יאיר לפיד ונפתלי בנט, הכוכבים החדשים של הפוליטיקה הישראלית, לומדים בדרך קשה, מייסרת ומתסכלת כי יש הבדל תהומי בין ניהול מערכת בחירות לבין עשייה פוליטית אמיתית. מערכת בחירות מנוהלת על ידי מומחים לשיווק ולתעמולה, המועמדים הם כחומר ביד היוצר של ספינולוגים יצירתיים. הפוליטיקה האמיתית מורכבת, מעמידה את הנבחר במרכז ובוחנת בכל רגע את תבונתו, את כישוריו ואת יכולתו להגשים מטרות פוליטיות - הגשמה הדורשת מיומנות ונכונות לפשרה לאומית בין נבחרים.
בפוליטיקה אין מקום לחובבנים. מדובר במקצוע קשה, תובעני וטובעני. לניסיון חשיבות עליונה. כל מי שמאדיר עצמו בפוליטיקה חדשה, מנסה לחפות על חוסר ניסיונו. משה רבנו, אפלטון ותומאס הובס לימדו אותנו כי ההצגה הפוליטית לא משתנה, רק השחקנים מתחלפים.
תוצאות הבחירות העלו אל מרכז הבמה פוליטיקאים חסרי ניסיון בסיסי. לפיד, עוד בטרם הספיק להיות חבר כנסת, הצהיר על בחירות בתוך פרק זמן קצוב שבהן הוא ייבחר לראשות הממשלה. איש פוליטי בעל ניסיון ותבונה לעולם לא יאמר זאת, גם אם הוא מייחל לכך בכל ליבו. רק מתאבד פוליטי יכניס לממשלתו את מי שמייד רוצה להחליפו. ובנט, מחוסר ניסיון ומהיעדר ביטחון עצמי פוליטי, כרת ברית עם יאיר לפיד, ברית העומדת על כרעי תרנגולת, שגרמה לרבים מחבריו בבית היהודי להבין כי החזון שלו הוא "נפתלי בנט" ולא ארץ ישראל וחינוך יהודי.
המקדים להיכנס לקואליציה - זוכה
ציפי לבני, שצברה ניסיון מסוים בשנות כהונתה בכנסת ובממשלה, הפנימה כי אופוזיציה היא מדבר פוליטי. היא גם יודעת שאין בעולם דבק מגע יעיל יותר מזה שמחבר ח"כ לכיסא, בעיקר כשמדובר בח"כים חדשים. לכן דיבורים על בחירות חדשות הם עורבא פרח, וכל המקדים להיכנס לקואליציית העשייה יזכה לנתח שלטוני משובח. אילו בנט היה מבין את האמיתות הפשוטות האלה ועסוק פחות בעצמו, הבית היהודי היתה מצטרפת ראשונה ומשריינת לעצמה יכולות ביצוע למימוש חזונה.
המפלגות החרדיות גם הן יצטרפו במהרה לקואליציה. הן הפנימו כי הציבור הישראלי דורש בצדק שוויון בנטל, והמצביעים שלהן מבקשים לצאת ממעגל העוני שנכפה על רבים מהם מתוך לחץ חברתי. הלומדים באמת ילמדו, ואלו שלא לומדים ייצאו לעבוד ולפרנס. יש רק לקוות שש"ס, המפלגה שהיא אולי השנואה ביותר בישראל, תבין שאם היא חפצת חיים, עליה לתקן דרכיה ולהפסיק את תעשיית העקמומיות לשם שמיים. על דרעי לומר כי לטובת הניקיון הפוליטי, המוסרי והחברתי הוא מוותר מתוך גדלות נפש על תפקיד שר. תרומתו לעולם התורה תהיה עצומה אם הוא יתרכז בתנועת התשובה ולא בתנועה של כספים.
שלי יחימוביץ' מתגלה כהחמצה גדולה. מפלגת העבודה מאז הקמת המדינה השתדלה להיות במרכז העשייה. יחימוביץ' מובילה את מפלגתה אל "הכל דיבורים". באופוזיציה תהפוך מפלגתה לשלוחה חיוורת של מרצ. האחרונה תמיד תצליח למשוך אליה את זרקורי התקשורת, גם בגלל העובדה שבשם זכויות הפרט היא מוכנה לפגוע בערכי היסוד של החזון הציוני ומדינת ישראל. אז למען ההגנה על זכויות העובדים, כדאי שמפלגת העבודה תהיה חברה בממשלה.