שלוש הערות בענייני הליך הבחירות

לפני שישקע האבק על תהליך הבחירות, מבקש עו"ד איתן הברמן להדגיש את הסוגיות שיש לטפלן: חוק תעמולת הבחירות הארכאי, קומבינת מפלגות המדף, והשימוש המיושן באותיות על פתקים

  • בחירות 2013
עו"ד איתן הברמן

בעוד ימים בודדים תסתיים מערכת הבחירות לכנסת ה-19. העניין הציבורי יופנה אל המשא ומתן הקואליציוני ובעקבותיו, נשיא המדינה יטיל על אחד מחברי הכנסת את תפקיד הרכבת הממשלה. הליך הבחירות עצמו ילך וישתכח ויעסקו בו רק אנשי מקצוע, אקדמיה והעוסקים בסקרים. שוב יעברו כארבע שנים (או פחות) עד שבערב הבחירות הבאות ישובו ענייני הבחירות למוקד ההתעניינות הציבורית. ואז שוב נאמר לעצמנו: זה לא הזמן לטפל בהליכי הבחירות, נעשה זאת מיד לאחריהן.

לפני שניפול שוב למלכודת השכחה ושוב לא נטפל בהליכי הבחירות, נבקש להעיר שלוש הערות בענייני הבחירות.

טוב לדעת (מקודם)

בי-קיור לייזר- האם זה באמת עוזר לכאבים בברכיים?

לכתבה המלאה

תעמולת הבחירות

בחירות כמוהן כתחרות על קולו של הבוחר. אין לך תחרות בלא כללי משחק ובלא "שופט" בלתי תלוי המפקח על קיומם של הכללים. בלא כללי משחק שווים והוגנים ובלא פיקוח נאות על קיומם, לא תתקיים תחרות הוגנת ולציבור לא יהיה אמון בתוצאה. ממש כך בבחירות. בלא כללים מתאימים ובלא פיקוח ראוי, יש סכנה לקיום הבחירות ויש סכנה שהציבור לא ייתן בהן אמון. ועל החשיבות של אמון הציבור בבחירות לא צריך לומר הרבה שהרי זה אבן יסוד בכל דמוקרטיה.

דרכי התעמולה בבחירות שלנו חוקקו במקורן בשנת התשי"ט – 1959. החוק תוקן אמנם 29 פעמים מאז שנחקק, אולם נדמה שהוא איננו מתאים לימינו אלה. אמת, חוקים בדרך כלל מפגרים אחרי התפתחויות חברתיות. אולם בדרכי התעמולה בבחירות שלנו הפיגור כבר מוגזם. מי שינסה להיזכר איך נראתה המציאות בשנת 1959, עת חוקקו לראשונה חוקי התעמולה, יטיב להבין מה עומקו של הפיגור. ישראל הייתה בת 11, דויד בן גוריון כהן כראש הממשלה ודווייט אייזנהאוור - כנשיא ארה"ב, "בצל ירוק" היתה הלהקה המובילה וישראל הפסידה בכדורגל לפולין 7:2. המטבע היה לירה, אך הפרוטות הוחלפו באגורות. החללית הרוסית הראשונה "לונה" הקיפה את הירח והתרסקה ויחידת המחשוב ממר"ם הוקמה בצה"ל. באותה שנה נולדו גם אריה דרעי, חיים אמסלם, ואיתן כבל שהיו לימים לשרים וחברי כנסת.

כל הדעות, הפרשנויות והדיווחים - וואלה! בחירות 2013

סימון מיותר שהגיעה השעה לוותר עליו. אותיות הפתקים בקלפי (צילום: עומר מירון)

חוק התעמולה תוקן פעמים רבות, אך נותרו בו הוראות מיושנות ומיותרות ולצידן הוראות חסרות: כך למשל עומדת בעינה ההוראה שלפיה בשידורי הרדיו או בטלויזיה לא תהא תעמולת בחירות בתקופת 60 הימים שלפני הבחירות. עדיין חל האיסור על נשיאת לפידים. החוק טרם הכיר את המחשב הביתי ובוודאי שלא את הרשתות החברתיות. השאלה האם הוראותיו של החוק חלות גם על האינטרנט לא באה לידי הסדרה.

נדמה שאין צורך להמשיך באלה.

ראשי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לדורותיהם, שהם כזכור שופטי בית המשפט העליון, סיכמו את מערכות הבחירות שהיו בניהולם בהמלצה כי יש לתקן את חוקי התעמולה ולעדכנם. נדמה שהזמן לכך הגיע. ראוי להקים ועדה מקצועית, בחסות יו"ר הכנסת או רשות ציבורית מתאימה אחרת, שעליה יוטל להכין, בתוך שישה חודשים, הצעה להסדרי תעמולה חדשים ועדכניים. הצעה זו תונח על שולחנה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת שתתבקש לגבש הצעת חוק בתוך שישה חודשים. כל זה על מנת שבתוך כשנה יחוקק חוק תעמולה חדש. אם תורם הכפפה, יוותר די זמן לחוקק חוק תעמולת בחירות חדש ועדכני בטרם יישמעו שוב פעמי בחירות ובטרם נאמר ש"לא זה הזמן".

מפלגות המדף

בישראל רק מפלגה רשאית להגיש רשימה בבחירות לכנסת. כך קובע חוק-יסוד: הכנסת וזו הוראה חוקתית חשובה בתהליך הדמוקרטי. הליך הקמתה של מפלגה מפורט בחוק המפלגות. זהו הליך לא קצר, שעלותו לא מעטה. מאה בני אדם לפחות רשאים לייסד מפלגה, עליהם לפרט (בין היתר) את המטרות שלשמן מוקמת המפלגה ופרטים אלה מפורסמים לציבור. לכל אזרח בגיר תושב הארץ מוקנית הזכות להתנגד לרישומה של המפלגה ובחוק נקבעו ההליכים לבחינת התנגדות כזו.

על רקע זה התפתחה בארץ פרקטיקה שלפיה לקראת מערכת הבחירות ממהרות רשימות מועמדים "לקנות" מפלגות מדף. "מפלגות מדף" הוא כינוי למפלגות שאינן פעילות, הן מהוות רק קליפה משפטית חסרת תוכן. יש מפלגות מדף שהוקמו אך מעולם לא פעלו. אך רובן הן מפלגות שחדלו לפעול, נעלמו מהחיים הפוליטיים, והן נותרו מונחות "על מדף" והעלו אבק. מספר מפלגות המדף מגיע בערך ל-90.

המבקשים להגיש רשימה לכנסת, רוכשים לעצמם מפלגת מדף, מנערים את האבק מעליה והיא המגישה את הרשימה לכנסת. המטרות המקוריות שפורסמו לציבור אינן המטרות החדשות ומאה המייסדים שקבע החוק אינם. בכך עוקפים הרוכשים את תהליך ייסוד מפלגה, את הצורך במאה מייסדים בקביעת מטרות ובפרסומן. בכך גם נשללת זכותם של האזרחים להתנגד למפלגה שכזו. זהו אם כן הליך מקובל אך בלתי תקין.

זהו זמן נכון לגרום להפסקתה של הקומבינה והוראה מתאימה בחקיקה או בהוראת מדיניות של רשם המפלגות ראוי שתינתן כבר עתה ותפורסם לציבור. מפלגות מדף העוקפות את הוראות החוק אינן יפות להליך בחירות דמוקרטי ועלינו להיפטר מתופעה זו ככל המוקדם.

אותיות

נדמה שהגיע הזמן לבטל את השימוש באותיות לזיהוי רשימת מועמדים. ההסדר החוקי הוא כי מפלגה שיש לה נציגות בכנסת היוצאת "תופסת" את האותיות אשר שימשו אותה בבחירות הקודמות. לפיכך, 17 סיעות הכנסת "תפסו" את מרבית האותיות ו- 15 המפלגות שלהן אין נציגות בכנסת נאלצו לבחור לעצמן אותית מבין 10 הבאות: ה,ז,י,נ,פ,ק,ך,ף,ץ בלבד.

הנה ככלל, האותיות אינן מזהות את הרשימות (למעט אולי הרשימות הוותיקות). האותיות הן סימון מיותר והגיעה השעה לוותר עליו. די בשם הרשימה. מרבית הרשימות מאמצות שמות קליטים וברורים לזיהוי הרשימה. האותיות הפכו לנטל ויש בשימוש בהן לא מעט ערפול ובלבול. בכדי שלא להעמיס על פתק הבחירות יתר על המידה ניתן להגביל את מספר האותיות או המילים בשם הרשימה ובכך להיפטר מהאותיות, שהם ספיח מיותר ממה שהיה פעם, שמוטב לקטול כבר עכשיו.

הכותב הוא עורך דין המתמחה בדיני מפלגות ובחירות.

שעות לפתיחת הקלפיות - דעות אחרונות בוואלה! בחירות:
לא לפחד להיות שמאל
ערביי ישראל, להצביע או להחרים? - דעה כפולה
שוויון בנטל? הפוליטיקאים מוכרים אותנו בזול

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully