עכשיו גם לליכוד ברור שהיריב האמיתי שלהם בבחירות היה יאיר לפיד; ש"הירי בתוך הנגמ"ש" על מועמדי הבית היהודי היה "טעות בזיהוי."עוד מנדט, פחות מנדט לבנט - לא משנה את יחסי הכוחות בין הגושים. עוד מנדט, פחות מנדט ללפיד - שינה גם שינה את יחסי הכוחות בין הגושים.
הרבה דם רע זרם בין נתניהו לבנט בחודשיים האחרונים. עכשיו הזמן להניח הכל מאחור ולאחד כוחות. אין ספק שכך מעדיפים לא רק בוחרי בנט, אלא גם בוחרי נתניהו. בנט, למשל, יודע היטב שהמתקפה של הליכוד על הבית היהודי אינה דומה, אפילו לא במעט, להסתה נגד הציבור הדתי אחרי רצח רבין. אפילו לא דמיון קלוש. הרי נתניהו מוקף ב"סרוגים" מכל המינים והצבעים, גם בלשכתו וגם במשפחתו. אפילו "הפרויקטור" של הבית היהודי בבחירות 2009 הפך אצלו ליועץ לביטחון לאומי (יעקב עמידרור).
גם בליכוד יודעים היטב שמרבית האמירות ביחס למועמדי הבית היהודי היו קשקוש. אורית סטרוק, שהפכה את ארגון זכויות אדם יו"ש לאימת השוטרים האלימים ומח"ש, זכתה על כך לשבחים לא רק בפרקליטות, אלא גם מיריבים פוליטיים. גדעון סער וסטרוק הם מכרים ותיקים ומעריכים מאוד איש את רעהו.
האמת עוותה גם ביחס לרב אלי בן דהן, לשעבר מנהל בתי הדין הרבניים. מעטים בארץ עשו למען מעמד האישה בבתי הדין הרבניים יותר ממנו. מי שמנע ממנו להשלים את המהפכה היה דווקא הליכוד, שהעדיף את הברית עם החרדים על פני הברית עם הציונות הדתית. עכשיו יש לנתניהו הזדמנות לתקן זאת.
בסיטואציה אחרת היו יכולים חלק ממועמדי הליכוד והבית היהודי למצוא את עצמם זה במפלגתו של זה. המשך הפיצול והמריבה יהיה אפוא עיוות של תוצאות הבחירות, שהרי הכמיהה לשינוי גולמה לא רק בהצבעה ליש עתיד, אלא גם בהצבעה לבית היהודי.