הקמפיין המתמשך לפני הבחירות והרכבת הקואליציה האטית הולידו תקופה של שלושה-ארבעה חודשים, שבהם הממשלה היוצאת מתפקדת כ"ברווז צולע". בכל הקשור ללחצים יוצאי הדופן והאתגרים הקיומיים העומדים בפני ישראל, היעדרה של ממשלה מכוונת אסטרטגיה במשך תקופה ארוכה כל כך מעורר חרדה.
זאת ועוד, עם התקרב מועד ביקורו של הנשיא אובמה בישראל, תכנית אסטרטגית וגישה דיפלומטית אחידה הן תנאי מוקדם חיוני, שאותו לא יהיה אפשר להשיג אם הממשלה תורכב רק כמה ימים טרם הגיעו. התעלולים וההצגות המתמשכות, המעכבים את הרכבת הממשלה, הם מפגן כביר של חוסר אחריות.
האינטרס הלאומי מחייב כי אלו אשר נבחרו לתפקידים הציבוריים יכירו בחובתם להתרכז בהקמה זריזה של הממשלה. באופן אידיאלי, עליהם להניח בצד את סדרי יומם הפרטיים ולהימנע מגרירת רגליהם בתהליך המשא ומתן תוך כדי התגוששות על תפקידים מיניסטריאליים. על אף הברברת התקשורתית ולמרות השחיקה המשמעותית בתמיכה האלקטורלית בליכוד ביתנו, יש לציין כי נתניהו ניצב בעמדה מיטבית וייחודית להקמת קואליציה רחבה. מלבד הסיעות הערביות ומרצ, קיים קונצנזוס בזירה הפוליטית בכל הקשור לתהליך השלום.
יאיר לפיד, שתויג באופן שגוי על ידי חלק ניכר מהתקשורת כאיש שמאל-מרכז, התחייב חד-משמעית כי יש עתיד תעמוד על אחדות ירושלים ותשמר את אריאל בתוך גבולות ישראל. הוא תומך במשא ומתן עם הפלשתינים. לאחר שמנהיג הרשות, מחמוד עבאס, השיב להצעתו האחרונה של נתניהו לשוב למשא ומתן ללא תנאים מוקדמים, בהתעקשו כי על ישראל להחיל קודם לכך הקפאת בנייה בהתנחלויות (כולל כל שכונותיה היהודיות של ירושלים) ולשחרר לפני כן את כל המחבלים הכלואים - אין ספק כי ללפיד ולנתניהו תהיה תגובה זהה לאי פשרנות שכזו.
החרדים מאיימים לעלות על הבריקדות
שלי יחימוביץ' וציפי לבני הוכיחו לאחרונה כי למרות הצהרותיהן, בהחלט קיימת אפשרות שיצטרפו לממשלה והן מודות גם כי כבר יש מי שלוחץ עליהן לעשות כן. הנושא היחיד הממשיך להיות מחסום להקמת ממשלה לאומית רחבה הוא מחויבותן של מפלגות רבות להצגת רפורמות, שיבטיחו יישום של "השוויון בנטל", וזאת בהקשר של שירות החרדים בצבא או בשירות לאומי והכוונתם למעגל העבודה, תוך כדי גמילתם מרווחת המדינה.
אף שלפיד מפגין סבירות רבה ורצון להדרגתיות בגישתו כלפי החרדים ולמרות העובדה שרבים ממצביעי ש"ס כבר משרתים בצה"ל, החרדים מאיימים לעלות על הבריקדות בנושא זה ומבקשים לנצל את המתיחויות המתגלות בין נתניהו ללפיד.
במהלך מערכת הבחירות לפיד היה דוגמה ומופת למתינות ולאיפוק. רבים הפוליטיקאים אשר שומרים בסתר ליבם חלום, שלפיו ייבחרו ביום מן הימים לראשות הממשלה. אך לפיד כשל בלשונו, כאשר בתגובה על שאלה רטורית הוא השיב כי הוא רואה עצמו מחליף את ראש הממשלה הנוכחי ב-18 החודשים הקרובים - הערה שלבטח לא תרמה לתחושת הנוחות של נתניהו עם שותפו המתגבש.
החרדים הנואשים כבר מפיקים את הרווח מכך. ואכן, אף על פי שהרב עובדיה יוסף תיאר את מנהיגי הבית היהודי "גויים", מנהיגי ש"ס פנו לרבנים הנוקשים יותר בציונות הדתית וביקשו להפעיל לחץ על בנט שלא לתמוך במאמצים לגיוס חסידיהם. אם ינחלו הצלחה בכך, הבית היהודי יאבד הזדמנות יקרה להשבת הציונות הדתית למעמדה הראוי במדינה הציונית.
אם נתניהו יקים ממשלה צרה נוספת, הנשלטת על ידי החרדים, או יחליף את המאמצים האמיתיים לגיוס החרדים במחוות קוסמטיות ותו לא, הבוחרים יזעמו ויענישו את האחראים לכך בבחירות הבאות. עם ביקור אובמה הקרב, יש צורך דחוף בהצגת חזית מאוחדת. לנתניהו ולכל הפוליטיקאים שלנו יש מחויבות לאומית להפסקת ההצגות ולהרכבת קואליציה מהירה, במטרה להתוות את המדיניות הנוגעת לאירן ולפלסטינים.