פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יש לפיד לישראלים

      כבר בניסיון הראשון עקף יאיר לפיד בסיבוב את אביו המנוח - וייכנס לממשלה כשותף בכיר שמפנטז על ראשות הממשלה בעוד ארבע שנים. את הצלחתו הוא חייב בין היתר למחאה החברתית

      הכישלון היחסי של הליכוד בבחירות אתמול (שלישי) מוטל בראש ובראשונה על בנימין נתניהו. התירוצים נשמעו בשבוע האחרון בעוצמה הולכת וגוברת: הקמפיין השגוי, מידור השרים והח"כים והעדר היריב ללכד את הכוחות מולו - אבל זה לא מסיר מאומה מהאשמה של נתניהו. לבד הוא רקח עם אביגדור ליברמן את המיזוג עם ישראל ביתנו, ויחד הם הבטיחו גשם של פתקי מחל. את הגשם רואה עכשיו נתניהו יורד אצל ידידו בעבר ושותפו הבכיר בעתיד, יאיר לפיד. הוא וליברמן נשארו יבשים הרבה יותר מכפי שציפו.

      נכון, במבחן התוצאה האיחוד הוכיח ככל הנראה את עצמו. נתניהו הוא ראש הממשלה הבא ולא צריך להתרגש מנבואות הזעם שצופות לממשלתו כהונה קצרת מועד. תשאלו את ציפי לבני שהאמינה לזה ב-2009. מפלגתה לשעבר נמחקה לחלוטין מהמפה הפוליטית או שתצליח ברגע האחרון להכניס שני מנדטים, והיא נותרה עם סיעה מצומקת, מיטלטלת בין שתי אופציות עגומות: לזחול לממשלת נתניהו, או לכלות את השנים הקרובות בחברות פעילה בוועדת חוקה.

      כל הדיווחים, הניתוחים והדעות - בוואלה! בחירות 2013

      בנימין נתניהו, יאיר לפיד (מערכת וואלה! NEWS)
      גשם פתקי המחל הגיע מנתניהו אל ידידו בעבר לפיד

      אבל הממשלה שנתניהו יקים תהיה הדבר האחרון שלו ייחל: ממשלה שבה השותף הבכיר הוא בעל עוצמה פוליטית גדולה, אינו נחשב לשותף טבעי ומפנטז על ראשות הממשלה, כבר בקדנציה הבאה. הכי לא אהוד ברק. אפילו סיגרים הוא כבר לא מעשן. לקראת ההתמודדות המדומיינת של לפיד בבחירות 2017, אפשר אפילו לנחש מה יהיה המוטו: "יש לפיד לישראלים" - על משקל "יש לפיד לחילונים", הסיסמה שהעלתה לגדולה את אביו לפני עשור.

      השינוי ברצון הבוחר

      לפיד רוצה להיות בממשלה. לשיטתו, משם שניתן להשפיע באופן היעיל ביותר. הוא גם לא רוצה לעמוד בעתיד בפני טענת חוסר הניסיון המיניסטריאלי שהופנתה בקמפיין הבחירות שוב ושוב לעבר שלי יחימוביץ'. לכן, סביר שהוא ייכנס בסופו של דבר לממשלת נתניהו.

      אבל המו"מ שהוא ינהל עם ראש הממשלה לא יהיה קל. לפיד התחייב להיכנס יחד עם שותפה נוספת מגוש המרכז-שמאל, ובנושא השוויון בנטל אין לו כל סיבה להתפשר מול הרצונות של ש"ס ויהדות התורה. הוא רוצה להיות ראש ממשלה ומודע לכך שהציבור רואה במפלגתו את מפלגת האופנה התורנית שסופה להתמסמס בתוך שנים ספורות. אם הוא אינו רוצה לסיים את דרכו הפוליטית כמו שאול מופז וציפי לבני, הוא יודע שעליו להיות יותר ישר מבני בגין.

      תוצאות המדגם, יום הבחירות, ינואר 2013 (ערן גילווארג)
      תוצאות הבחירות מעידות שמדובר היה בבחירות חברתיות. אזרחים, הלילה (צילום: ערן גילווארג)

      רבות דובר על השפעתה של המחאה החברתית על מערכת הבחירות. מפלגת העבודה ניסתה להכתיב סדר יום חברתי, ללא הצלחה. גם האמירות של לפיד על מעמד הביניים לא תפסו כותרות, שלא לדבר על מרצ שהתגאתה בהישגיה החברתיים שנדחקו לשולי החדשות.

      ולמרות זאת, תוצאות הבחירות מעידות שמדובר היה בבחירות חברתיות. ההצבעה למפלגת העבודה, ליש עתיד, למרצ, לש"ס ואפילו לבית היהודי הגיעה מתוך חשיבה על החיים שלנו בדרך למכולת, בבית הספר, באוניברסיטה ובבואנו לשלם את שכר הדירה. האיום האירני, גושי ההתיישבות והגדר בדרום (בקיצור, התנועה וקדימה) נדחקו לקצה סדר העדיפויות בקלפי. נתניהו, בנאומו אמש, כבר הוכיח שהוא הפנים את השינוי ברצונו של הבוחר. השאלה היא אם יצליח לבנות ממשלה שגם תגשים אותו.

      לקריאה נוספת:
      כ-90% מקולות האמת: 61 מנדטים לגוש הימין-חרדים, 59 לשמאל-מרכז
      לפיד בנאום הניצחון: "ישראל אמרה לא לקיצוניות"
      בכירים בליכוד ביתנו: "כישלון ידוע מראש"