פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפוליטיקאים החדשים ותקוות הדור הצעיר

      השפעת המחאה החברתית הורגשה מאוד בבחירות האחרונות. אדיר וישניה סבור כי השפעותיה ניכרות בדפוס הפעולה של המפלגות שהשתנה ובצמיחה של דור מנהיגותי חדש

      רבות דובר על השפעת מחאת קיץ 2011 על מערכת הבחירות לכנסת ה-19 ועל ההצבעה למפלגות המזוהות עם קידום מעמד הביניים והשכבות החלשות כפועל יוצא של המחאה. אולם אנו עדים כאן לתהליך עמוק יותר, חוצה מפלגות, אשר נותן את אותותיו ותוצאותיו בשני מאפיינים בולטים: שינוי דפוס הפעולה המקובל של "המפלגה הקלאסית" המוכר לנו ותהליך חילופי דורות במנהיגות המדינה לו אנו עדים בהרכב הנבחר של הכנסת.

      ביום חמישי, ה-14/7/2011 קמה מנהיגות צעירה, הקימה מאהל בשדרות רוטשילד והציתה מחאה חברתית בישראל שהשפיעה על כל אחד ואחת מאיתנו. עבורי יום זה הוא מהמאושרים בחיי: במישור האישי בתי הבכורה, נויה, נולדה באותו יום ועולמי השתנה מן הקצה אל הקצה. במישור הלאומי היה זה יום מאושר ומשמעותי לא פחות: כבחור צעיר, שלוקח חלק פעיל במערכת הפוליטית והציבורית בעשרים השנים האחרונות, יום זה, והתקופה שלאחריו, היוו עבורי סמל לתקווה ולשינוי. השמועות על אדישותם הגוברת של תושבי מדינת ישראל לפוליטיקה ולסדר היום הציבורי, התגלו כלא נכונות. עם ישראל יצא לרחובות בהמוניו - מצפון ומדרום, ממזרח וממערב, דתיים וחילוניים, מתנחלים ותושבי תל אביב - את כולם מצאנו ברחובות דורשים סדר יום חברתי ופוליטי חדש. דור חדש של מנהיגות צעירה דרש את מושכות ההנהגה לידיו. יום זה מסמל שלב של פיכחון בחברה הישראלית ומעבר של גורמים חדשים לתוך המערכת הפוליטית.

      דפני ליף הפגנה מול ביטוח לאומי בתל אביב על יוקר המחייה, אוקטובר 2012 (נמרוד סונדרס)
      מנהיגות צעירה הקימה מאהל בשדרות רוטשילד והציתה מחאה חברתית בישראל שהשפיעה על כל אחד ואחת מאיתנו (צילום: נמרוד סונדרס)

      המאפיין הראשון, כאמור, שהושפע מהמחאה החברתית הוא שינוי בדפוסי ההצבעה והפעולה הקלאסיים הנהוגים בהקמת מפלגה, ריצתה לכנסת ובחירתה. "מנגנוני המפלגה" אינם מה שהיו והשינוי דרמטי. אני אומר זאת כמי שלוקח חלק באחד ממנגנונים אלו המהווים "מועדון מפלגתי סגור". נכון, מרבית המפלגות עדיין נושאות בקרבם מנגנונים משומנים וותיקים שלוקחים חלק בהתנהלות ובהווי המפלגות השונות, ואולם כוחם הולך ופוחת. "הציבור החופשי" מקבל משמעות וכוח יותר מבעבר. כוחות צעירים וותיקים, כאחד, הצטרפו למפלגות השונות, באופן שונה מהמקובל בעבר, והם אלו שהחלישו את הכוחות המאורגנים. במפלגות "יש עתיד" ו"התנועה", לדוגמא, יש "One Man Show" וויתור מוחלט על מנגנוני תנועה קלאסיים. ב"מפלגת העבודה" המנגנון הוא כבר לא מה שהיה פעם והשפעתו על הבחירות לראשות המפלגה והפריימריז הייתה קטנה מבעבר, וכך באמצעות "קהל חופשי" נבחרה שלי יחימוביץ' ומועמדים נוספים לראשות המפלגה ולכנסת.

      מנהיגות של דור צעיר

      המאפיין השני בתהליך זה הוא מודעות ראשי המערכת הפוליטית לצורך לתת במה לדור צעיר של מנהיגות שהתפתח כאן בשנים האחרונות ו"יבוא" כוחות צעירים מחוץ למסגרות המפלגה הקלאסיות ואימוץ שלהם. מאפיין זה התחזק והפך מרכזי בשל השפעתה של המחאה החברתית ומורגש היטב בהרכב הסיעות שנבחרו לכנסת: במפלגת יש עתיד נבחרו עדי קול, עו"ד קארין אלהרר, עו"ד פנינה תמנו-שטה ובועז טופורבסקי; במפלגת העבודה נבחרו איציק שמולי וסתיו שפיר וכן חיליק בר ומיכל בירן; במפלגת הבית היהודי נבחרו איילת שקד, אבי וורצמן ויוני שטבון; במפלגת מרצ נבחרו תמר זנדברג ומיכל רוזין; במפלגת התנועה נבחרה מירב כהן (שמיקומה לבסוף לא היה ריאלי ולכן לא נבחרה לכנסת); ייאמר לזכותה של מפלגת השלטון, הליכוד-ישראל ביתנו, שלאורך השנים האחרונות היא אפשרה לכוחות צעירים לצמוח ולהיבחר לכנסת וכך נבחרו שוב ציפי חוטובלי, אורלי לוי אבקסיס וגילה גמליאל.

      אם כן משהו חדש מתחיל במערכת הפוליטית ומורגש היטב בכנסת ה-19. רוח הזמן והתקופה מאפשרים חילופי דורות בין הדור הוותיק של מייסדי המדינה, שיטותיו ודרך פעולתו לבין הדור הצעיר של המדינה שמגיע עם האמצעים והכלים שלו וכבר מהווה את האלטרנטיבה לדור הקודם. עדיין, למנהיגות הוותיקה תפקיד חשוב: לאפשר לדור הצעיר לצמוח ולהוביל. יום ה-14/7/2011 פרץ דרך לשינוי גישה במפלגות ולצמיחתם וכניסתם של כוחות צעירים למערכת הפוליטית. כבר עכשיו בני הנוער בחברה לוטשים עיניים וחולמים חלומות. עכשיו גם הם יודעים שיש להם לא רק תקווה אלא גם סיכוי. התפקיד של הדור שלנו הוא להיות ראוי לכך - מבחן ראשון בכנסת ה-19.

      *אדיר וישניה משמש כיועץ אסטרטגי בחברת ת.א.ר.א. ולאחרונה ניהל את קמפיין הבחירות של איציק שמולי במפלגת העבודה