מתחת לאף

"אני בחור רגיל כמו כולם, בן 20. ואני רוצה לספר לכם על משהו שעשיתי, שאני עוד מפחד מההשלכות שלו. ישבנו כמה חברים ביום שישי בערב, ואחד החברים נתן לי לנסות 'נייס גאי'. בהתחלה אמרתי להם שזה לא משפיע עליי, אחר כך התחלתי להזות שהכל חוזר על עצמו - כל מי שדיבר בחדר, ראיתי ושמעתי אותו עושה את זה שוב ושוב, ככה במשך שעה. הייתי בטוח שאני הולך למות. ברחתי משם. יכולתי להידרס, יכולתי למות, החברים רדפו אחריי. בסוף ההורים שלי לקחו אותי הביתה. לאט לאט החזיונות נעלמו והצלחתי לחזור למציאות בקושי... יום שלם המחשבות לא עזבו אותי. נלחמתי עם עצמי לחזור למציאות, ובכל פעם המוח חזר לאירוע שקרה ושאל: 'רגע, אולי החזיונות הם המציאות?' מאז עברו יומיים, עדיין נשארו לי מחשבות על האירוע ודפוסי התנהגות מהאירוע. השאלה שלי היא: האם לוקח זמן עד שההשפעה יוצאת לגמרי? אני מפחד שזה יחזור, ועוד פעם יקרה לי משהו כזה עם המחשבות על המציאות. אני חייב עזרה".

(מתוך פורום התמכרות לאלכוהול וסמים באינטרנט)


הכל התחיל ב"חגיגת". סם הפיצוציות, שהפך ללהיט מסיבות בתחילת שנות האלפיים, כלל בהרכבו את החומר קאתינון, ממשפחת האמפטמינים (סמי מרץ). כשהחומר הוכנס לפקודת הסמים ב?2004, ובעלי הקיוסקים נאלצו להפסיק למכור את החגיגת, ייצרו כימאי הסמים חומר אחר, שלא מופיע בפקודת הסמים, ועל כן אי אפשר לאסור את מכירתו. כשהחומר האחר הוצא גם אל מחוץ לחוק, הם פיתחו חומר חדש. וכך הלאה, עד לימים אלה: מחול החתול והעכבר של עברייני הסמים ושל רשויות החוק סביב תחליפי הסם לא פוסק לרגע. על כל חומר שנאסר למכירה בחוק מופיע חומר חדש, שונה אך במעט מקודמו - אבל חוקי. גם היום, תשע שנים אחרי שהחגיגת נכנס לפקודת הסמים, עדיין אפשר להשיג בכל פינה בארץ קפסולות ממסטלות לצד חומרי עישון סינתטיים. קצרה ידם של אוכפי החוק. התופעה אינה ייחודית לישראל. בכל העולם עמלים בכל רגע כימאים של העולם התחתון כדי לעקוף את הסמים המופיעים בספרי החוקים, על ידי הכנסת שינויים זעירים במבנה הכימי שלהם. בחו"ל הם זכו לכינוי היוקרתי "סמי מעצבים". בישראל הם סתם "סמי פיצוציות", והם מופיעים בשתי צורות: קפסולות המכונות "חגיגת" (לבליעה או להסנפה), ולצידן חומרי עישון, מעין מריחואנה סינתטית המוגדרת על גבי האריזות כ"קטורת", ונמכרת במגוון שמות - "ג'וקר", "בולדוג", "ספייס", והמפורסמים שבהם, "נייס גאי" ו"מבסוטון", שהפכו לשמות גנריים של כל תחליפי הקנאביס הסינתטיים.

ברחבי הארץ נפתחות בשנים האחרונות יותר ויותר חנויות העוסקות במכירת סמי מעצבים. על פי הערכות של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, פועלות היום לא פחות מ?3,000 חנויות כאלו ("קיוסקים"). בתל אביב אפשר למצוא "קיוסק" בכל רחוב ראשי, ולא צריך אפילו להתאמץ: שלטי ניאון בוהקים עם ציורים צבעוניים של עלי מריחואנה וקפסולות צבעוניות מסמנים אותם. ברוב ימות השבוע הם נראים כמעט נטושים, למעט נערים צעירים אדומי עיניים וגברים בשנות ה?40 לחייהם, שיושבים בהם בחוסר מעש. אבל המראה הזה מטעה: בשעות הקטנות של הלילה, ובייחוד בסופי שבוע, המקומות הללו קמים לתחייה. בלי תורים, בלי היתקלויות מיותרות, הלקוחות נכנסים, רוכשים סמים חוקיים - ונפלטים החוצה במהירות. על פי ההערכות, קיוסק שמוכר סמי פיצוציות מרוויח כ?12 אלף שקלים בחודש בממוצע.

המוקד המפורסם ביותר של פעילות הסמים החוקית בארץ הוא רחוב אלנבי בתל אביב. שמו של הרחוב אפילו הפך למותג שמופיע על חלק מאריזות הקטורת. בקטע קטן של הרחוב מצאנו שישה דוכנים לממכר "סמים חוקיים", פרושים משני צידי הכביש. באחד הערבים בסוף השבוע נכנסנו לאחת החנויות האלה וביקשנו חגיגת. "זה שלוש ב?100 שקל", אמר המוכר המפחיד למראה. הוא שלף את שלוש הגלולות מאחת המגירות והניח אותן ברישול בתוך שקית ניילון, שהכיתוב "שקית ידידותית לסביבה" מופיע עליה.

"אל תקראי לזה חגיגת", אמר. "קוראים לזה קפסולות". "מה זה עושה?" שאלתי. "אחלה מסיבה", השיב המוכר בחיוך ממתיק סוד. שני צעירים, אולי בני 20, נעמדו בחשש ליד הקיוסק. כל אחד מהם שלף ארנק, ויחד הם אספו את הכסף. אחד מהם נכנס במהירות לתוך החנות הקטנה ואחרי שתי דקות יצא ממנה, והם מיהרו להיעלם.

בדוכן אחר פגשנו את ד', מוכר ידידותי במיוחד. "יש לך נייס גאי?" שאלנו, והוא מייד ניסה לשווק לנו את מרכולתו בטון של איש מכירות: "לא, יש לי משהו יותר טוב. יש לי BUDDA ויש לי מסטולון. שקית קטנה ב?50, גדולה ב?100, ואם קונים גדולה, מקבלים קטנה במתנה".

מה עדיף, BUDDA או מסטולון?

"זה אותו דבר בתוך השקית. זה חומר מעיף חבל על הזמן, רוצים לעשן?" הוא שואל ופותח מייד שקית, שבתוכה עלים מיובשים של צמח ריחני.

זה חוקי?

"חוקי מאה אחוז. אם זה היה מסוכן, תוך יום זה היה בפקודת הסמים. זה כמו מלח, אי אפשר להוציא את זה מחוץ לחוק. קחו, תריחו".

חגיגת זה כבר מחוץ לחוק

"מה פתאום. מה שיש עכשיו אפילו יותר חזק, קוראים לזה קפסולה. אבל זה והעישונים זה לא אותו דבר. העישונים זה בבית, ברגוע, והקפסולה זה יותר אנרגיות, חרמני כזה. רוצים?"

למעשה, בכלל לא צריך להגיע לתל אביב כדי לרכוש חומרי עישון מהסוג הזה. אפילו לא צריך לצאת מהבית. האינטרנט הוא זירת מסחר שוקקת של הסחורה הזאת, שכן שיווקה אינו מהווה עבירה על החוק. בפייסבוק אפשר למצוא עמודים כגון "מיסטר נייס גאי צפון, מעלות, נהריה, עכו" ו"מיסטר נייס גאי ירושלים", שבהם מופיעים בגלוי טלפונים של מי שמוכר תחליפי סם סינתטיים, "בסיטונאות וליחידים". דרך הרשת אפשר אפילו להזמין שליח שיביא נייס גאי, מבסוטון ודומיהם עד הבית, בתוך שעה.

בעמוד הפייסבוק "נייס גאי והחברים" יש, מלבד הפניות לחנויות ולאתרים שבהם אפשר לרכוש תחליפי מריחואנה סינתטיים, גם פנייה לגולשים: "שילחו תמונות של השקיות שלכם ונפרסם, כדי שכולם יראו מה חדש היום בחנויות ובקיוסקים". בין התמונות אפשר להתעדכן במוצרים דוגמת "הקטורת של בוב ספוג", "גרין מג'יק" ו"אמסטרדם", וגם קטורת שנקראת "הרצל יעשה לכם כנפיים", שעליה נראה חוזה המדינה אדום עיניים ומעופף, ואריזה שעליה הכיתוב: "מוצר זה חדש ו?100 אחוז חוקי. מיועד לקטורת בלבד ואינו מכיל אף רכיב שמופיע בפקודת הסמים".

ד"ר יששכר הרמן, מנהל המרכז הרפואי לטיפול בנפגעי סמים, מגדיר את החגיגת "הסם הכי מסוכן שיכול להיות". הרמן כתב בפורום ההתמכרויות כי "תחת השם חגיגת נמכר הסם מתאמפטמין - שהוא אולי הסם הכי מסוכן בעולם. בארה"ב מתאמפטמין מוכר תחת השם קריסטל?מת', והוא מתפשט כמו מגפה. מי שהשתמש בקוקאין ועבר לקריסטל?מת' לא רצה יותר קוקאין - קריסטל?מת' הרבה יותר חזק וממכר. כמובן, הנזק בהתאם. אנשים מפתחים פסיכוזות שלא עוברות חודשים לאחר הפסקת השימוש בסם, נזקים מוחיים, הרס של הפה ומה לא".

ביחידה לפשע פרמצבטי במשרד הבריאות טוענים שהסם שנמכר בקפסולות הוא נגזרת של אמפטמין ולא של מתאמפטמין, שבכלל נמצא בפקודת הסמים. אולם לדברי הרמן, אין שוני מהותי באפקט על המשתמש. "אנחנו מדברים על סם ממריץ, ממכר מאוד, שגורם לאופוריה ולמצבים של אי שקט, פסיכוזה וחרדה קשה מאוד. כל עבריין קטן יכול למלא בקפסולה מה שהוא רוצה, אף אחד לא יודע מה יש בפנים. אני בטוח שיש אנשים שקנו חגיגת ולא היה בפנים כלום. אבל מהניסיון שלנו, מה שיש בפנים זה קריסטל?מת'. אני מסיק את זה ממטופלים שהתלוננו על השפעות, ולפעמים מבדיקות שתן".

על פי הרמן, הקפסולות מסוכנות יותר מהנייס גאי. "זה חומר ממכר מאוד, לפעמים כבר אחרי שימוש אחד קשה להפסיק. הן גורמות למצבים קשים של פסיכוזה, חרדה קשה, אי שקט, אלימות. זה סם מאוד רע. ולא שהנייס גאי וחבריו זה משהו טוב. מי שנוטה לחרדה יכול לפתח התקפי חרדה קשים מאוד (שקנאביס לא יגרום להם). זה יכול לקרות אפילו משימוש חד?פעמי, וזה יכול להיות בלתי הפיך או להימשך שבועות ואפילו חודשים. זה יכול גם לגרום לדה?פרסונליזציה, שאדם רואה דברים אחרת ולא מבין מה קרה לו ומי הוא".

כמה פניות יש לפורום בנושא הזה?

"עשרות רבות בשבוע".

לפחות 40 אלף מבני הנוער בגילאי 18-12 צורכים סמי פיצוציות. מדובר בכ?3 אחוזים מכלל הנערים בגילאים האלה, אבל יאיר גלר, מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, אומר בגאווה שעד לפני שנה עמד השיעור על 6 אחוזים, וכי "הירידה הושגה בזכות המידע שמפיצה הרשות בכל דרך אפשרית. אנחנו מנהלים מלחמת מידע נגד כל החומרים המלאכותיים האלה". אבל המלחמה הזאת לא בהכרח מחלחלת לתודעה של בני הנוער. הפורומים באינטרנט מספקים תחושה על ההיקף של צריכת סמי הפיצוציות בקרב צעירים. כך, למשל, כותבת צעירה שמכנה את עצמה "נסיכה", תחת הכותרת "עזרה לחברה שלי, התקף מנת יתר": "היי, חייבת עזרה דחופה! חברה שלי במצב לא טוב בכלל. אתמול בלילה עברנו לילה ס?טלני במיוחד, חברה שלי כנראה קצת הפריזה ולקחה בסביבות 8 כדורי חגיגת. כרגע הס?טל?ה ירדה לה, אבל היא סובלת מחוסר שקט נפשי ונדודי שינה, ובתחושה הכללית היא רוצה למות. היא פשוט על הפנים. לא נלך לבית חולים, מן הסתם. מה ניתן לעשות לשיפור המצב שלה? תודה".

בחור שמכנה את עצמו "18 וחצי" מספר, תחת הכותרת "חגיגת = חי מת": "יום לפני הגמילה והאשפוז לקחתי 7 קפסולות (הסנפה). התעלפתי והגעתי עם סוכר 30, עוד שנייה והייתי מת. נס רפואי. השתמשתי שלוש שנים, וחצי שנה מזה הייתי מכור, יום יום. הרגשתי שאני פשוט חי מת. בלי החגיגת לא יכול לעשות כלום, אם הייתי נתקע יום בלי זה, היו לי התקפי חרדה ואי שקט מפחידים ביותר. כשהייתי על חגיגת, הרבה פעמים היו לי פרנויות מפחידות ופחד מאנשים. לדעתי זה אחד הסמים הכי מסוכנים שיש. אחרי שבועיים של גמילה, אני מרגיש מת. זה קשה רצח, אבל האי שקט הנוראי יורד עם הזמן. יש לי עדיין דו?דו?ת מפחידות ותשוקה לספיד של הסם. מקווה להמשיך להיות נקי, כי זה סיוט נוראי. חגיגת = מוות".

א' (34), מהנדס כימיה בחברת הייטק, דווקא מבין היטב מאילו חומרים מורכבים סמי הפיצוציות - אבל זה לא מונע ממנו לצרוך אותם, כדי להתמודד עם הדיכאון הקשה שבו הוא נמצא באחרונה. "לקחתי חגיגת לפני חודשיים וחצי. מה אני אגיד לך, זה מגעיל, זה חזק מאוד. עשה לי ים של ספידים, שעות לא יכולתי להירדם. בזמנו עשיתי הרבה את החגיגת הישן, והוא היה הרבה יותר חלש. אני מעשן גם את הנייס גאי האלה, וזה חזק בטירוף, אין מה להשוות את זה לגראס. את לוקחת שאיפה אחת - זה כמו 40 ג'וינטים. זאת ס?טלה פושטית כזאת, שיורדת ממש מהר ועושה דאון מגעיל כזה. אל תעשי את זה בחיים".

אתה יודע ממה הנייס גאי הזה עשוי?

"ברור, אני מהנדס כימיה. אלה נגזרות כימיות סינתטיות של THC (החומר הפעיל בקנאביס; א"נ). התחברתי פעם עם בעלים של פיצוצייה ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, גרתי אז ממש לידו. הוא סיפר לי שקונים את החומר באינטרנט, ממיסים את זה באצטון ומרססים את זה על איזה צמח. הוא סיפר לי שכל מה שהוא מרוויח בפיצוצייה זה בימי חמישי?שישי?שבת". לדברי א', הוא לא היחיד שפנה לסמי הפיצוציות כדי לחפש הקלה למצוקה נפשית. "חברה טובה שלי נהגה לקחת ארבעה?חמישה כדורים של חגיגת ביום. בעקבות זה היא עברה כמה התמוטטויות עצבים. עברו כמה שנים, והיא עדיין לא מאופסת".

אלינה פופרנו, רוקחת ביחידה לפשע פרמצבטי במשרד הבריאות, מסבירה כי לסמי הפיצוציות אין אפקט רפואי, בניגוד לקנאביס, שעשוי להועיל לחולי סרטן ופרקינסון. "את הקנאביס אנחנו מכירים, אנחנו יודעים את הריכוזים הפעילים בחומר. לעומת זאת, נייס גאי מיוצר אלוהים?יודע?איפה. לפעמים זה לא נקי אלא מגיע בתערובות מזוהמות. החומר הזה משפיע על התנועה, על הפעילות הקוגניטיבית, על הזיכרון, על הלמידה. הוא גורם להזיות ופוגע באזורים שונים במוח.

"ידוע לנו על בן 17 שעישן נייס גאי. הגענו אליו בשנה שעברה עם ימ"ר ירושלים. הוא סיפר שעישן בסך הכל ארבע שאכטות עם חבר שלו, ואחר כך התחיל לרוץ ברחוב, הרגיש ששדים רודפים אחריו, שדוקרים אותו בכל הגוף. הוא הרגיש שיש בתוכו שד רע ושד טוב. אישפזו אותו בכפייה במחלקה הפסיכיאטרית והתחילו לטפל בו בתרופות נגד סכיזופרניה. זה היה בחור בריא לחלוטין, ללא היסטוריה משפחתית, ויכול להיות שהוא יזדקק לטיפול כל החיים. ההפרעות הפסיכיאטריות לא תמיד הפיכות".

"עישנתי נייס גאי כמה פעמים", אומרת מ', סטודנטית בשנות ה?20 לחייה. "אין לי מושג מה זה בדיוק, זה שיט שחבל על הזמן, אבל ממש קל להשיג. כשאין לי גראס, אני פשוט קופצת למטה וקונה. לא הייתי עושה את זה כל שבוע".

הגוף שאמור להילחם בסמי הפיצוציות ולפעול להכנסתם לפקודת הסמים הוא היחידה לפשע פרמצבטי במשרד הבריאות. זה לא כל כך פשוט, בעיקר בגלל הסיבה הפעוטה שביחידה עובדים שלושה אנשים בלבד, והם צריכים להילחם גם בתרופות מזויפות, גם בתוספי תזונה מסוכנים וגם בחומרי מוצא של תעשיית הסמים. "כדי שהיחידה תטפל בכל הפשע הזה בכל המדינה, דרושים 200-100 איש", אומר יאיר גלר, "וברור שהם מאוד רחוקים מהעניין הזה". המרדף אחר החומרים החדשים שצצים כל הזמן הוא סיזיפי ובלתי פוסק.

הוא מתחיל במשטרה, שמאתרת את החומרים החדשים ברחובות. ד"ר רוני ברקוביץ, רכז היחידה לפשע פרמצבטי במשרד הבריאות, מספר: "מתקשרים אלי מהמשטרה ושואלים: 'ג'וקר זה ב?פקודה?' ואני אומר להם: 'לא יודע, צריך לשלוח את זה למעבדה'. השם לא אומר כלום".

החומרים מועברים למעבדות המחלקה לזיהוי פלילי. לאחר זיהוים מועברות התוצאות לוועדה מקצועית ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, שמעבירה ליועץ המשפטי של אגף הרוקחות במשרד הבריאות המלצות לשינוי החקיקה. ההמלצות עולות לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ואם הן מתקבלות, מובא הנוסח לחתימת שר הבריאות ומפורסם כתוספת לפקודת הסמים. התהליך הזה יכול להימשך גם חודשים.

סם הפיצוציות המסוכן ביותר שבו נתקלו ביחידה היה PMMA, חומר דמוי אקסטזי, שכינויו ברחוב היה "Death" או "חלום לבן". זה היה ב?2007.

"המשטרה ביקשה מאיתנו חוות דעת על החומר", נזכר מיקי אריאלי, ראש היחידה. "כשכתבתי את חוות הדעת התברר שהחומר מסוכן ביותר, והיו מקרי מוות בעולם. הבעיה של החומר הזה היא שהמינון שעושה את הפעילות של הסם, את מה שמכונה בשפת הרחוב 'סטלה', זה כמעט המינון שהורג אותך. בנוסף, התחלת הפעילות של הסם היא איטית מאוד, ולכן אנשים לקחו שניים. אחרי חודש הכנסנו את ה?PMMA לפקודת הסמים".

בדיעבד התברר שבאותה שנה מתו בישראל 14 בני נוער כתוצאה מצריכה של PMMA. אריאלי: "הבעיה הרצינית ביותר של סמי הפיצוציות היא שאנחנו יודעים שיש נפגעים, אבל לא יודעים בדיוק כמה. בכל פורום של רופאים ואחיות מספרים על אשפוזים של נוער מהחומרים החדשים, אבל מכיוון שאין חובת דיווח של בתי החולים למשרד הבריאות, ההיקף המדויק לא ידוע. אנחנו מנסים, עם המחלקה להתמכרויות במשרד הבריאות והרשות למלחמה בסמים, ליישם תוכנית של חובת דיווח של פשע פרמצבטי בכלל, וסמי פיצוציות בפרט".

"חוק הנגזרות", שעבר בכנסת ב?2010, היה אמור לשים קץ לתופעת סמי הפיצוציות. לראשונה בישראל הוכנסו לפקודת הסמים המסוכנים קבוצות של חומרים שהמשותף ביניהן הוא אבי המשפחה. עד אז, החומרים שנוספו לפקודה הוגדרו על פי הרכב כימי מדויק. "חוק הנגזרות אומר שכל חומר שיש לו קשר כימי לאחת מארבע קבוצות - אמפטמין, מתאמפטמין, קאתינון ומתאקאתינון - נכנס אוטומטית לפקודת הסמים", מסביר ד"ר ברקוביץ. "כשהחוק עבר, 40 אחוז מסמי הפיצוציות היו שייכים לארבע הקבוצות האלה. אבל אם חשבנו שפתרנו את הבעיה, אז טעינו.

"פתאום כל החומרים מארבע הקבוצות נעלמו מהשוק, והופיעו 'קנבינואידים סינתטיים', חומרים שמיוצרים במעבדה ומחקים את פעולת הקנאביס. החומרים האלה הופיעו לראשונה בגרמניה תחת השם 'spice'. בארץ הם נמכרו בהתחלה בתור נייס גאי ומבסוטון. ברובם גילינו חומר בשם JWH-019".
ה?JWH הוכנס לפקודת הסמים, אבל מרגע שסוחרי הסמים הבינו שצריך לשנות את הפורמולה - צץ לו חומר אחר שאינו מופיע בפקודה, AM-2201. "זה למעשה אותו חומר, רק עם פלואור. למרבה האירוניה, על חלק מהאריזות היום כתוב 'ללא JWH'".

"יום אחרי שחומר נכנס לפקודת הסמים, כבר רואים בשוק חומרים חדשים", אומרת הרוקחת אלינה פופרנו. "החומרים שבפקודה נעלמים, אלא אם כן מישהו עושה טעות. ככה זה בכל העולם. המטרה של סוחרי הסמים היא לא רק לעקוף את החוק על ידי יצירת נוסחה כימית חדשה, אלא גם להגיע לחומר חזק יותר, כלומר שמינון נמוך יותר יגרום לאותו האפקט. JWH חזק פי חמישה מהחומר הפעיל בקנאביס,
ו?AM-2201 - פי 40. מי שתכלס עושים את הסינתזה הזאת הם כימאים ברמה שלי".

במשטרה וברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול מדגישים שאחת הבעיות המרכזיות היא שאי אפשר לנקות את השוק מ"חומרי המוצא", שמהם מכינים את סמי הפיצוציות. "החומרים האלה נלקחים מכל מיני מקומות, גם מחו"ל וגם מהארץ - מתעשיית המזון, מתעשיית התרופות ומהתעשיות הכימיות", אומר גלר. "הוועדה לחומרים פסיכו?אקטיביים, שבה שותפים הרשות למלחמה בסמים, המשטרה ומשרדי המשפטים, הבריאות, התמ"ת והרווחה, שוקדת בימים אלה על ניסוח של חוק חדש. אנחנו מנסים ללמוד מאנגליה ומאירלנד, שהעבירו חוק שאומר שכל מה שאנחנו חושדים שהוא חומר מסוכן ויש לו נגזרות כימיות מסוכנות - ייכנס לפקודת הסמים. מדובר בספר כימיה שלם. התהליך ייקח זמן, משום שהמבחן העליון של החוק שלנו הוא מבחן בג"ץ: לחבר'ה האלה יש עורכי דין מקצועיים מאוד, וצריך לדאוג שלא יישאר להם שום פתח לעתור".

ברקוביץ מספר כי בשנת 2010 תפסה היחידה לפשע פרמצבטי, בשיתוף עם המכס, 12 מיליון קפסולות ריקות שנשלחו לארץ והיו מיועדות לסמי פיצוציות. "מי שהזמין אותן נתפס בעבר במכירה של סמי פיצוציות, אז ידענו למה הן מיועדות. מאוחר יותר הוא תבע אותנו מה פתאום אנחנו עוצרים אותו על קפסולות ריקות".

עד שהחוק ישונה, אם בכלל, הכלי המשפטי היחיד למלחמה בסמי פיצוציות שאינם מופיעים בפקודת הסמים הוא סעיף 338 לחוק העונשין, הקובע כי כל המוכר או מספק תרופה, חומר מרעיל או מסוכן בדרך שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה - דינו מאסר של שלוש שנים. הסעיף הזה מככב בחוות הדעת שכותבים אנשי היחידה בכל פעם שהמשטרה מצליחה לשים את ידיה על כמות גדולה של סמי מעצבים, ופונה אליהם כדי שיעידו מה יש באבקות המסתוריות שנתפסו. אבל לסעיף הזה אין שיניים, ובפועל גם מי שנתפס עם כמויות גדולות של חומרים שנמצאים בפקודת הסמים לא נשלח לכלא.

"הבעיה היא שאין מספיק הרתעה", אומר ברקוביץ. "בארה"ב ובאנגליה העונשים גדולים יותר, ושם לא מוכרים ברחוב כמו אצלנו".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות נמכרים ברחבי הארץ 'תחליפי סם' תחת שמות שונים, המכילים חומרים הפועלים על קולטני המוח בדומה לסמים. השמות המסחריים וכן הרכב החומרים הפעילים משתנים מעת לעת. משטרת ישראל פועלת למיגור התופעה הן בציר האכיפתי, בכפוף לפקודת הסמים, והן בציר החקיקתי, על מנת להכליל בפקודת הסמים חומרים בהתאם לממצאי הבדיקה הקפדנית במעבדה ומשתנים נוספים שבהם כרוך ההליך. בשנת 2012 הוכללו בפקודת הסמים עשרות חומרים מהסוג הנ?ל".

בחודש מאי שעבר התכנסה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדון בהכנסת חומרים חדשים לפקודת הסמים. פרוטוקול הוועדה מספק הצצה אל מאחורי הקלעים של התהליך המורכב, וגם לבעייתיות הגלומה בו. בדיון הוועדה השתתפו שלושה ח"כים בלבד (מתוך 11 חברי הוועדה): שני חברי הוועדה, היו"ר חיים כץ ואורלי לוי?אבקסיס, וח"כ עינת וילף שהשתתפה כמשקיפה. סנ"צ אודי וולף, ראש המעבדה האנליטית במשרד לביטחון הפנים, סקר רשימה של חומרים שנתפסו בפיצוציות ברחבי הארץ ואצל יצרנים ו"התחזו לחומרים חוקיים קרוב לשנה".

לוי?אבקסיס שואלת בדיון: "האם אנחנו נאשר אוטומטית להוציא מחוץ לחוק כל חומר חדש שנכנס לפה, בלי לדעת אם יש סכנה או לא?"
וולף משיב: "אנחנו מדברים על חומרים שמאוד דומים במבנה הכימי שלהם לחומרים אחרים שידועים לנו. חלק מהחומרים שאנחנו מבקשים להכליל בפקודה הם חומרים שכבר גרמו נזקים, כלומר יש עליהם תיעוד רפואי. אין וגם לא יהיה כנראה מחקר רפואי שיאשר לבדוק את כל החומרים האלה על בני אדם ואת מידת המסוכנות שלהם... ועדת הלסינקי לא תאשר לעשות ניסויים, לא בבני אדם ולא על בעלי חיים, על חומרים שעלולים לגרום נזק, רק כדי לראות אם הנזק הוא נורא. אני אומר שכאשר אנחנו באים להגן על החברה ולהגן על הסביבה, הילדים שצורכים את החומרים האלה לא יודעים מה הם מכניסים לפה שלהם.

"אני אתן דוגמה מהחומר שכבר הבאתי דוגמה שלו, מתוקסטאמין", ממשיך וולף. "היה בבית המשפט המחוזי בתל אביב דיון בהארכת מעצר. ביקש הסניגור לשחרר את הלקוחות שלו, בטענה שהחומרים האלה אינם מסוכנים. אמר לו השופט: 'אם לדעתך, אדוני המלומד, החומרים האלה אינם מסוכנים, אביא לך כרגע חצי כוס מים. האם תהיה מוכן לבלוע טבלייה כזאת? כי אז אני משחרר את הלקוחות שלך'. הסניגור המלומד לא היה מוכן להסתכן ולחוות את החוויות שתוארו".
"גם רגל קרושה לא הייתי מוכנה לאכול אם היו אומרים לי", משיבה לו לוי?אבקסיס. "השאלה היא אם זה היה מסכן את החיים שלי או לא. יש פה באמת שאלה שאני חושבת שהיא מהותית, איך אנחנו לא עושים למשטרה חיים קלים. תחפשו את הדברים המסוכנים, תביאו אותם אלינו. תבואו אלינו עם פירוט איפה המסוכנות, תנו לנו דוגמאות. הרי אנחנו לא רק חותמת גומי".

שאלותיה של לוי?אבקסיס חושפות את הבעייתיות שבמאבק החוקי בסמי המעצבים. השינויים התכופים במבנה הכימי שלהם גורמים לכך שהשפעותיהם של החומרים הללו אינן תמיד ידועות, והדיון בהם בוועדות השונות ובבתי המשפט הוא תמיד בהשוואה לחומרים אחרים - שהוכנסו לפקודת הסמים, ובעקבות כך "הורדו מהמדפים".

בסופו של דבר, אף שדיוני הוועדה לא הכריעו בשאלות המהותיות שעלו בה, אישרו חבריה את הכנסתם של שבעה חומרים חדשים לפקודת הסמים.

"בסופו של יום, אין אף אחד שהלך למאסר ממושך על סמים כאלה בשש השנים האחרונות", אומר עו"ד גיא פרידמן, שייצג חשודים רבים בעבירות של סחר, החזקה וייצור של סמי פיצוציות. פרידמן אף מביא דוגמה לאוזלת ידו של החוק במקרה שאירע בנובמבר האחרון. משטרת השכונות בתל אביב עצרה שני חשודים בשנות ה?30 לחייהם בחשד להפעלת מעבדת סמים ניידת מתוך עגלה נגררת. בנגרר וכן במחסן ביתו של אחד החשודים, ג', נתפסו כמה קילוגרמים של אבקות לא מזוהות, שקית אטומה עם חומר שנחשד כקנאביס, כלי עבודה לייצור סמים, למשל מכונות למילוי כדורים ובלנדרים, קרטונים עם קפסולות ריקות, אלפי אריזות ריקות של נייס גאי ואלפי קפסולות מלאות. פרקליטיהם של השניים טענו כי לא מדובר בסמים מסוכנים אלא בחומרים שאינם כלולים בפקודת הסמים.
החומרים נשלחו למעבדה, ונמצא שבין החומרים שנתפסו יש שניים השייכים לקטגוריית סמי המעצבים, שהוכנסו חודשים ספורים קודם לכן לפקודת הסמים. הראשון הוא אלפא PVP, שבחוות הדעת של היחידה למאבק בפשע הפרמצבטי נכתב עליו: "חומר פסיכו?אקטיבי מסוכן... בעקבות השימוש בחומרים מסוג זה נרשמו אשפוזים, מקרי מוות ותופעות לוואי חמורות". השני היה מיודענו AM-2201, ממשפחת הקנבינואידים הסינתטיים.

בכתב האישום יוחסה לג' החזקה שלא לצריכה עצמית של 4,500 קפסולות סם מסוכן מסוג אלפא PVP, במשקל כולל של 884.17 גרם, והחזקה של סם מסוכן AM-2201 במשקל כולל של 1.3 ק"ג, וכן החזקה של כלים לצורך הכנת הסמים המסוכנים. בדיון שהתקיים ב?28 בנובמבר קבע בית המשפט המחוזי כי ג' הוא "סוחר סמים לכל דבר ועניין", והורה על מעצרו.
אלא שכשעתר ג', באמצעות עו"ד פרידמן, לבית המשפט העליון, ביטל זה את החלטת המעצר במחוזי והותיר את הנאשם במעצר בית. "בית המשפט קיבל את טענת הסניגוריה כי למרות שסמי המעצבים נמצאים בפקודת הסמים", מסביר עו"ד פרידמן, "אי אפשר להחשיבם באותה דרגת חומרה כמו הרואין וקוקאין".

אבל זה יכול להיות מסוכן באותה מידה, הרי היו מקרים של סמי מעצבים שגרמו למותם של אנשים.
"תגידי לי, כמה ילדים ששתו וודקה שקנו בפיצוציות הגיעו לבית חולים עם הרעלות? כמה ילדים היו על סף מוות? אני לא שמעתי על מישהו שדקר בגלל שהוא בלע AM-2201, אבל שמעתי שרצחו אחרי ששתו אלכוהול".

היה מקרה ב?2007 של יותר מעשרה אנשים שמתו מחומר כזה שנמכר בקיוסקים.
"אני לא מכיר משהו כזה. אבל גם אם מתו מחומר מסוים, זה עדיין לא משליך על התופעה עצמה. צריך להילחם בתופעה הזאת, אבל עם שכל. החומרים האלה נמכרים, והדרך היחידה להילחם בהם היא דרך חינוך, ליצור לנוער מקומות טובים יותר לבלות. אם יהפכו את החשיש לסם מותר, אז לא יהיו סמי פיצוציות. האיש הזה, ג', הוא ללא עבר פלילי. אב לילדים, שפוטר והתחיל להמר. הוא ניסה להרוויח, כדי לצאת מהמעגל, אבל המעגל הלך וגדל. ואז אמרו לו, אתה יכול לשמור על הנגרר הזה. האנשים שהוא היה חייב להם כסף כאילו הקלו עימו. זה אדם שהוא באמת מלח הארץ. נקלע לאיזשהו משבר בחיים. הוא לא מכר, הוא לא סחר, הוא לא הפיץ. הוא לא עשה שום דבר. זה האדם שאנחנו, בתור חברה, רוצים שיהיה בבית סוהר?"

אז מה אדם כזה עושה עם מעבדת סמים ניידת?
"דבר ראשון, זו לא מעבדה ניידת. זה מחסן נייד. אי אפשר להכין שם כלום. אין ראיה אחת שהוא מכר. הוא היה קוף. זאת שרשרת מזון, שבתחתית שלה יש קורבנות של החברה, כמוהו".

ilanan@israel.hayom.co.il