כך זה עובד: ממיליוני מצביעים ל-120 ח"כים

אחרי שיינעלו הקלפיות וייספרו הקולות, תחל ועדת הבחירות בחישוב מספר המנדטים של כל מפלגה. מחוק בדר-עופר ועד הסכמי עודפים: כל מה שצריך לדעת על הרכבת הכנסת הבאה

גלעד גרוסמן ואמיר שילה

הערב ב-22:00, כשחלק ניכר מאזרחי ישראל יהיה דבוק למסכי המחשב ולמרקעי הטלוויזיה בציפייה דרוכה לתוצאות המדגמים, תחל מאחורי הקלעים העבודה האמיתית - ספירת קולות הבוחרים. במשך הלילה יחלו להתפרסם תוצאות האמת של הקולות האזרחיים, ובשעות הבוקר המוקדמות כבר צפויות להתקבל תוצאות האמת - או ליתר דיוק 99% מהן. עד יום חמישי בבוקר ייספרו גם קולות המצביעים במעטפות כפולות - חיילים, דיפלומטים, ימאים ועוד. התוצאות יוצגו לנשיא המדינה בתוך שמונה ימים, ב-30 בינואר, אך זה לא בהכרח יהיה הסוף: נסיון העבר מלמד שככל הנראה המילה האחרונה תינתן בבית המשפט, אחרי דיון בערעורים.

דיווח חי - יום הבחירות, רגע אחר רגע

(תוכן מקודם)

פיתוח מהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית יחולל שינוי בעור הפנים שלך

בשיתוף נומייר פלוס
לכתבה המלאה
32 מפלגות מתמודדות בבחירות - פחות מחצי יעברו את אחוז החסימה (צילום: עומר מירון)

ספירת קולות המצביעים תחל למעשה כבר ב-20:00 בערב, עם סגירת הקלפיות ביישובים הקטנים המונים פחות מ-350 תושבים. ב-22:00 תחל ספירת הקולות בשאר הקלפיות. בכל קלפי סופרים את הקולות באופן ידני, בפיקוח נציגי המפלגות, וקלפיות אלה מועברות לאחר מכן לאחת מ-18 ועדות הבחירות האזוריות. אז מוודאים את התוצאות ומזינים את הנתונים למערכת המחשב של החברה האחראית על הבחירות. תוצאות אלה מועברות לידי ועדת הבחירות המרכזית, ותוצאות האמת יפורסמו במשך הלילה באתר הוועדה.

הקולות שנספרים הם הקולות הכשרים - לאחר שכל הקולות הפסולים נזרקים לפח. יש מספר גורמים לפסילת הצבעה - פתק לבן, פתק כשר שכתבו עליו, שני פתקים שונים במעטפה אחת או שלושה פתקים זהים (או יותר) במעטפה. כמו כן, תיפסל כל מעטפה שאינה חתומה על ידי חברי ועדת הבחירות.

יקבל את התוצאות הסופיות ב-3 בינואר. נשיא המדינה פרס (צילום: משה מילנר, לע"ם)

בכל קלפי, נוסף על פתקי ההצבעה המודפסים עם האותיות של הרשימות, יהיו גם פתקי הצבעה ריקים (פתק לבן). פתקים אלה נתפסים בציבור כפתקי מחאה, אולם למעשה הם נועדו למקרים של מחסור בפתקי הצבעה של אחת מהרשימות. בוחר המצביע בפתק לבן חייב לכתוב בכתב יד את האות או האותיות של הרשימה שעבורה הוא מצביע, ואז מדובר בהצבעה כשרה.

בין אחוז החסימה ל"מודד"

לאחר שמסיימים את ספירת הקולות הכשרים, הן של המצביעים "הרגילים" והן של כל מי שהצביע במעטפה כפולה, מתחיל השלב הבא: חישוב המנדטים בכנסת. לשם כך יש "להיפטר" קודם ממפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה. כיום עומד אחוז החסימה על שני אחוזים מכלל הקולות הכשרים. בוועדת הבחירות מחשבים כמה הם שני אחוזים מסך כל הקולות הכשרים - ומפלגה שלא הגיעה למספר הקולות הזה, נזרקת גם היא החוצה מהחישוב.

מספר הקולות שנותר משמש לחישוב המנדטים. החישוב מתבצע כך: ראשית כל, מחלקים את מספר הקולות ב-120, וכך מקבלים את מספר הקולות ש"שווה" מנדט אחד. נתון זה נקרא "המודד". עבור כל מפלגה, מחלקים את מספר הקולות שקיבלה ב"מודד". עבור כל מפלגה מתקבל מספר שלם, ולצדו "שארית". בשלב זה, מקבלת כל מפלגה מנדטים כמספר השלם שלה, ללא השארית.

ואולם, פעולה זו אינה מגיעה ל-120 מנדטים, מכיוון שהקולות העודפים, ה"שאריות" של כל המפלגות, מסתכמים בדרך כלל למספר מנדטים. כך, למשל, בבחירות 2009 חולקו בחלוקה הראשונית 115 מנדטים, ועוד חמישה נותרו ב"שאריות". בבחירות 2006 חולקו שישה מנדטים נוספים ב"סיבוב השני", ובבחירות 2003 - שבעה מנדטים.

"ככל שיש יותר מפלגות שעוברות את אחוז החסימה, כך יש יותר סיכוי שהמודד לא יספק מספר עגול, ויהיו מנדטים נוספים שימתינו לחלוקה המשנית", הסביר בשיחה עם וואלה חדשות! עו"ד איתן הברמן, מומחה לדיני מפלגות ובחירות, ששימש בעבר כיועץ המשפטי של הליכוד ושל קדימה. "אני מעריך שגם בבחירות הללו, יהיו בסביבות החמישה מנדטים שלא יחולקו בשלב הראשון. אני לא זוכר אף מערכת בחירות שבה לא נזקקו לחישוב המשני".

הגדולות מרוויחות: חוק בדר-עופר

כיצד מחולקים המנדטים הנותרים? בעבר, השיטה הייתה פשוטה: המפלגה עם ה"שארית" הגדולה ביותר הייתה זוכה לעוד מנדט, אחריה הבאה אחריה, וכן הלאה. ואולם, מאז 1973 נהוגה שיטה אחרת, על פי החוק הקרוי "בדר-עופר" (על שם הוגיו, הח"כים יוחנן בדר מגח"ל ואברהם עופר מהמערך). בעולם, ידועה שיטה זו בשם "נוסחת הגנבך-בישוף".

לפי חוק בדר-עופר, כדי לחלק את המנדטים, מחשבים עבור כל מפלגה מספר נוסף, הקרוי "מודד רשימה". המספר הזה מחושב כך:

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

לפי חישוב זה, מתברר כמה קולות "שווה" כל מנדט עבור כל רשימה, אם תקבל מנדט נוסף. המפלגה שזוכה ל"מודד הרשימה" הגדול ביותר היא הראשונה לקבל מנדט נוסף. לאחר מכן, מוסיפים לאותה מפלגה את המנדט ועורכים עבורה את החישוב מחדש (הפעם המספר שלה יקטן משמעותית, מפני שהמכנה בשבר גדל באחד); המנדט הבא עובר לרשימה על ה"מודד" השני בגודלו - וכן הלאה, עד לחלוקת כל המנדטים הנותרים.

היות ש"מודד הרשימה" הוא מספר המבוסס על כל הקולות שקיבלה כל רשימה ולא רק ה"עודף", התוצאה מיטיבה באופן משמעותי עם המפלגות הגדולות, שזכו ליותר קולות - ולרוב, הן הראשונות לקבל את המנדט הבא.

הסכמי העודפים בין המפלגות

אבל זה לא הכול - ישנה עוד מורכבות נוספת, הנובעת מקיומם של "הסכמי עודפים": לכל שתי מפלגות - לרוב, מדובר במפלגות בעלות קרבה אידאולוגית - שמורה הזכות להתקשר בינן בהסכם, שלפיו הן ישתתפו יחד בחישוב המנדטים הנוספים, כדי להגדיל את סיכויי אחת מהן לקבל מנדט נוסף. כאשר שתי מפלגות קשורת בהסכם עודפים, הן ניגשות יחד לחישוב כשהקולות והמנדטים שלהן סכומים יחד. אם הן זוכות למנדט נוסף, נערך החישוב מחדש בינן לבין עצמן - כדי לקבוע מי מהן תקבל את המנדט הנוסף.

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

במערכת הבחירות הנוכחית נחתמו שישה הסכמי עודפים: בין הליכוד ביתנו לבית היהודי; בין העבודה ליש עתיד (העבודה הפרה בכך "ברית היסטורית" עם מרצ); בין ש"ס ליהדות התורה; בין התנועה למרצ; בין קדימה לעם שלם, ובין חד"ש לבל"ד.

התוצאות יוגשו לנשיא ב-30 בינואר

לשם ההמחשה נבחן כיצד התנהלו הדברים בבחירות הקודמות, ב-2009. בבחירות נקבע ה"מודד", מספר הקולות עבור כל מנדט, על 27,246. בחלוקה הראשונה, של המנדטים ה"שלמים", חולקו 115 מנדטים. חמשת המנדטים הנותרים התחלקו כך: הראשון הלך לליכוד, שזכה בו במסגרת הסכם עודפים עם ישראל ביתנו, שזכה ל"מודד הרשימה" הגדול ביותר - 27,405; הבאה אחריה הייתה מפלגת העבודה (בהסכם עודפים עם מרצ); במנדט הבא זכתה ש"ס (בהסכם עודפים עם יהדות התורה), ולאחר מכן ניתן מנדט נוסף לקדימה (ללא הסכם עודפים); המנדט האחרון הלך גם הוא להסכם העודפים של הליכוד וישראל ביתנו - הפעם לישראל ביתנו.

כך נראו החישובים (המפלגות הזוכות סומנו בצבע):

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

התוצאות הסופיות, לאחר ספירת המעטפות הכפולות ולאחר כל החישובים, יועברו לנשיא המדינה בתוך שמונה ימים מיום הבחירות - כלומר, ב-30 בינואר. אולם גם בכך לא מגיע סוף פסוק: ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים על תוצאות הבחירות בתוך 14 יום. החוק מאפשר לערער על הבחירות בכללן, או על הבחירות בקלפי מסוימת; על חלוקת קולות בין המועמדים, או על חלוקת המנדטים.

בית המשפט מוסמך לבטל את הבחירות כולן או בקלפי מסוימת, ולהורות על עריכת בחירות חוזרות. בסמכותם של השופטים גם לבטל את בחירתו של מועמד מסוים או לחלק מחדש את הקולות בין הרשימות. עד סיום הדיון בערעורים, במידה ויוגשו, יאחוסנו פתקי ההצבעה במרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות - ובמקביל, תצא הכנסת ה-19 לדרכה.

עוד כותרות מיום הבחירות:
שיא של יותר מעשור בשיעור ההשתתפות בבחירות
יצאו להצביע: נתניהו פנה לדתיים, דרעי בחר בישי
הצד המכוער: שלט הוצת ברמת גן, קטטה בקלפי בסכנין
מספר 9 בתנועה ילדה: "מקווה לעוד בשורות טובות היום"
דעה: למה בדימונה מצביעים פחות מאשר ברעות?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully