וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שלום למליאה: הח"כים שנזכור

גדעון אלון

29.1.2013 / 9:02

הם כיהנו בתפקידים שונים בכנסת היוצאת ועכשיו הם הולכים הביתה, מיעוטם מרצונם ורובם בעל כורחם. 48 חברי כנסת נפרדים מאיתנו בעקבות הבחירות האחרונות. חלקם איישו את ספסלי הכנסת במשך שנים רבות, אחרים שירתו רק קדנציה אחת. היו ח"כים שהיתה להם תרומה של ממש לפרלמנטריזם הישראלי והיו כאלה שאיש לא יזכור אותם, משום שלא חוקקו שום חוק חשוב ולא קידמו נושא כלשהו, וכאשר יציגו את שמם בחידוני טריוויה בטלוויזיה, רק יחידי סגולה יידעו שהם היו פעם נבחרי ציבור.

מליאת הכנסת הצביעה בקריאה שנייה ושלישית על פיזור הכנסת. עומר מירון
48 חברי כנסת יסיימו את כהונתם בעקבות הבחירות. הכנסת/עומר מירון

מאז קום המדינה היו בכנסת 836 ח"כים. הציבור הרחב בוודאי זוכר לא יותר מ-50 מהם - ואלו שנצרבו בתודעתו עשו זאת בסופו של דבר לא משום ששלפו גימיקים והתנהגו בגסות, לא משום שחשבו כל היום איך לייצר הודעה לתקשורת בלי שיש מאחוריה תוכן של ממש - אלא משום שיזמו הצעות חוק חשובות שציבור רחב נהנה מהם, העלו על סדר היום הציבורי נושאים בעלי חשיבות בתחום הכלכלי והחברתי, בנושאי חינוך וצבא, ביטוח לאומי ובריאות, מינהל מקרקעי ישראל ומס הכנסה, מדע, טכנולוגיה ומחשוב, צמצום הביורוקרטיה ושיפור השירות הציבורי, ושימשו פה לציבור הבוחרים שלהם.

מקרב הח"כים שיש, לדעתי, להצטער על לכתם בשל תרומתם הרבה לכנסת ושיכולים לשמש סמל ודוגמה לח"כים החדשים שיושבעו בשבוע הבא, חייבים להזכיר בראש ובראשונה חמישה פרלמנטרים מצטיינים: מיכאל איתן, דן מרידור ובני בגין (ליכוד), זבולון אורלב (הבית היהודי) ואריה אלדד (עוצמה לישראל). כל אחד מהם בלט בתחום אחר, אבל כל החמישה הצטיינו בהגינות ובמסירות לעבודה וכן בהגשמת המושג "שליחות ציבורית" על הצד הטוב ביותר.

שני ח"כים פגעו בתדמית הכנסת בהתנהגותם הנפסדת

אורלב הצטיין בעיקר בתחום החקיקה וכיו"ר ועדות החינוך וביקורת המדינה; אלדד תרם את כישוריו וידיעותיו לדיוני ועדת החוץ והביטחון ולוועדת האתיקה שבראשה עמד; איתן בלט בעיקר בתקופת היותו יו"ר ועדת החוקה כשניסה (ללא הצלחה) לקדם את חקיקת החוקה; בגין בפעילות שקטה אך מסורה בוועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון; והשר מרידור בשיתוף הפעולה המוצלח עם הכנסת בעת כהונתו כשר המשפטים (בעיקר עם ועדת החוקה) בחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו וכן חוק יסוד: חופש העיסוק, וגם בעת שכיהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון.

היו ח"כים נוספים שהיתה להם תרומה נכבדה לבית המחוקקים, איש איש בדרכו. דליה איציק, שכיהנה בכנסת 20 שנה, היתה לא רק האישה הראשונה עד כה בתפקיד, אלא גם שימשה בהצלחה במשך שישה חודשים ממלאת מקום נשיא המדינה (לאחר שמשה קצב נאלץ להכריז על נבצרות). רוני בר-און מילא בכישרון את תפקיד יו"ר ועדת הכנסת (בעיקר בכל הנוגע לטיפולו בנושא הסרת חסינות ח"כים) וכן את תפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון והיה חבר פעיל בוועדות המשנה שלה.

יוחנן פלסנר התגלה בחמש שנות כהונתו בכנסת כח"כ חרוץ ונבון שהשקיע את עיקר מרצו בגיוס חרדים לצה"ל או לשירות הלאומי ואף עמד בראש הוועדה המיוחדת שהוקמה למטרה זו. לרשימה זו ראוי לצרף גם את כרמל שאמה-הכהן, שניהל בהצלחה את דיוני ועדת הכלכלה; רוחמה אברהם-בלילא, בעיקר בעת שהיתה יו"ר ועדת הכנסת; רחל אדטו, בעיקר בשל טיפולה בנושאי הבריאות; זאב בילסקי, בעיקר בשל עיסוקו בנושאי המאבק בתאונות דרכים וזכויותיהם של ניצולי השואה, וכן עינת וילף ושי חרמש.

לעומת זאת, היו לפחות שני ח"כים שפגעו בהתנהגותם הנפסדת בתדמיתה של הכנסת ובכבודה. ברשימה הבלתי מכובדת הזו נכללת אנסטסיה מיכאלי מישראל ביתנו, שבניסיונה הגס לסלק את ח"כ חנין זועבי מדוכן הנואמים ובעת ששפכה כוס מים על פניו של ח"כ ראלב מג'אדלה, הביכה רבים מעמיתיה ומאזרחי המדינה. גם שר התיירות היוצא סטס מיסז'ניקוב לא הוסיף כבוד בהתנהגותו, וטוב עשה מנהיג מפלגתם אביגדור ליברמן שהחליט לסלקם מרשימת מפלגתו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully