תוצאות הבחירות היו כה מפתיעות, שהן יגרמו בהכרח למפץ פנימי בכמה מפלגות. בעיקר יהיו מאבקים פנימיים בליכוד, בעבודה, בש"ס ובתנועה, שהתאכזבו עם מניין הקולות. לא במקרה הקדימה ההתמודדות בעבודה את הסיעות האחרות. שכן הן ממתינות במידה כזאת או אחרת של ודאות לאפשרות שיעלה בידן לחבור לקואליציה. בעבודה יודעים כי יראו את מליאת הכנסת מספסלי האופוזיציה.
מצבה של שלי יחימוביץ' קשה במיוחד. יותר מזה שאפיין את ציפי לבני בכנסת הקודמת. שכן לבני זכתה להישג ב-2009 וחוותה כרסום מתמשך רק לאחר מכן, אבל יחימוביץ' חסרה את ההישג המקדים לנופף בו בטרם תיאלץ להדוף את יריביה מבית. זה החל כבר אתמול, והיא אינה תמימה להאמין כי הצליל המתון של הביקורת מבית אמש לא יעלה באוקטבה שלמה. היא זקוקה למזל רב כדי לחזור ולהטיל את מרותה על סיעת העבודה בטרם תתפנה לפעילות מלאה כיושבת ראש האופוזיציה.
אם אכן תידרש הצבעה מחודשת לבחירת יו"ר למפלגה בתוך 14 חודשים, כפי שנקבע בחוקת המפלגה, עלולה יחימוביץ' למצוא את עצמה מול מועמדים שיגיעו מבחוץ. גבי אשכנזי ועמוס ידלין הם שמות העוברים לסוחר ולבוחר. בעיקר אם לא תיפתח חקירה משטרתית בפרשת הרפז, שעלולה לעכב את אשכנזי.
בליכוד יידחה המאבק ליום שלאחר הרכבת הממשלה, אבל אי אפשר כמעט למונעו. הדעת נותנת כי יש עתיד, התובעת להתכווץ ל-18 שרים ועוד ראש ממשלה - וזה ראוי - תיאלץ להשלים עם הרחבה מסוימת. למשל, 21 או 22 שרים, שגם זה הישג ליאיר לפיד לאחר שהממשלה הקודמת יצאה לדרך עם 32.
לפיד דורש לקבוע את שיעור השרים ביחס של 1:4. אין סיכוי, שכן לפי חישוב זה יהיה מספר שרי הליכוד חמישה, ועוד ראש הממשלה. ביחס של 1:3 יהיו שבעה שרים ועוד ראש הממשלה. זאת אומרת שאם אפילו לא יצרפו שר שהוא פנים חדשות ורעננות וצעירות במראה - יהיה צורך לדחוק אחד מהמכהנים עתה משולחן הממשלה לכנסת. זו נוסחה למאבק פנימי רווי זעם.
כן גם אצל השותף ישראל ביתנו, שיזכה תוך עיגול ספרות לארבעה שרים. הדעת נותנת כי אם יאיר שמיר לא יקבל תיק בכיר הוא ימאס בחיים הפוליטיים, ובהיעדרו של אביגדור ליברמן הרתוק אל ספסל הנאשמים צפויים הסכינים להישלף גם בסיעה הממושמעת ביותר שידעה הכנסת בעשור האחרון.
בש"ס תהיה התמונה דומה מפני שאריה דרעי לא הגשים את התקוות שבעטיין קיבל את מקומו בשלישייה המובילה, ואלי ישי ואריאל אטיאס ייאבקו ללא כל רגשי נחיתות לבולמו. גם מן המשולש של לבני, עמרם מצנע ועמיר פרץ תזלוג לבה. האריתמטיקה מלמדת כי רעש האדמה אירע ביום הבחירות, אבל הרעידות הרבות הנלוות אליו רק מתחילות להטביע את רישומן.