וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

זו העת לקצץ בתקציב הביטחון

יוסי ביילין

6.2.2013 / 10:01

בימים אלה מתקבלות הכרעות, שעשויות להפוך להחלטות החשובות ביותר של הממשלה הבאה. אלה ימי עיצוב, שבהם כל צד משתדל למקסם את הישגי הבחירות כדי לקדם את תפיסתו החברתית והמדינית. מה שלא יוסכם עכשיו, לא יוחלט אחר כך, כאשר תחל שיגרת השלטון, ועימה המחויבות לפעול יחד וחוסר הרצון הטבעי לפרק את השותפות ולוותר על עמדות השפעה.

שר הביטחון אהוד ברק בכינוס במינכן, 3 פברואר 2013. AP
זהו הזמן לקבל הכרעה אסטרטגית. ברק/AP

הצורך הדחוף להסכים על קיצוצים דרמטיים בתקציב היה הסיבה להקדמת הבחירות, והוא עומד ברקע הדיונים הקואליציוניים, גם אם נדמה, לכאורה, כי הנושאים והנותנים עוסקים בעניינים שונים. השאלה החוזרת היא אם לקצץ בתקציבי כל משרדי הממשלה באופן דומה, או לקצץ משמעותית בתקציב הביטחון. המנטרה האומרת כי בביטחון אסור לקצץ אינה זהה למחויבות העקרונית לשמור על איכותו הגבוהה של צה"ל. דווקא בימים הללו, כאשר המירוץ לתיק הביטחון בעיצומו ויהיה אפשר להציב תנאים לשר החדש, זהו הזמן לקבל הכרעה אסטרטגית בזכות קיצוץ מרחיק לכת, לקבוע את היקפו ולהטיל על שר הביטחון הבא את הכנת ההצעה בנוגע לתחומים, בתוך צה"ל, שבהם יתבצע הקיצוץ.

הערכת המצב השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי, אשר התפרסמה השבוע, חיזקה את המגמה הנוטה לקיצוץ בתקציב הביטחון כדי לאפשר מימוש מטרות לאומיות אחרות, שיש להן חשיבות רבה לעתיד ישראל. ראש המכון, אלוף (מיל') עמוס ידלין, הציג תמונה, שלפיה האיום הביטחוני קטן מבעבר, בין השאר בשל העיסוק האינטנסיבי של שכנותינו בעצמן. בעיקר נוגע הדבר לסוריה, שצבאה נחלש מאוד. מתברר כי למרות תחושת אי הוודאות, הנובעת מההתעוררות בעולם הערבי בשנתיים האחרונות, אין מדובר בהחרפת הסכנות הביטחוניות לישראל, אלא להפך. זהו מצב המאפשר, גם לפי הערכת המכון, לקצץ משמעותית בתקציב הביטחון.

אי אפשר לבוא בטענות אל צה"ל על כך שלמרות המודרניזציה, אמצעי המודיעין החדישים ואגף התכנון שלו, שפניו אל העתיד - הוא עדיין מתכונן למלחמות שהיו. אחרי הכל, אלה המלחמות היחידות שהוא מכיר ואשר בהן התנסה. אבל לנגד עינינו משתנה שדה הקרב. אנחנו יכולים לייצר עוד ועוד טנקי מרכבה ולהצטייד בקני ארטילריה, אבל קשה מאוד להאמין שאלה יהיו הכלים שבאמצעותם יהיה אפשר לנצח.

רגע נדיר של חסד

אנו עוברים לעימותים שבהם העורף הוא החזית, והחזית היא העורף, החיילים אינם המגינים על האזרחים, רקטות וטילים ממלאים תפקיד גובר והולך, ויירוטם הוא האתגר הצבאי המרכזי. אבל מכיוון שאנו עדיין רגילים לחשוב במושגים של "מלחמה ושלום" נוסח טולסטוי, אנחנו משקיעים בשתי מערכות מקבילות - זו הישנה והמוכרת, וזו המתנהלת באוויר ואשר אינה יודעת גבולות.

אין ברירה אלא להתמקד בזירת הקרב המודרנית ולצמצם את ההכנות לזירת הקרב הישנה. אם נמשיך להתכונן לשתיהן - תמיד יהיה צודק הרמטכ"ל שיתלונן על כך שאין לו מספיק כוח אדם, שהוא נאלץ להסתפק בציוד חלקי ושאין לו די שעות אימונים לחיילים. אם נשקיע יותר בזירה החדשה ונצמצם באופן משמעותי את זו הישנה, יתברר שאפשר לקצץ.

נכון שהקיצוץ בתקציב הביטחון צריך להיעשות בשום שכל, ולאחר הכנות מדוקדקות, אבל הוא - בעיקר - צריך להיעשות בהזדמנות הנכונה. הקמת ממשלה חדשה ומינוי שר ביטחון חדש הם רגע נדיר של חסד לעשיית מעשה מתבקש ואף חיוני - קיצוץ אמיתי בתקציב הביטחון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully