בדרך למו"מ קואליציוני: איך תשנה המשלה את הממשל?

נושא שינוי שיטת הממשל תופס מקום מרכזי בשיח הפוליטי אודות הממשלה הבאה, וכנראה יוצב כתנאי בהסכמים קואליציוניים שונים. אולם איך ייראה שינוי שכזה? בדקנו מה היא עמדת המפלגות הצפויות להרכיב את הקואליציה בעניין. שתיים מהן, יש עתיד וישראל ביתנו, מחזיקות בעמדות ברורות מאוד בנושא. גם לליכוד יש עמדה, אותה מייצג שר התחבורה ישראל כץ שעמד בראש ועדת שרים לשינוי שיטת הממשל וגיבש עקרונות – אם כי כלליים – בסוגייה.

כל המועדים והפרטים: מתי תקום ממשלה חדשה?

כץ דיבר על הצורך בהגבלת שרים, העלאת היכולת להעביר הצעות אי אמון אל מעבר ל-61 ח"כים, העלאת אחוז החסימה בצורה הדרגתית, החל מ-3% ושילוב של בחירות אזוריות וארציות. גם אתמול התייחס כץ לשינוי שיטת הממשל, כאשר כתב בדף הפייסבוק שלו כי הוא תומך בחקיקת החוק הנורווגי - הקובע ששרים יתפטרו מהכנסת, יוכלו להתמקד בעבודת המשרד בו הם מחזיקים, ובמקומם ייכנסו לכנסת הבאים בתור ברשימה. "כעת עלינו לרכז מאמצים ולפעול להעברת החוק הנורבגי ולאפשר לנציגי המחוזות בליכוד שנדחקו החוצה להיכנס לכנסת. נציגי המחוזות בליכוד הם אנשים הפועלים במישור החברתי במגוון תחומים ויכולים להוסיף רבות לפעילות הליכוד בכנסת", כתב. "הנהגת החוק הנורבגי תאפשר לייצר יציבות שלטונית ותאפשר לכוחות פרלמנטרים נוספים ליטול חלק בעשייה".

עמדתו של יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, אינה רחוקה מהעמדה שהוצגה על ידי כץ. היא בנויה משלושה שלבים: הראשון הוא שינוי בשיטת בחירת הכנסת והממשלה, על פי שלושה עקרונות: ראשית, העלאת אחוז החסימה מ-2% הנהוג כיום ל-6% - שינוי משמעותי לרבות מסיעות הכנסת. אם תכנית שכזו היתה מונהגת כיום יהדות התורה, מרצ, התנועה והמפלגות הערביות לא היו נכנסות לכנסת הבאה.

שנית, ייקבע כי ראש המפלגה הגדולה ביותר יהיה זה שירכיב את הממשלה. אולי הדבר מסביר את העובדה שיאיר לפיד מסרב להשתייך לאיזשהו גוש, ושהחליט להמליץ על נתניהו לראשות הממשלה. ביש עתיד מסבירים כי השינוי יכריח מפלגות קטנות להתמזג עם מפלגות גדולות, מה שיגדיל את יכולת המשילות. עיקרון שלישי קובע כי ניתן יהיה להפיל את הממשלה רק בהצעת אי אמון בעלת רוב של 70 חברי כנסת. יש לציין כי גם היום קשה מאוד להפיל ממשלה באי אמון, ולרוב היא נופלת בהצעת חוק מיוחדת לפיזור הכנסת. הצעתו של לפיד תמנע כמעט לחלוטין אפשרות שכזו.

איך הצביעו השכנים שלך? מפת תוצאות האמת ברמת הרחוב

השלב השני של תכנית לפיד הוא הגבלת גודל הממשלה. במסגרת השלב, המפלגה תדרוש להחזיר את הסעיפים שבעבר היו בחוק יסוד: הממשלה, כגון רף מקסימום של 18 שרי הממשלה, ומניעת התואר "שר ללא תיק". "ממשלת ישראל הנוכחית מונה 36 שרים וסגני שרים. רק לשם ההשוואה, בגרמניה יש 15 שרים ובשוויץ 7 שרים", חזר ואמר לפיד במהלך מערכת הבחירות. "גודלה של הממשלה בישראל אינו מוכתב בידי צרכיה האמיתיים של המדינה, אלא בידי שיקולים קואליציוניים צרים היוצרים תופעות מגונות כמו שרים ללא-תיק, או תיקים תפורים כמו 'השר לעניינים אסטרטגיים' ו'השר לענייני מודיעין'".

בשלב האחרון של תכנית לפיד תכונן חוקה לישראל, בה יוגדרו מושגי היסוד הישראליים מחדש, כולל התמודדות עם נושאי דת ומדינה, היחס למיעוטים בישראל, החופש לכל אדם לחיות את חייו ולעומתו המחויבות לקהילה ולכלל.

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, מכנה את תכניתו "שינוי שיטת המשטר". "שיטת הממשל הקיימת כיום במדינת ישראל אינה מאפשרת משילות, תכנון לטווח ארוך וניהול מדינה ראוי. "ישראל ביתנו" תפעל לחיזוק המשילות", נכתב במצע ישראל ביתנו. המצע מדבר על שינויים בשני תחומים: ממשלה וכנסת מצד אחד ובית המשפט מצד שני.

במסיבת העיתונאים שכינס ליברמן ביום רביעי, הזכיר גם הוא את הצורך בהחלת החוק הנורבגי. לדבריו, אמנם המדינה תשלם משכורות נוספות, אך הדבר יחזק את היכולת של השרים לפעול ואת היכולת של הח"כים לחוקק. מלבד החלת החוק הנורבגי, ליברמן מציע לכונן מעין משטר נשיאותי, בו יחוזקו סמכויותיו ומעמדו של ראש הממשלה, יועלה אחוז החסימה, ושרי הממשלה יידרשו להגיש לכנסת תכנית פעולה רב שנתית ולדווח לכנסת אחת לשנה על ביצועיהם. כמו כן, יוגבלו מספר הצעות אי האמון שסיעות האופוזיציה יוכלו להגיש לכנסת.

בנושא בתי המשפט, ליברמן מציע להפריט את כוחו של בית המשפט באמצעות כינון בית משפט לחוקה שהוא זה שיעסוק בנושאים חוקתיים, בעוד בית המשפט העליון יימנע מכך. הדבר זוכה להתנגדות מצד מצדדי האקטיביזם השיפוטי, אך בקרב בעלי הגישה הפורמלית ישנם תומכים רבים בתכנית. "בתי המשפט בישראל לא יעסקו בניהול המדינה. תשמר הפרדת הרשויות, ואזרחי המדינה יזכו למערכת משפט יעילה ומהירה", נכתב במצע ישראל ביתנו.

הדרך להרכבת הממשלה - כותרות נוספות:
החרדים יהיו בממשלה? "לא יקנו אותנו בזול"
הליכוד נאבק להרכיב ממשלה: "כישלון הקמפיין גובה מחיר"
יחימוביץ' סירבה להיכנס לממשלה: "הציבור החליט"