אנאס עוואד, תושב הרשות הפלסטינית בן 26, נידון לפני כשבועיים בבית משפט פלסטיני בשכם לשנת מאסר בפועל. פשעו הגדול של עוואד? הוא העז להעלות הודעה בדף הפייסבוק שלו תמונה של יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), בועט בכדורגל. מתחת לתמונה הוא כתב: "הכובש החדש של ריאל מדריד". בית המשפט הפלסטיני הרשיע אותו על בסיס סעיף מהחוק הירדני האוסר על גידוף המלך. הפגיעה הקשה בחופש הביטוי של עוואד, על ידי "המלך עבאס", לא צריכה להדאיג רק את תושבי הרשות הפלסטינית. היא צריכה להדאיג גם אותנו. אל לנו לשכוח שמדובר בעונש חמור שהוטל על אדם על לא עוול בכפו; אדם שנולד, למד, עבד וחי בתחום גבולות מדינת ישראל, עשרות קילומטרים בלבד מתל אביב וירושלים.
מי שחושב שממשלת ישראל צריכה להכיר, כבר היום, במדינה פלסטינית צריך לשקול היטב את כל ההשלכות של מהלך כזה על זכויות אדם ואיכות החיים באזורינו. לו מדינת פלסטין תקום היום, היא לא תהיה מדינה דמוקרטית שוחרת שלום. היא תמשיך להיות דיקטטורה צבאית שמטילה אימה, הן על אזרחיה והן על שכניה. במיוחד מורגשת השתיקה הרועמת של נושאי דגל חופש הביטוי "הדגולים" - חברי הכנסת אחמד טיבי וחנין זועבי, אשר נמנעו מגינוי, באופן ציבורי, של גזר הדין שניתן לעוואד. לעומת זאת, חמישה ימים בלבד לאחר גזירת עונשו, אותם חברי כנסת יצאו מגדרם לתקוף את מדינת ישראל על הטלת צו איסור הפרסום בעניין בן זיגייר, אזרח ישראלי-אוסטרלי שביצע עבירה קשה נגד ביטחון המדינה.
טיבי, זועבי ודומיהם, שמציגים את עצמם כסנגורים של העם הפלסטיני, לא מפספסים אף הזדמנות לפגוע בלגיטימיות של מדינת ישראל. אולם הם כן פספסו הזדמנות מצוינת לבסס את הלגיטימיות של עצמם, על ידי גינוי של הפגיעה החמורה בחופש ביטוי של העם הפלסטיני. אם אנו שואפים להשיג הסדר שלום שיחזיק מעמד לאורך שנים, אנו צריכים ראשית כל להכיר בעובדות הקיימות בשטח. לפני כ-20 שנה קיבלה הרשות הפלסטינית סמכות אדמיניסטרטיבית על תחומים נרחבים בגדה המערבית ואזור עזה. כמו כן, הפלסטינים קיבלו סיוע כספי ניכר מהקהילה הבינלאומית - בעיקר מארצות הברית ואירופה, בסכומים העולים על 25 מיליארד דולר. מה נעשה בינתיים עם הסמכות והמשאבים שהופקדו בידיהם? תשאלו את אנאס עוואד.
בשיחות על הסדר שלום בינינו לבין הפלסטינים מועלות לעתים קרובות טענות לזכויות היסטוריות של כל צד. יש כמובן גורמים פלסטיניים שמבקשים להשיב את המצב למה שהיה קיים בשנת 1948 או 1967. יש יהודים שמדברים אפילו על מה שהיה לפני 3,000. אני סבור שהסתכלות אחורה בעניין זה לעולם לא תקדם אותנו אל המטרה לפנינו. זה ממש כמו לשבת הפוך, כלפי הצד האחורי של מכונית, ולנסות לנהוג קדימה. מדובר במתכון לאסון, בטח בכביש מלא מכשולים וסכנות, כמו זה שאנו נוסעים עליו כעת. הדרך היחידה להגיע לשלום כרוכה בנהיגה זהירה מתוך הסתכלות קדימה על תנאי השטח הקיימים לפנינו. הזכות של הרשות הפלסטינית לקבל הכרה כמדינה עצמאית צריכה להיות מעוגנת ביכולת שלה לפעול בעתיד הקרוב כמדינה תקינה שמכבדת ערכים של הפרדת רשויות, שלטון החוק, חופש הפרט וזכויות אדם. ההנהגה הפלסטינית צריכה להוכיח, דרך השמירה על הערכים האלה, שבאמת מגיעה לה מדינה. היום, לצערי הם רחוקים מהתנהגות מנהלית תקינה. ארגון פת"ח בגדה המערבית וארגון חמאס ברצועת עזה מסננים ומאשרים כל מינוי של אדם לכל תפקיד ציבורי ללא יוצא מן הכלל - ממורים בבתי ספר ועד שופטים בבתי משפט. כמובן שמדובר בשני ארגונים שהוכרו בעבר, על ידי ממשל ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות, כארגוני טרור. פעילי זכויות אדם פלסטינים הסבירו שאנאס עוואד קיבל עונש כה חמור על המעשה השטותי שלו, בעיקר כיוון שהוא ידוע כמי שתומך בתנועת חמאס. בבית משפט בממלכת מחמוד עבאס שבו מכהן שופט שמונה לתפקידו על ידי פת"ח, השתייכות לתנועת חמאס זו התנהגות של "ייהרג ובל יעבור". כדאי שמי שטוען לקידום זכויות של העם הפלסטיני יתחיל קודם כל בבדק בית.
עורך דין כלב מאיירס הוא מייסד מכון ירושלים לצדק