הפעולה שנקשרה בשמו של צה"ל בדבר מתקפה על שיירת נשק בגבול סוריה-לבנון לא זכתה אמנם לאישור מצד גורם ישראלי, אולם נראה כי המציאות בגבולה הצפוני של ישראל הופכת מורכבת ובעייתית ביותר.
ישראל הבהירה לאחרונה כי זליגה של נשק כימי וטילים ארוכי טווח מסוריה לעבר חיזבאללה או לידי ארגונים לא מדינתיים היא, מבחינתה, "עילה למלחמה". מה שהזין את החשש הישראלי הוא ההיתכנות שאנשי חיזבאללה, העושים בסוריה ומסייעים לאסד במלחמתו במורדים, יצליחו להשתלט על בסיסים של הצבא הסורי ברחבי המדינה ולהעביר למעוזיהם בבקעת הלבנון "נשק אסטרטגי", ואולי אף נשק לא קונבנציונלי.
התסריט, שלפיו תיפולנה יכולות כאלה בידי קבוצות איסלאמיסטיות בסוריה, הוא בעייתי לא פחות, שכן הוא מחייב עימות עם ארגונים החיים בשטחי הפקר ומבקשים להחדיר מימד של חוסר יציבות למשוואת הכוח האזורית.
בשבוע האחרון גברה המתיחות בצפון. הצבתן של שתי סוללות של מערכת כיפת ברזל בשני מוקדים בצפון, וההתייחסות הנמרצת של גורמי צבא וביטחון להתפרקותה הבלתי נמנעת של סוריה, העידו כי בקרב מקבלי ההחלטות בישראל התגבשה הערכת מצב חדשה.
נראה כי בימים האחרונים חלו התפתחויות במשוואת הכוח בסוריה, המעידות על אחיזה מתרופפת של בשאר אל-אסד במאגרי הנשק הלא-קונבנציונליים. תהליך התפרקותה של סוריה תופס תאוצה, וכשבתווך מצוי ארסנל נשק עצום שחלקו בלתי קונבנציונלי - נוצרת מציאות מורכבת. הפעולה הישראלית, אם אכן התרחשה, נועדה לשגר מסר חריף לסוריה ולחיזבאללה כי ישראל מצויה היטב בתמונת המציאות הסורית-לבנונית וכי החלפת ידיים בכל הנוגע ל"נשק אסטרטגי" תיתקל בתגובה הולמת.
כל פעולה באזור סוריה ולבנון עלולה ליצור תגובת שרשרת
ברור שכלל השחקנים המקיפים את סוריה שותפים לדאגה בדבר זליגתו של נשק לא קונבנציונלי לידי גורמים "לא אחראיים". אפשר להניח כי כל אחד מהם - ישראל, טורקיה, ירדן - מבקשים להכין עצמם טוב ככל האפשר לשעה היעודה, קרי קריסתה המוחלטת של סוריה. אי לכך מצויים השחקנים השונים בעיצומו של מאמץ ממוקד לאיסוף מודיעין וליצירת תסריטי פעולה אפשריים. עם זאת, עליהם לשנן, בייחוד ישראל, כי כל פעולה בקווי התפר הרגישים של סוריה ולבנון עלולה ליצור תגובת שרשרת והסלמה שקשה לצפות את אחריתה. לכן מתחייב מערך תיאום רחב בין כלל הכוחות המקיפים את סוריה, בגיבוי רוסי ואמריקני, למציאת פתרון, ולו גם חלקי, למורכבותה של הסוגיה. העובדה שגורמים ביטחוניים מישראל מבקרים בוושינגטון ובמוסקבה מעידה על דאגתה הגוברת של ישראל, אך גם על רצון ליצור מנופי פעולה רחבים בסוגיית סוריה והנשק הלא קונבנציונלי.
כך או אחרת, המזרח התיכון נמצא על סיפו של שינוי גיאו-פוליטי עמוק. התסריטים האפשריים בנוגע לעתידה של סוריה מעידים כי רב הסתום על הגלוי. נראה כי בחלק זה של המזרח התיכון, הקרוי הסהר הפורה, השלכותיו של האביב הערבי קטלניות במיוחד ליציבותן של חברות ומדינות. הפסיפס הרב-עדתי, שהוחזק במשך עשרות בשנים בכוח מנגנון מדינה קשוח של רודני ברזל, מתפרק עתה לרכיביו השונים. האיום האיראני שהושמע לאחרונה מפי יועצו של המנהיג העליון, כי "פגיעה בסוריה כמוה כפגיעה באיראן", ממחיש כי סך הסיכונים המוטלים על הכף עולה בהתמדה. העובדה כי לדופן האופוזיציה הסורית הצמידו עצמם גופים איסלאמיסטיים, החותרים ליצירתו של סדר יום שונה, היא מתכון בדוק לחוסר יציבות ולטלטלה מתמשכת.
לתהליך התפרקותה של סוריה תהיינה קרוב לוודאי השלכות גם על יציבותן של מדינות דוגמת לבנון ועיראק, ונראה כי קונפליקטים עדתיים ודתיים, בייחוד העימות הסוני-שיעי, הם שיכתיבו את דרכן ועתידן של חברות ומדינות בחלק זה של האזור.