התשובה הניצחת לחרם אקדמי

היום (שני) משיקה שגרירות בריטניה בישראל פרויקט חדש, גדול מימדים, שיאפשר למדענים בריטים וישראלים לעבוד ולחקור במשותף. הפרויקט כולל, בין היתר, תכנית של מלגות המיועדות למדענים בתחום מחקר תאי הגזע. מדי שנה יוענקו עד 30 מענקי מחקר, שיאפשרו למדענים הצעירים הישראלים הטובים ביותר בתחום לנסוע למעבדות מחקר בריטיות, ובד בבד יאפשרו למדענים הצעירים הטובים בבריטניה לבוא לחקור בישראל. הם יחלקו רעיונות, ילמדו טכניקות מחקר חדשות וייצרו קשרים שיובילו למחקר ופרויקטים משותפים בשנים הבאות.

תכנית המלגות הינה חלק נוסף מתכנית רחבת היקף שנועדה לקדם שיתוף פעולה מדעי בין בריטניה לישראל. כחלק מהתכנית הרב-שנתית, הקמנו כבר את מועצת מדעי החיים בריטניה-ישראל, בה נוטלים חלק המדענים המובילים בתחום מדעי החיים משתי המדינות. כמו כן, התקיימה הוועידה הראשונה המשותפת לישראל ולבריטניה בתחום מחקר בתאי גזע, באוניברסיטת בן גוריון, בה השתתפו מעל 250 מדענים, בהם חוקרים שהגיעו מלמעלה מ-20 אוניברסיטאות בריטיות. נדבך משמעותי נוסף של התכנית הוא תכנית BIRAX , שבאמצעותה אנו מממנים שבעה פרויקטים של מחקר משותף לחוקרים בריטים וישראלים בתחום תאי הגזע, המתמקדים במחלות כגון פרקינסון, טרשת נפוצה וסכרת.

זוהי רק ההתחלה. יש לנו כבר תכניות לשלב הבא של הפרויקט, שבמסגרתו נקדם קשרי מחקר בתחומים כמו חקר המוח, ננו-טכנולוגיה, וטכנולוגיות חלל ומים. כל אלה הם תחומים שבהם גם בריטניה וגם ישראל הן מהמובילות בעולם, ובהם זיהינו פוטנציאל עצום שניתן לממשו על ידי שיתוף פעולה ועבודה משותפת.

לעתים קרובות שואלים אותי מדוע שגריר מקדיש חלק ניכר כל כך מזמנו ומשקיע כל כך הרבה אנרגיה במדע. אני הגעתי לפסגה המדעית שלי בגיל 12, כשזכיתי בפרס מדעי בחטיבת הביניים. מאז, החלק שהמדע תפס בחיי רק הלך ופחת. אך עבורי, זה מובן מאליו שקידום שיתופי פעולה מדעיים בין בריטניה לבין ישראל צריך להיות נושא בעל עדיפות גבוהה. זוהי הדרך לממש את הפוטנציאל העצום לשותפות שקיים בין שתי המדינות שלנו.

שתי המדינות שלנו הן מעצמות בתחום המדע. גם בבריטניה וגם בישראל מספר חתני פרס הנובל ומספר מעבדות המחקר המובילות אינו פרופורציונלי לגודל האוכלוסיה. בבריטניה פועלות ארבע מתוך עשרת האוניברסיטאות המובילות בעולם. בכל חודש אני מבקר באוניברסיטה ישראלית אחרת, ואני תמיד מתרשם מאיכות המדע והחוקרים הצעירים שאני פוגש. אך אני תמיד מאוכזב לשמוע שמספר כה קטן שלהם עובד במשותף עם עמיתים מבריטניה.

עבורי, שיתוף פעולה בתחומי המדע הוא דוגמה למה שיכולים להוות היחסים בין בריטניה לישראל - עשייה משותפת, לטובת שתי המדינות שלנו ולטובת האנושות כולה. זוהי התשובה החזקה והברורה ביותר לאלה הקוראים לחרמות אקדמיים. הממשלה הבריטית דוחה את הקריאות האלה מכל וכל. חרמות יוצרים חיץ בין אנשים, ומפחיתים את ההבנה ביניהם. שיתופי פעולה מדעיים מקרבים בין אנשים, ובונים גשרים.

הכותב, מתיו גולד, הוא שגריר בריטניה בישראל