סטודנטים רבים יפתחו היום (שלישי) את הסמסטר השני לשנה, אולם בהתאחדות הסטודנטים פותחים את הסמסטר הזה עם חשש כבד מקיצוץ צפוי בתקציב ההשכלה הגבוהה. זה כמה שבועות מתריעים הסטודנטים על חששם מקיצוץ ניכר בתקציב ההשכלה הגבוהה זאת בשל הקיצוץ הצפוי בתקציב המדינה בשל הגירעון המעמיק. בהתאחדות הסטודנטים כבר נערכים לכל התרחישים ויקיימו פעולות הסברה בקמפוסים בעד המשך ההשקעה בהשכלה הגבוהה.
בעשור האחרון התקיים קיצוץ כבד במערכת ההשכלה הגבוהה אשר פגע בתקציבי המחקר, ביחס שבין מספר אנשי הסגל האקדמי הבכיר לבין מספר הסטודנטים (בשנת 2009 יחס זה עמד על 1:24, קרי איש סגל אחד על כל 24 סטודנטים, לעומת 1:17 שני עשורים קודם לכן), באיכות האקדמית ובאיכות ההוראה. התוצאה הורגשה היטב בכל כיתה בשל גידול משמעותי במספר הסטודנטים בכיתה, צמצום בתרגולים, הקטנת מספר קורסי הבחירה, קריסה של מחלקות אקדמיות שלמות, "בריחת מוחות" של חוקרים צעירים למוסדות מחוץ למדינת ישראל ועוד.
על מנת לפתור את משבר "העשור האבוד" התנהלו בשנת 2010 שיחות בין נציגי הסטודנטים לבין המדינה (הוועדה לתכנון ותקצוב, משרד האוצר ומשרד החינוך) על רפורמה מקיפה במערכת ההשכלה הגבוהה שבבסיסה עמדה ההבנה כי יש לעשות ככל הניתן על מנת להגדיל את משאבי המערכת ו"להחזיר אותה לעמוד על הרגליים". השיחות לא הבשילו לכדי הסכם מפורט, אך במסגרת הסכם העקרונות שנחתם בין הצדדים הוסכם כי גובה שכר הלימוד יישאר על כנו במשך שלוש שנים (תשע"א-תשע"ג) ולא יועלה באופן חד צדדי על ידי המדינה.
"ההשכלה הגבוהה - כלי מרכזי לצמיחה כלכלית וחברתית"
על אף כישלון השיחות, הכריזו הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) ומשרד האוצר עוד בתחילת שנת הלימודים תשע"א על תוספת משאבים משמעותית למערכת ההשכלה הגבוהה לתקופה של שש שנים. תכנית זו אמורה הייתה להוסיף יותר מ-2 מיליארד שקלים לבסיס התקציב של מערכת ההשכלה הגבוהה. על פי נתוני המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), בשנת תשע"ב פעלו בישראל 67 מוסדות להשכלה גבוהה: 7 אוניברסיטאות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, 36 מכללות אקדמיות (מהן 21 המתוקצבות על ידי ות"ת ו-16 מכללות פרטיות) ו-22 מכללות להכשרת עובדי הוראה. כ-305,550 סטודנטים לומדים בשנת תשע"ג לתואר אקדמי בכל אותם מוסדות.
תקציב ההשכלה הגבוהה לשנת תשע"ג עומד על 8,505,925 שקלים. משאבים אלה כוללים תוספת של כ-341 מיליון שקלים לתקציב הרגיל, שהם פועל יוצא של התכנית השש שנתית לשנים תשע"א-תשע"ו. במהלך התכנית הרב שנתית, עליה הוחלט בתשע"א, צפויה המערכת המתוקצבת על ידי ות"ת לגדול בכ-16,500 סטודנטים שרובם יקלטו במכללות האקדמיות תוך שימת דגש על המכללות הממוקמות באזורי הפריפריה וירושלים.
נציגי הסטודנטים מודאגים כי הקיצוץ הקרב יוביל לכך שהתכנית לא תמשיך להיות מיושמת בפועל, ותופסק במחצית הדרך. יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, אורי רשטיק, אמר כי "אנחנו מתנגדים בתוקף לכל פגיעה במערכת ההשכלה הגבוהה, שהיא הכלי המרכזי לצמיחה כלכלית וחברתית. במקרה של פגיעה כזו נפעל במלוא העוצמה על מנת למנוע אותה". רשטיק הוסיף כי "מדינת ישראל נשענה, ואף תמשיך להישען בעתיד על מקור מרכזי אחד לצמיחה ושגשוג על ההון האנושי, לכן, במקרה של פגיעה בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה תהיה פגיעה בכלי הצמיחה המשמעותי ביותר העומד לרשות המדינה, החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל".
לקריאה נוספת:
בג"ץ: מדוע אין פטור מארנונה למעונות סטודנטים?
מאבק הסטודנטים לתזונה הצליח: התואר יימשך 4 שנים
סקר: רוב הסטודנטים שהוטרדו מינית לא מגישים תלונה
לפניות לכתבת: michalresh@walla.com