחיוניים לקידום מעמד האישה. אך תחושת המסוגלות והאמונה ביכולתך להצליח חשובות לא פחות. סיפורי ההצלחה הנשית מעניקות כוח ואמונה לנשים רבות אחרות, צריכות "דחיפה" נוספת בשביל להגשים את עצמן. האמונה ביכולת להצליח נבנית, בין היתר, מסיפורי הצלחתן של נשים אחרות שחלמו, הגשימו, השיגו והגיעו רחוק. סיפורים מעין אלו מוכיחים לנו שזה אפשרי, זורעים אמונה ונוטעים תקווה בלבן של נשים וצעירות אשר רוצות להתקדם.

סיפורים על נשים מצליחות, כל אחת בתחומה ובהתאם למטרותיה וחלומותיה, יהיו אשר יהיו, הם שהופכים מטרה רחוקה לנגישה יותר, לאפשרית. הידיעה שנשים אחרות כבר הצליחו, בדרך הקשה או הקלה, היא שמחזקת נשים בדרך אל היעד הנכסף. הידיעה היא שגורמת להבנה ש"זה אפשרי" לחלחל. היא שמעודדת אותנו להתמודד על מכרז גדול, כשאנחנו מלוות בתחושה "אחרות כבר הצליחו, אז למה שאני לא אצליח?". היא שמעודדת אותנו להגיע לראיון עבודה במקום גברי, מלאות ביטחון, כי כבר ראינו שגם במקומות כאלה תקרת הזכוכית נסדקת ונשברת. יש לנו כנשים, החובה להרחיב את חופש הבחירה ולשבור את תקרת הזכוכית. סיפור הצלחתן של נשים, היא שמאפשרת לנשים אחרות לחלום ולהגשים, היא שנותנת לנשים את הביטחון והאמונה להגיד: "כן. גם אני יכולה", "גם אני אשבור את תקרת הזכוכית".

הכותבת היא מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל והמשרד לשיתוף פעולה אזורי