בעקבות מותו של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, הודיעו הלילה (רביעי) מפקדי הצבא כי הם נשבעים אמונים לסגנו, ניקולס מדורו. ההודעה נמסרה בשידור חי בערוץ הטלוויזיה הממלכתי. בעקבות מות צ'אווס, חוקת המדינה קובעת כי ייערכו בחירות לנשיאות בתוך 30 יום. כמו כן, סגן הנשיא מדורו, שצ'וואס סימן בתור יורשו, צפוי לכהן עד אז בתפקיד, ועל פי סקר עדכני, הוא גם צפוי להיבחר כנשיא, ולהביס את מנהיג האופוזיציה, אנריקה קפרילס רדונסקי, שהתמודד מול צ'אווס בבחירות לנשיאות באוקטובר.
מוקדם יותר, בשעותיו האחרונות של צ'אווס, נשא מדורו נאום לאומה לאור מצבו הקשה של הנשיא. מדורו טען כי המחלה שתקפה את צ'אווס היא תוצאה של "מתקפה" שיזמו אויבי האומה, כחלק מניסיון לבצע הפיכה נגד שלטונו בן 14 השנים.
בתוך כך קרא הלילה קפרילס לאחדות בקרב אזרחי ונצואלה והביע תנחומים למשפחתו של צ'אווס ולתומכיו. "בזמן קשה כל כך, עלינו להראות את אהבתנו העמוקה ואת ההערכה שלנו למדינתנו", אמר קפרילס.
נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, התייחס הלילה למותו של צ'אווס. לדבריו, ארצות הברית מדגישה את שאיפתה לפתח יחסים חיוביים עם ונצואלה. עוד אמר אובמה כי המדינה הדרום-אמריקאית מתחילה פרק חדש בהיסטוריה, וכי ארצות הברית מחויבת לקידום הדמוקרטיה, שלטון החוק והכבוד לזכויות אדם. כמו כן, בעקבות ההודעה על מותו של צ'אווס הביע מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, את תנחומיו עבור אזרחי ונצואלה.
צ'אווס מת הלילה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. צ'אווס, בן 58 במותו, היה אב לארבעה ילדים. תומכיו אמרו כי הוא היה נשיאם של העניים, ומבקריו אמרו כי הוא היה פופוליסט שהנהיג שלטון-יחיד בארצו. באמצע 2011 הודיע צ'אווס כי הוא עובר טיפולים כימותרפיים בקובה למחלת הסרטן, שככל הנראה התפשטה בבטנו. הוא עבר שלושה ניתוחים בבית החולים בהוואנה ושני גידולים ממאירים הוסרו מגופו. בחודש יולי 2012 הוא הכריז על החלמתו המלאה, ובחודש אוקטובר זכה בכהונה שלישית בתפקיד.
לאורך השנים, נהנה צ'אווס מתמיכה רחבה של עניי ונצואלה, בין היתר בשל הסבסוד הממשלתי הנרחב על הוצאות בריאות ותכניות חינוך, הממומנות מייצוא נפט. הוא גם גייס תמיכה בשלטונו מעימותים קולניים עם ארצות הברית, אותה הגדיר אימפריה דקדנטית ומחרחרת-מלחמה.
לא אחת איים צ'אווס להפסיק את ייצוא הנפט לארצות הברית, ובמיוחד ב-2002, כאשר טען שהנשיא ג'ורג' וו. בוש תמך בניסיון להדיחו מהשלטון. צ'אווס מעולם לא הוציא את איומיו מהכוח אל הפועל, וארצות הברית נותרה יבואנית הנפט הגדולה ביותר מוונצואלה. ואולם, גם מדינות אנטי-מערביות - בהן אירן, סין, סוריה ובלארוס - זכו ליהנות מהזהב השחור של ארצו.
