פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שופט: "המשטרה הגישה אישום על בסיס טענות מופרכות"

      השופט עידו דרויאן זיכה 4 צעירים שהואשמו בהפרת הסדר הציבורי במבצע "עופרת יצוקה" כיוון שהפגינו ליד שגרירות מצרים. לדבריו, האישומים הוגשו "על בסיס משפטי רעוע"

      בית משפט השלום בתל אביב מתח היום (שלישי) ביקורת נוקבת על התנהלות המשטרה, בעקבות הגשת כתבי אישום נגד ארבעה בני אדם שהפגינו נגד פעילות צה"ל במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008 ליד שגרירות מצרים בתל אביב. "שוב ושוב חוזרת התופעה של הגשת כתבי אישום נגד מפגינים, כשהטענות העובדתיות מופרכות בהסרטה משטרתית או אחרת, והבסיס המשפטי רעוע במיוחד בשל התעלמות מוחלטת, או כמעט-מוחלטת, מהאיזון הראוי בין הערכים, כפי שהוכתב בפסיקה", כתב השופט עידו דרויאן בהחלטה לזכות את הארבעה.

      הפגנה של ארגוני זכויות אדם במחאה על הדיכוי הפוליטי ובתמיכה בהמשך ההתנגדות לגדר ולכיבוש תל אביב דצמבר 2009 (אורי לנץ)
      הפגנה במהלך מבצע עופרת יצוקה (צילום ארכיון: אורי לנץ)

      כתבי האישום שהוגשו נגד ארבעת המפגינים כללו סעיפי אישום של התקהלות אסורה וכן התנהגות באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהם יעשו מעשה שיפר את שלום הציבור. בכתב האישום נטען כי הארבעה צעקו, קיללו והניפו דגלי אש"ף. לאחר מכן גם התעמתו עם שוטרים במקום. לאחר שמיעת טיעוני התביעה ביקשו המפגינים מבית המשפט לזכות אותם מבלי שיצטרכו להשיב כלל להאשמות נגדם. מדובר בהליך חריג שלרוב אינו מאושר על ידי בית המשפט, אך במקרה זה קבע השופט דרויאן כי התביעה לא הציגה כלל הוכחות לסעיפי האישום וזיכה את הארבעה. "לא נמצאת באמתחתה של התביעה ולו ראיה אחת שיכולה לעמוד, אפילו באופן בסיסי ולכאורה, ולהצביע על אשמת הנאשמים בעבירה של התקהלות בלתי חוקית", ציין השופט בהכרעת הדין. "עוד אני קובע, כי לא התקיים ולו יסוד דל שבדלים לחשש להפרת הסדר, השלום או הביטחון, שרק הוא יכול להצדיק את הרשעתו של מי מהנאשמים בגין התנהגותו".

      השופט למשטרה: "לבחון הצורך בהפקת לקחים"

      השופט הבהיר כי האירוע כולו התרחש במשך עשר דקות בלבד, ולא הייתה הפרעה לציבור. "מסיבות שידועות לתביעה בלבד, או שמא מרשלנות גרידא, לא הובא לעדות כל קצין שיכול היה להסביר מדוע ניתנה הוראת ההתפזרות הפתאומית להפגנה, ומדוע לא ניתנה למפגינים שהות סבירה לפנות את המקום", קבע השופט. "מרגע ההחלטה כי מדובר בהפגנה בלתי חוקית וההוראה לפזרה, לא עברו ולו שתי דקות. למרות זאת, התפנו המפגינים ותוך דקות ספורות היה האזור ריק ממפגינים". השופט הוסיף כי "ההתקהלות אירעה במהלך מבצע 'עופרת יצוקה', אך בנסיבות האמורות לא היה כל חשש של ממש להפרעת הסדר, ובוודאי שלא הייתה הצדקה להגשתו החפוזה והרשלנית של אישום-נ?פ?ל זה. אפשר, והטעם הפסול להגשת כתב האישום בצורה כזו היה ש'כל האירוע פוגע במורל העם', כפי שטענה התביעה בבקשה לקביעת תנאי שחרור בעניינם של נאשמים אלה. אין צורך לומר, שמדובר בטעם זר ופסול, שאינו מצדיק התפרקות מחובות התביעה לנהוג במקצועיות ובהגינות".

      השופט הורה להעביר עותק מהכרעת הדין לקצין אגף חקירות ומודיעין במשטרת מחוז תל אביב, ניצב-משנה יצחק גטניו, לראש חטיבת תביעות במטה הארצי המשטרה, תת-ניצב יעל אידלמן ולראש מדור תביעות פליליות במחוז תל אביב, סגן-ניצב דבורי נוב, לשם "בחינת הצורך בהפקת לקחים". בתגובה להכרעת הדין אמרה ערכת דין ארנה כהן מארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, כי "החלטת בית המשפט היום מוכיחה את טענתנו לפיה המשטרה מתייחסת כלפי המפגנים הערבים באופן בלתי חוקי, מפזרת הפגנות באופן לא חוקי ומגישה כתבי אישום ללא כל יסוד משפטי או עובדתי". לדבריה, המשטרה מגישה כתבי אישום כדי להפחיד את צעירים מהמגזר הערבי בישראל ולמנוע מהם לקיים פעילות פוליטית לגיטימית של הפגנות ומחאה.

      לקריאה נוספת:
      האישום: העז להפגין נגד "עופרת יצוקה"
      אושר: 45 ימי מאסר ללוחם שירה למוות בפלסטיניות