"מש?... מש?... מש?... משנכנס אדר מרבין בשמחה..." - ימים לפני החג כבר נשמע הניגון המפורסם ברעש ובהמולה בכל גן ובכל בית ספר. בעולם הישיבות הוא נשמע עוד מסיום התפילה הראשונה של ראש חודש אדר, ובכך מקיימים התלמידים את מילות השיר למהדרין. כי מהרגע הראשון של החודש יש עניין לשמוח יותר. הרבה יותר.
גם בשאר העולם המערבי חוגגים את התקופה הזאת בשמחה רבה. פברואר, המקביל לרוב לחודש העברי אדר, הוא חודש של חגיגות הידועות בנצרות כ"קרנבל". תרגום השם יגלה לנו גם את מהות החגיגות - סילוק הבשר. הנוצרים נוהגים ליהנות מכל הבא ליד, במשתים ובתהלוכות של תחפושות, בדומה לחג הפורים, אך הם עושים זאת מסיבות שונות לחלוטין.
לאחר החגיגות נכנסים הקתולים לתקופה של צום, שבה הם נמנעים מבשר ומהנאות הגוף, כ-40 יום לפני חג הפסחא כדי להזדהות עם סבלו של ישו בזמן שקדם לצליבתו. מנהג זה, ששמו "לנט", וחגיגות הקרנבל שקדמו לו רווחו באירופה בעיקר בימי הביניים ולאחריהם, אך שרידים משמעותיים שלהם אנו עדיין רואים בחדשות מדי שנה בשנה.
שמחה קטנה "כאילו ללא סיבה"
כך למשל, נוהרים רבבות לקרנבל בברזיל, המתרחש תמיד לפני חג הפסחא ובא לציין את המאורע החשוב לנוצרים. ידוע גם פסטיבל המסכות בוונציה וגם המרדי גרא הצרפתי והפרשינג הבווארי. בכולם השתרשו מנהגים דוגמת תהלוכות תחפושות, מסכות, אכילה ושתייה מרובה, וגם הוללות. מזכיר לכם משהו? כמובן! כי גם בפורים אנו חוגגים בשתייה מרובה, בתחפושות ובתהלוכת עדלאידע באופן כמעט זהה לנוצרים.
האירועים דומים אך משמעות השמחה היא מה שקובעת. כשאנו מתחילים לשמוח בתחילת אדר, אף על פי שפורים מתרחש רק שבועיים לאחריו, אנו למעשה נכנסים למהלך של הכנה. בסופו של מהלך, נשמח על הנס שבו ניסיון ההשמדה של העם היהודי הפך (שוב) לניצחון גדול שלנו. אף על פי שגם היום אנו ערים לאיום קיומי בדיוק מאותה ארץ (אירן - פרס), חשוב להתייחס דווקא למהות הפנימית שלמענה כדאי להתחיל לחגוג שבועיים לפני המועד.
כי גם כשלפעמים נדמה שהכל תקוע ללא מוצא ושסכנה אמיתית של ייאוש עומדת למולנו, כדאי להעלות חיוך קטן, אולי אפילו שטותי, אל מול הייאוש וחוסר התקווה. דווקא ההתחלה הקטנה הזאת, של שמחה קטנה "כאילו ללא סיבה", תוכל להביא ליישוב הדעת ולראייה מפוכחת של המציאות. כאשר אנחנו מחייכים ומוצאים סיבה קטנה לשמוח, קל יותר להגיע ליישוב דעת.
זה בעצם הסוד. מתחילים מוקדם - מזהים את המצב הבעייתי, מתחילים להתכונן לקראתו בכלים של אופטימיות ושל שמחה זהירה, וכאשר מגיעה ההתמודדות, מגיעים ההצלחה והניצחון, וזאת השמחה הגדולה מכולן!