פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למה בדימונה מצביעים פחות מאשר ברעות?

      במערכות הבחירות האחרונות ירד שיעור ההצבעה באופן ניכר, בפרט בפריפריה. כדי לעורר את עניין האזרחים, מציע ד"ר ניר אטמור להשקיע בחינוך, בפרסום ובפרויקטים לקירוב המרכז

      אחת השאלות המסקרנות במערכת הבחירות הקרובה היא מספרם של האזרחים שיטריחו עצמם לקלפי היום (שלישי), שכן מאז שלהי שנות ה-90, המגמה הכללית היא של ירידה בשיעורי ההשתתפות בבחירות. ירידה זו מבטאת את יחסם של האזרחים למערכת הפוליטית, ובמידה לא מבוטלת את ירידת קרנה של הפוליטיקה ושל הפוליטיקאים בקרב האזרחים. את אותה ירידה בשיעורי ההשתתפות ניתן לזהות בבירור במספרים: אם עד שנת 1999 עמד שיעור ההשתתפות הממוצע בישראל על 80%, הרי שבמערכות הבחירות של 2003, 2006 ו-2009 ירד שיעור זה לכ-65% בלבד ואף פחות מזה. בהשוואה למה שהכרנו, הרי שמדובר בציון שלילי לדמוקרטיה הישראלית.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      תוכלו לעקוב במהלך היום אחר שיעור ההצבעה בכל שעה, ולבחון אם אנחנו קרובים יותר להצבעת השיא ב-1988 - או לשפל של 2006 (נתונים: ועדת הבחירות המרכזית)

      שאלה לא פחות מעניינת היא מה יהיו שיעורי ההצבעה בבחירות הקרובות לפי הקלפיות הפרושות ביישובים. כאשר אנו בוחנים את היחס שבין מספר המצביעים שפקדו את הקלפיות בבחירות 2009 לבין מספר בעלי זכות הבחירה בכל אחד מהיישובים בישראל, מצטיירת תמונה מגוונת למדי: בחלק מהם נרשמו שיעורי השתתפות גבוהים בבחירות הכלליות ביחס לשיעור ההשתתפות הארצי (מעל 65%), ומנגד, ביישובים אחרים נרשמו שיעורים נמוכים מאוד של שיעורי ההשתתפות בבחירות לכנסת ביחס לשיעור הארצי. כך לדוגמה, במודיעין-מכבים-רעות הגיעו 76% מבעלי זכות הבחירה להצביע, כלומר 11% יותר משיעור ההשתתפות הארצי, בעוד שבנתניה הגיעו 55% מבעלי זכות הבחירה להצביע, כלומר 10% פחות משיעור ההשתתפות הארצי.

      בחינה מעמיקה של שיעורי ההשתתפות בבחירות לכנסת לפי היישובים מעלה את הנתונים הבאים, והקורא ישפוט מהו המכנה המשותף לרשימת הבאה (המופיעה לפי סדר הא"ב): אילת (40%), בית שאן (56%), דימונה (48%), טבריה (51%), ירוחם (56%), נצרת עילית (54%), עפולה (56%), ערד (54%), צפת (55%), קצרין (56%), קריית שמונה (52%) ושדרות (53%). מה שמפתיע עוד יותר הוא שברובם הניכר של יישובים אלו היו שיעורי ההשתתפות ההיסטוריים גבוהים בהרבה, אף מעבר ל-80% בחלק מהמקרים.

      דתיים מצביעים יותר

      מצדו השני של המתרס אנו מוצאים את רשימת היישובים הבאה: אורנית (75%), אלעד (83%), ביתר עילית (76%), הוד השרון (72%), הר אדר (80%), זכרון יעקב (72%), כוכב יאיר (75%), מודיעין מכבים-רעות (76%), מודיעין עילית (87%), קדומים (82%), שוהם (79%) ורמת ישי (83%). מה ניתן ללמוד מרשימה (חלקית) זו, ועל מה מעידים המספרים?

      מניתוח דפוסי ההשתתפות בבחירות ברמת היישוב עולות אפוא שתי מסקנות עיקריות: המסקנה הראשונה היא קיומו של קשר ברור בין מיקומו הגיאוגרפי של היישוב לבין שיעור ההשתתפות בבחירות לכנסת. תושבי היישובים הממוקמים במרכז הארץ או הסמוכים למרכז נוטים להצביע יותר מאשר תושבים ביישובי הפריפריה. המסקנה השנייה, מעבר להקשר הגיאוגרפי, היא שמצבה הכלכלי של הרשות והמבנה החברתי שלה עשויים להשפיע על ההגעה או ההימנעות מהצבעה בבחירות. בהקשר זה מעניין לראות כי רבים מקרב היישובים שרשמו שיעורי השתתפות גבוהים הם יישובים בעלי הצביון הדתי.

      חיילים מצביעים בבסיס חיל הים בנמל אשדוד, ינואר 2013 (דייב בוימוביץ')
      חייל בחיל הים מצביע בבחירות, ביום ראשון (צילום: דייב בוימוביץ')

      הימנעות מהשתתפות בבחירות היא תופעה מדאיגה וסיבות רבות לה: ירידה בעניין שהאזרח מגלה בפוליטיקה, ירידה באמון הציבור במוסדות הפוליטיים, אכזבה מהפוליטיקה ואף סלידה ממנה. תחושות אלה מקבלות ביטוי בסקרי דעת קהל רבים הבוחנים את הנושאים הללו.

      השוני הרב במדינת ישראל בין הפריפריה למרכז נובע לא רק מהמרחק הגיאוגרפי, אלא גם מפערים חברתיים, פערים גדולים בהכנסות, פערים ברמת ההשכלה ועוד. לכך יש להוסיף הסברים תרבותיים של תחושות קיפוח וניכור הרווחות ביישובי הפריפריה. התוצאה היא הימנעות רחבת ממדים מהשתתפות בבחירות. העובדה שלא מדובר ברשויות פריפריאליות בודדות אלא בתופעה מקיפה מעלה את הצורך בחיפוש אחר דרכים שיעודדו את השתתפותם של תושבי היישובים הללו. לנוכח זאת, ניתן לחשוב על פתרונות שמטרתם להגביר את המודעות לחשיבות ההשתתפות בבחירות במערכת החינוך, להגדיל את הפרסומים בנושא זה לקראת בחירות ולהפנות מענקים ותמיכה ממשלתית לפרויקטים שיסייעו לקירוב הפריפריה למרכז. בטווח הארוך, השקעה זו תסייע לשרש תחושות ניכור וקיפוח ותגביר את אמון הציבור במוסדות. יש לקוות כי היא אף תוביל להגדלת שיעורי ההשתתפות בבחירות.


      ד"ר ניר אטמור הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה במכללה האקדמית צפת.