פארק תיירות משותף לישראל ולירדן יוצא לדרך

לפני חמש שנים, חתמו נציגים מישראל ומירדן על מסמך הבנות שבו הכריזו על הכוונה להקים באזור עמק הירדן פארק שלום תיירותי, שיקדם את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות. כעת כבר ניתן לראות בשטח את ניצניה של התוכנית הגרנדיוזית. במהלך 2013 יזכה פארק נהריים, הסמוך לקיבוץ אשדות יעקב, לשיפוץ יסודי ובלבו תוקם תצפית אל הירדן. במהלך 2014, כך על פי התכנון, כבר יזרמו המים ב"תעלת האפס", המחברת בין הירדן לירמוך, והיא תציע למטיילים פעילות שיט כל השנה ופינות פיקניק ירוקות.

מאחורי החזון התיירותי עומדים לא מעט גורמים בישראל ובירדן, ובהם קיבוצי אשדות יעקב איחוד ומאוחד, המועצה האזורית עמק הירדן והמועצה המקבילה בירדן – המועצה מואז בן ג'בל. כמו כן, שותפים לו משרדי התיירות והחקלאות, קרן קיימת לישראל, חברת החשמל וחברת מקורות. ארגון ידידי כדור הארץ במזרח התיכון משמש מתווך בין שתי המדינות. "הפרויקט הגדול מושתת על חזון ושיתוף פעולה עם הירדנים", אומר שי וינר, מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות. "היינו בכמה מפגשים עם נציגים ירדנים כדי לקדם את הפרויקט. בצד הישראלי אנחנו בונים מבואה לפארק והפעילות שלנו כוללת את כל אזור נהריים".

לדברי היזמים, הפארק יצוק תוכן מעשי בעקרונות הסכם השלום שנחתם ב-1994. "הגיע הזמן לחולל פה שינוי מהפכני", אומר עופר לוין, מנהל השיווק והתיירות באתר נהריים. "לצערנו, המקום לא מימש את הפוטנציאל התיירותי האדיר שקיים בו. התוכנית הנוכחית תבטיח שכל תייר שמגיע לצפון יבקר כאן וילמד על ההיסטוריה בין שתי המדינות".

התוכנית, שעלותה נאמדת ב-20 מיליון שקלים בשלב הראשון, תמומן על ידי משרדי הממשלה ומכספי תרומות שגויסו באמצעות ארגון ידידי כדור הארץ. המיזם מחבר בין האקדמיה בצלאל בירושלים לבין אדריכלים מהרשות הפלסטינית ומירדן, תחת חסותה של קבוצת אדריכלים מאוניברסיטת ייל בארה"ב. קבוצת המומחים שקדה על תכנון הפארק שיתפרש על קרקעות מדינה של ירדן ועל קרקע שניתנה לישראל בחכירה לדורות. התוכנית כוללת, בין היתר, פארק צפרות חוצה גבולות באזור אי השלום בנהריים, שחזור תחנת הכוח של פנחס רוטנברג, שדרוג תחנת רכבת העמק ובניית מלון בוטיק אקולוגי על חורבות היישוב תל אור, שהוקם בעבור עובדי תחנת החשמל.

שחזור תחנת הכוח יכלול הקמת מודל שימחיש את ייצור החשמל בעזרת לחץ המים. התחנה שהקים פנחס רוטנברג החלה לפעול ב-1932 והאירה את היישובים משני הנהר. כעת, יוצף האגם המלאכותי שניצב שומם במקום במי הירמוך ומי הירדן, דרך תעלת האפס - תעלה שנבנתה ללא שיפועים. זרימת המים תניע את הטורבינות לשם הפקת חשמל, כפי שהיה בעת שהתחנה הייתה פעילה. "השחזור יכלול את הפעלת שלוש הטורבינות", מספר ראש המועצה האזורית עמק הירדן, יוסי ורדי. "והאגם המלאכותי ימשוך מאות ואלפי עופות שיעצרו כאן, בדומה לאגמון החולה". בנוסף, יפוזרו לאורך מסלולי הסיורים "משקפות היסטוריה" – בהן ניתן יהיה לראות תמונות מן העבר לעומת המראה העדכני של האתר.

בתקופה הקרובה יתחיל קבלן ירדני בעבודות שיקום ושחזור של מבנה תחנת הרכבת ההיסטורית נהריים השוכנת בשטח אי השלום, בריבונות של ממלכת ירדן. על קירות התחנה, שנבנתה בסגנון הבאוהאוס, נשתמרו כתובות גרפיטי אותנטיות מהתקופה בה פעלה רכבת העמק: "מתי תגיע רכבת העמק" ו"הרכבת תמד מאחרת", כתבו הנוסעים המתוסכלים בעת שחיכו לרכבת שתיקח אותם לחיפה. אפילו הבת של מנהל התחנה אברהם דסקל, יזראלה, חרטה את שמה בפברואר 1946.

לוין, המשמש גם כמדריך טיולים, מספר כי המבקרים שחוצים את הגבול לירדן מתפלאים לגלות את כתובות הגרפיטי ששרדו. "אין תייר שמגיע לכאן ולא מתרגש לקרוא את מה שנכתב ונשמר כבר שנים רבות. לא כולם מאמינים שמדובר בכתובות אותנטיות. אני מאמין ששיפוץ המקום יחולל שינוי חיובי ויחזיר את התחנה לימי הזוהר שלה".

את הרוח הטובה השוררת בין שתי המדינות בכל הנוגע לפרויקט התיירותי ביטא מפקד כוחות משמר הגבול בירדן, אלוף חסין ראשד אל-זיוד. הקצין שיגר מכתב ליוזמי התוכנית בו הוא כותב: "שיקום תחנת הרכבת באזור אל–באקורה מעורר התפעלות", ומוסיף בהתרגשות כי גם מלך ירדן נתן את ברכת הדרך. "מגיעה לכם הברכה הטובה, בצל כבוד הוד מלכותו, המלך עבדאללה השני".

ארגון ידידי כדור הארץ מזרח התיכון נכנס לתמונה כדי לגשר בין שתי המדינות, ולהאיץ את המגעים עם הצד הירדני. "נציגים מכובדים בעמאן רואים באתר התיירות את פטרה של הצפון", מספר מנהל הארגון בישראל, עו"ד גדעון ברומברג. "אנו צופים לגידול של חצי מיליון תיירים בשנה. הנציגים של הארגון מקיימים מגעים ישירים עם נציגי ממלכת ירדן על מנת לזרז את תוכנית הבנייה בצד הירדני. אני מאמין שאחרי שתוכנית הרכבת תסתיים נוכל להמשיך לשאר התוכניות העתידיות".

לדבריו, אחד מהפרויקטים היוקרתיים שנבחנים בשטח ירדן בסמוך לגבול הוא בניית מלון בוטיק אקולוגי על חורבות יישוב תל אור, בו התאכלסו פועליו של רוטנברג שהפעילו את תחנת הכח. "המבנים הנטושים עומדים שם כאבן שאין לה הופכין", אומר ברומברג. "יש כוונה לבדוק את האפשרות לגייס תקציבים נוספים על מנת לבנות מלון שבו יתאכלסו תיירים מישראל ומירדן".