כשיאיר לפיד אמר לאחר הבחירות "בלי הזועביז האלה" חשבתי לרגע שהוא התמלא ברגשות פטריוטיים מתוך רצון כן ואמיתי להגן על כבודם של הכנסת, של צה"ל ושל לוחמי שייטת 13. עתה, משהוסיף לכך בלי הליצמנים והאטיאסים, החרדים, הבנתי שלמרות כל ההבטחות - אין "שינוי". חזרנו אל שנאת האחר השמורה ליהיר, המדושן והמתנשא. שנאה שיש בה סממנים גזעניים מובהקים כלפי מי שאינו חושב, מתלבש ומבלה באותם פאבים כמוך.
בחברה הישראלית מאז הקמת המדינה היו גלים עכורים של שנאת אחים, שנאה תהומית שפרצה מתוך החשש לאובדן ההגמוניה של האליטה הישנה. אליטה שלשיטתה הקימה את המדינה וטענה למניות יסוד בה; אליטה שקראה לניצולי השואה, שרידי החרב - "סבונים", שדחקה לשוליים הפריפריאליים את עדות המזרח וקראה להם ישראל השנייה, ושלעגה לעולים מחבר העמים. שיא הזעם האליטיסטי הופנה לחרדים ולמתנחלים תוך כדי שימוש בביטויים ובסממנים שלא היו מביישים שום תועמלן.
עשרות שנים נדרשו כדי להקהות את עוקצה של השנאה. על כך יש להודות למנחם בגין ז"ל, שבמשך שנים רבות סבל השפלה וניכור מצד האליטה המפא"יניקית. בגין לא התייאש לרגע מאחדות הגורל היהודי. מהפך 77' לא היה רק פוליטי, אלא גם תודעתי, ואיפשר לכל האחרים והנדחים להרים ראש. האליטה הישנה, שבלילה אחד לקחו לה את המדינה, מעולם לא ויתרה על אובדן ההגמוניה. נציגיהם במעוזי המשפט, התקשורת והכלכלה בחתרנות בלתי נלאית עשו כל מאמץ לשמר את עליונות האליטה השלטת. לפיד, שומר החותם הנאמן של אביו, ממשיך את המורשת. במתק שפתיים, בתחכום ובמעטפת פסאודו?אידיאולוגית, הוא קודח בנחישות השמורה ללוחמי קראטה את החור בספינת חיינו. חור שחור של פסילה, דה לגיטימציה ושנאה, שיכול להטביע את הספינה כולה. המונח שוויון בנטל הוא בסך הכל סיסמה מתוחכמת.
נדמה כי הציבור החרדי מפריע ללפיד ולחבריו בחגיגת הנהנתנות שלהם. הילודה בציבור החרדי ב"ה גבוהה ומפחידה משינוי דמוגרפי, ומי בכלל צריך את היהדות שהחרדים מגינים עליה בחירוף נפש. הרי החזון הוא להיות עם חופשי בארצנו, בלי חרדים, מתנחלים ומיעוטים. היהודים שרדו את פרעה מכיוון שלא שינו את שפתם ואת שמותיהם, ניצחו את המן הרשע אף שהאליטה בשושן השתתפה בסעודתו של אחשוורוש, הצליחו להתגבר על האינקוויזיציה בספרד אף על פי שהאליטה המשכילה היתה הראשונה להמיר את דתה, עמדו בנחישות מול הצארים ברוסיה, והרשימה עוד ארוכה. כל מי שחושב שאפשר להפסיק את מנגינת התורה והלימוד - כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. את רוח ישראל אי אפשר להכניע ונצח ישראל לא ישקר. מה שלא ברור הוא כיצד נפתלי בנט, הרב אלי בן דהן ואורית סטרוק התבלבלו בין הצדדים. חבל מאוד שהנווטן שלהם התקלקל ברגע האמת.