ביקור אובמה: על הגרעין, ועל פולארד

בנפשו של מייק האקבי, הפוליטיקאי האמריקני השמרן, הכנסייה והמדינה משחקות תפקיד חשוב ביותר. מי שהיה כומר בפטיסטי, מושל מדינת ארקנסו ומתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, פוקד עתה את ישראל כמנהיג עדה של כ-200 נוצרים אוונגליסטים, המבקרים כאן בעקבות ישו ובעקבות אתרים יהודיים. אמונתו הדתית מדריכה את דרכו המדינית של האקבי, הן כלפי ארצות הברית מולדתו והן כלפי ישראל, אהובתו.

במפגשיו עם ישראלים וגם בשיחות הפרשנות שלו ברשת FOX האקבי חרד לתחושת הביטחון של ישראל, בייחוד בימי הטלטלה אשר סביב לה. לו רק היה ניתן, אפשר לדמות את האקבי, האישיות הפוליטית, לתאומו המדיני של הח"כ לשעבר, אריה אלדד. האקבי נדרש לסוגיית הגעתו של הנשיא אובמה לישראל והוא מונה שני תנאים להצלחת ביקור נשיאותי זה: ראשית, על הנשיא אובמה להצהיר חד-משמעית, כאן בירושלים, כי ארצות הברית לא תשלים בשום מחיר עם נשק גרעיני שיימצא בידי אירן ולא תשב בחיבוק ידיים נוכח התפתחות בתחום זה.

לדעתו, "הצהרה שכזו מפי אובמה תתקבל בצהלה שקטה, פנימית, בקרב העולם המוסלמי, אם כי לא ייצאו שם במחולות, לא באולמות של סעודיה, של ירדן, של קטאר או של איחוד הנסיכויות במפרץ". שנית, על הנשיא אובמה להצהיר, ערב צאתו לישראל, כי יחון את ג'ונתן פולארד או שבמהלך הביקור יכריז על מתן חנינה.

את סוגיית ההתנחלויות - הסוגיה מעוררת המחלוקת הגדולה בין ישראל לארצות הברית - יש לפתור, לשיטתו של האקבי, בהכרעתו החופשית של העם בישראל. הוא עצמו משתומם על עמדותיו שלו כלפי ישראל, כי "מדוע אני יכול להיות פרו-ישראלי יותר מכמה חוגים יהודיים בארצות הברית?".

האקבי אופטימי מאוד בנוגע למעמדה של ישראל בארצות הברית ומספר על גידול בתמיכה האמריקנית בנו. אגב כך, הוא משתומם על עמדותיהם התומכות של סנאטורים יהודים, חברי ועדת השירותים המזוינים, בסוגיית מינויו של צ'אק הייגל לתפקיד מזכיר ההגנה של ארצות הברית. "אם יוכח כי נכונות השמועות, שהייגל קיבל כספים מידיהם של ידידי ארגון חמאס, הרי ידיעה זו, אם תוכח נכונותה, צריכה לפסול אותו מלכהן כמזכיר ההגנה", הוא אומר.

הוא לא נואש מגורל מפלגתו, אשר זה לא מכבר נחל מועמדה לנשיאות, מיט רומני, מפלה ניצחת. לדעתו, שנת 2014, שנת בחירות בארצות הברית לבית הנבחרים ולשליש מחברי הסנאט, עשויה להיות "שנה גורלית". האקבי מעריך, מקווה ומייחל לכך שאמריקנים מן השורה יחושו אז בכיסם, במסים שהם משלמים, את המצוקה הכלכלית הפוגעת, ובשל כך יעניקו את תמיכתם לרפובליקנים.

ומה יהא על שנת הבחירות לנשיאות, שנת 2016? הרי בשנת 2008 כשל האקבי בניסיונו לזכות במועמדות מפלגתו לנשיאות, ולפיכך מוקדם מאוד להתנבא. הוא חוזה עתיד פוליטי ורוד לסנאטור הצעיר, החדש, מארק רוביו מפלורידה, אשר יבשיל עד אז למועמדות רצינית לנשיאות. עד אז אפשר להתבשם באמירותיו האופטימיות של האקבי. הרי בחלוף הזמן המציאות תאמר את דברה, ולא רק הערכותיו של הרפובליקני למוד הניסיון.