הנה נתון אחד שנדחק אל הדפים האחוריים של העיתונים הכלכליים. הרבה אנשים לא רוצים להציג אותו בראש חוצות, ויש להם סיבות טובות. ניתוח שעשתה חברת אנטרופי ב?400 חוזי העסקה של בכירים העלה ששכרם ירד ב?125 מיליון שקלים ב?2012 ביחס לשנה הקודמת, כתוצאה מהחלת תיקונים בעלות שכר הבכירים. בשבועות הקרובים נראה מסך עשן בדמות מחטפי שכר שבוצעו לפני כניסתו לתוקף של תיקון נוסף בסוף השנה שעברה, אבל אסור לנו להתבלבל - החקיקה הזאת מתחילה להשפיע, והתוצאות יתבררו על פני שנים.
שכר הבכירים זינק בשנים האחרונות הרבה מעבר לביצועי החברות בשטח. הרווחים לא גדלו, אבל המנכ"לים קיבלו עוד ועוד כסף. כולנו היינו עדים למחטפי שכר בסוף 2012, בשל חששם של הבכירים והדירקטוריונים מהתיקונים שחוקקו בעניין שכרם. המחטפים עלולים להשפיע לרעה על התמונה הכוללת בדו"חות השנתיים הקרובים. אבל זה עומד להיות גל עכור ומטעה כי השינוי כבר התחיל, והנתונים של אנטרופי מראים שיש השפעה לחקיקה.
התיקונים שיזם המחוקק הם תולדה של יישום מסקנות ועדת גושן (תיקון 16) ויישום מסקנות ועדת השר יעקב נאמן לבדיקת שכר הבכירים (תיקון 20). מדובר בתיקונים רחבים לחוק החברות, שכבר חוללו שינויים בשטח. לעניין שכר הבכירים, תיקון 16 קובע כי בעלי השליטה בחברות הציבוריות לא יהיו מי שיקבעו איזה סכום לרשום בצ'ק להנהלת החברה. ועדת נאמן יצרה מנגנון מיוחד בדירקטוריון, שדן בגובה שכר הבכירים ונותן כוח מוגבר לבעלי מניות המיעוט. זה נראה סמנטי אבל זה חולל הבדל משמעותי.
הבנוסים בדרך לג'וב חדש ומפתה יותר
האם השכר כעת נמוך? ודאי שלא. האם לא היה ניסיון למחטף בסוף השנה שעברה? היה. האם צריך להמשיך לעקוב? בוודאי. אבל כדאי לזכור כי ההשפעה היא מכניסת התיקון לתוקף ואילך. התמונה המלאה תצטייר בשנים הקרובות, ולהערכתנו על פני זמן ניווכח שתהיה לה אפקטיביות גדולה ממה שנראה כעת.
ועדת נאמן זכתה לקיתונות של ביקורת, והמלצותיה אף זכו לנחרות בוז מהאופוזיציה. לא אחת שמענו הצעות בסגנון של מגבלה קבועה לשכר הבכירים של עד פי 50 משכר העובד הזוטר ועוד רעיונות מעוותים שהיו מנפחים (כן, כן) את סך המשכורות שהיו מושכים המנכ"לים. הרי מי שקובע קו לגובה המשכורת הרצויה גורם לכל שאר המנכ"לים שהנמצאים הרחק משם לדרוש "ליישר קו", כמו היה זה הסטנדרט החדש. אילו ההצעה היתה מתקבלת, היינו מקבלים ניפוח קולוסאלי של שכר הבכירים.
דווקא כעת חיזוק הדירקטוריונים מתחיל לעבוד בצורה שקופה ויעילה. הסכמי השכר צריכים להיבדק תחת עינו הפקוחה של ציבור בעלי המניות. הוא צריך לשקול כיצד לתגמל את ההנהלה לפי שיקולי תועלתו. הנהלה מוכשרת שיודעת להשיא רווחים ולהתמודד עם עסקיה בצורה טובה, תזכה לתגמול משופר. אך נוסף על כך, יש לשקול למנוע ממנהלים מוכשרים לקחת סיכונים גדולים מדי כדי ליצור רווחיות גבוהה אך קצרת טווח, במטרה ליהנות מבונוסים שמנים בדרך לג'וב חדש ומפתה יותר. התערבות ציבורית מידתית, מתברר, כן יכולה לייצר שינוי משמעותי וחיובי בשטח. כעת צריך לעבור לנושא הבא: דמי הניהול בפנסיה של הציבור. שם יש עוד הרבה עבודה לעשות.