חדשה לא משמחת: המשא ומתן להרכבת הממשלה הבאה יתקיים כמעט עד לרגע האחרון. ספק אם שרים חדשים יספיקו לתפור חליפות לקראת ביקורו של נשיא ארה"ב ברק אובאמה בשלהי מארס.
בעיני הליכוד ביתנו, יאיר לפיד הוא החידה הגדולה. אפשר שמשהו מן התהייה יתפזר היום במפגש של בנימין נתניהו עימו, אבל הסוגיה יותר סבוכה. להערכת המקצוענים, אפשר לדלג בקושי על משוכת התקציב המידלדל וגם המחלוקת המדינית תיפתר בקלות יחסית. "שתי המדינות לשני העמים" ייפקד מקווי היסוד, אבל נתניהו יחזור על התחייבותו בנאום שיישא עם נחיתתו של אובאמה.
בפועל רק השוויון בנטל מעכב. החרדים נתלים במר"ן שלא יתיר, והאשכנזים שבהם נתמכים ברשימות ארוכות של רבנים ונשבעים כי לא יסכימו לוותר אפילו על קוצו של יוד, וכל החישובים מלמדים כי אפילו יצטרפו התנועה וקדימה (ביחד שמונה ח"כים) לא יהיו מספיק קולות לאשר את הצעת החוק של לפיד, הדוחה את הגיוס בפועל בחמש שנים.
ההתנגדות של החרדים וש"ס מדאיגה. שכן בפועל קבלת ההצעה של לפיד תממש את גיוס החרדים הצעירים בעוד חמש שנים ועד אז תתנהל מערכת בחירות נוספת, שלפי תוצאותיה יהיה אפשר לדחות את ביצוע החוק החדש או לעוותו.
לכל סיעה יש "קו אדום"
לעומת זאת, אם יעמדו החרדים על דעתם תמצא הממשלה את עצמה מול בג"ץ, אשר ייאלץ להכריע מדוע במצב שבו אין חוק חדש אין היא מבצעת את הוראת החוק ומגייסת באחת את כל תלמידי הישיבות המתמידים והמדומים.
למעשה, אם החרדים דוחים בביטחון כה רב את הצעת לפיד כי אז ייתכן שיש בכיסם הבטחה ממתנת מאת הליכוד ביתנו, ואין להם עוד עניין בהמשך המשא ומתן בנקודה זו.
מה שמתברר בימים אלה יעלה מחדש על שולחן הדיונים באמצע מארס, לקראת סיום המועד המוקצה לנתניהו להרכיב את הממשלה. חבל על הזמן. חבל על העצבים. לכל סיעה המשתתפת במשא ומתן יש "קו אדום" שהיא שומרת מכל משמר. חבל, כדאי שיוציאו אותו לאור השמש, לרשות הרבים. או אז היה מתברר כי הפער קטן מכפי שהוא מתאפיין בכותרות.
לפי שעה העולם הפוליטי משתנה. סמליו חדשים. רק ניהול המשא ומתן לא חרג מאיטיותו המיושנת.