זו היתה סמיכות זמנים מדהימה. פחות מיממה לאחר שבוושינגטון הושק באופן רשמי הפרק השני של עידן הנשיא אובאמה, הלכה לקלפי גם בעלת בריתו הישראלית של ההגמון האמריקני. זאת, כשברקע הדברים עדיין מהדהדים צליליו של נאום ההשבעה, שבו העביר הנשיא מסר חד-משמעי בנוגע לסדרי עדיפויותיו החדשים של הבית הלבן ובנוגע לצורך להעניק כעת קדימות ברורה למכלול של סוגיות כלכליות, תקציביות, חברתיות, ערכיות וסביבתיות, על פני סוגיות דיפלומטיות ואסטרטגיות.
תכניו ורוחו של נאום אובאמה לא הותירו מקום לספקות. עידן המלחמה וההתערבות הצבאית האמריקנית בסכסוכים דוגמת אפגניסטן נמצא ערב סיומו, ומירב משאביו ומאמציו של הממשל האמריקני יוקדשו מעתה ואילך לזירה הפנימית ולאתגריה. בזירה החיצונית, לעומת זאת, תנסה מעצמת העל האמריקנית לפעול במשותף עם שחקנים נוספים ובמעטפת בינלאומית רחבה, כדי לקדם את יעד היציבות האזורית והגלובלית, תוך כדי הישענות על מנופי השפעה דיפלומטיים וכלכליים, אך לא צבאיים. ראיה זו, הנעדרת כל יומרה לעצב סדר עולמי חדש, חותרת, אפוא, להבטיח את התנאים ההכרחיים (שבמרכזם הבטחת יציבות מינימלית) שיאפשרו לארה"ב להתכנס בתוך עצמה ולהתמקד ללא הפרעה בחזית הבית. זאת כדי לקדם את המטרות (למשל, בנושאי רפורמת ההגירה והפיקוח על רכישת נשק התקפי), שיטביעו חותם על תקופת נשיאותו של אובאמה.
על רקע מידרג העדפות זה, נקל להבין את תקוותו של הבית הלבן, שבעקבות הבחירות בישראל תוקם ממשלה רחבה ופלורליסטית שתכלול מרכיב מרכז-שמאל בעל משקל, ושהאיזונים הפנימיים בקירבה יבטיחו דפוס פעולה ישראלי מבוקר וזהיר, בייחוד בתוך המרחב הטעון של שטחי יהודה ושומרון ובזיקה מיוחדת למיקום ולהיקף הבנייה בהם. עבור הנשיא אובאמה, התנהלות כזאת תפחית את סכנת ההתלקחות וההסלמה, ובכך תשחרר את הדוד סם מהנטל המעיק והיקר של ניהול משברים ואיתור דליקות, העלולות לגלוש בנקל למרחב הבין-ערבי הכולל, וכך גם לסכן את היעד הנשאף כל כך של התנתקות אמריקנית חד-צדדית מחזית הסכסוך.
יתר על כן, אם אכן תתממש אופציית הממשלה הרחבה, טמון בה מבחינתו של אובאמה גם הפוטנציאל להתנעתו מחדש של המשא ומתן עם הרשות הפלשתינית (בין שבזיקה להסדר ביניים זמני בין שני הצדדים ובין שבזיקה להסדר על חלק מסוגיות הליבה). התממשותו של תסריט זה - גם ללא פריצת דרך דרמטית בנתיב ההסדר, תקל בעיניו את המאמצים לשמור על הקואליציה הבינלאומית, החותרת למנוע מטהרן את חציית הקווים האדומים בנתיב הפצצה.
ממשלה רבת פנים וגוונים
על רקע מערכת ציפיות זו של הממשל החדש בארה"ב, שהאיתותים הראשונים מכיוונו עמדו בסימן של נחרצות ומחויבות בלתי מתפשרת לקדם את יעדיו מבית, למרות עמדותיה הלעומתיות של המפלגה הרפובליקנית, אפשר לזהות - לפחות לאור מדגמי הקלפיות - חלון של הזדמנות לכינונה של ממשלה רחבה, אם אכן ישולב תחת כנפיה אגף מרכזי בעל משקל, ומוטת השפעה.
לנוכח נסיקתו המטאורית של יאיר לפיד ועל רקע הקשיים הניצבים לכאורה במסלול כינונה של ממשלת ימין צרה, נזרע הזרע להקמתה של ממשלה רבת פנים וגוונים בראשותו של בנימין נתניהו, שבטבורה נמצא גוש מרכזי המתון מבחינה מדינית. בהיבט זה, לפחות, עשוי להיסלל גם הנתיב לארבע שנים נשיאותיות נינוחות יותר בזיקה לישראל, העשויות להקהות את עוקצם של המשקעים מן העבר הלא רחוק, ולחזק בכך עוד יותר את חישוקיה ונדבכיה של הברית האמריקנית-ישראלית.
אפשר כעת להמתין ולראות אם תעניק ההכרעה האלקטורלית בוושינגטון ובירושלים את הזרז לפתיחתו של דף חדש, מתואם יותר ומפויס יותר, בין שני שותפים, ואם יהיה בכך גם לתרום לקידומו של חזון היציבות האזורית, מבית היוצר של ברק אובאמה.