התכנית "בוס בהסוואה" שעלתה באחרונה בערוץ 2 מעוררת דיון ציבורי רחב, שמתמקד בעיקר בשאלת האותנטיות של התכנית - עד כמה היו העובדים שנראו בסדרה כאלו המייצגים את מרבית העוסקים במקצוע, ועד כמה היו הסיטואציות שנראו בין המנהל הבכיר בהסוואה לשאר העובדים אמיתיות ולא מבוימות. אבל מה שכמעט ולא עורר דיון, ואולי הוחמץ, הוא עצם מעמדם של העובדים בדרג הנמוך, אלו שנתפסים על ידי המנהלים בדרג הבכיר כעובדים זמניים או כאנשים שיכולותיהם ושאיפותיהם דלות יחסית, ולכן ידבקו בעבודה ובשכר הנמוך שהיא מציעה.
התכנית מספקת לנו מבט אחר על אותם אנשים. היא חושפת את עולמם הפנימי, את היומיום שלהם בעבודה קשה ולא מתגמלת, ובעיקר הוכיחה את דבקותם ונאמנותם למקום עבודתם, ואת רצונם להצטיין ולהצליח במה שהם עושים, בין אם מדובר בשליחי פיצה ובין אם בחדרניות במלון. המנהלים, שהתחפשו לעובדים חדשים מן המניין המגיעים ללמוד את העבודה החדשה, הופתעו בסיום המסע שעשו לגלות את איכויות העובדים, והתחייבו לעשות כל שביכולתם על מנת לקדם אותם בתוך המערכת.
הסדרה מלמדת אותנו משהו על עצמנו כעובדים. מתברר שלא משנה באיזה תפקיד אנחנו - תפקיד ניהולי בכיר (מנכ"ל, סמנכ"ל), בעלי מקצוע עצמאיים (עורך דין, רואה חשבון וכד'), או לחלופין פועלי עבודת כפיים - בדרך כלל, כולנו רוצים בסופו של דבר להצטיין במה שאנחנו עושים, ורוצים שיעריכו אותנו על פועלנו.
גיבורים שקופים
הגישה הכוללת של מנהלים בתוך ארגון גדול המאכלס עובדי דחק, שאינם נדרשים לכישורים ייחודיים ומשתכרים על פי רוב בשכר מינימום, היא בדרך כלל, שמדובר בעובדים שיש להם תחליף, ולכן אולי אין צורך מיוחד להשקיע בהם, לקדם אותם או להעלות את שכרם. אולם הסדרה מראה תמונה שונה, כשהיא חושפת בפנינו את אותם גיבורים שעל פי רוב הם שקופים בעיני הלקוחות ולעתים גם בעיני מנהליהם.
השאלה היא, כיצד יכול המעסיק להכיר את העובדים המוכשרים מבלי לחכות לרגע שבו הוא ייקרא לסדרת טלוויזיה כדי להכירם. איך לא לחשוב עליהם לא במונחים של משאב אנושי מתחלף וחסר זהות, אלא כאל עובדים שאם יצטיינו, יוכלו לסייע לו בעתיד בהובלת הארגון. זה נכון הן מההיבט המוסרי, על פיו לכל אדם יש את הזכות לקבל הערכה על תפקודו ולהתקדם בעבודתו, והן מההיבט התועלתי, לפיו הוא ייהנה מעובד מוכשר ומיומן, אם ידע להבחין ביכולותיו ולטפח אותן.
בסיכומו של דבר, סדרת התכניות של "בוס בהסוואה", מעבר להיותה דרמה מרגשת למי שצפו בה, יכולה לסייע לכל מנהל שעומד בראשה של חברה לראות כמה רב הנסתר על הגלוי, וכמה חשוב להיות מוזן לעתים קרובות מ"העובדים בשטח" כדי להפיק ערכים מוספים, כמו גם לגלות עובדים שמן הראוי שהארגון בו הם עובדים יקדם אותם.
הכותב, צביקה גנדלמן, הוא המשנה למנכ"ל קבוצת הלפרין יועצים (HMS)