וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שיטת הממשל - לאן? לקחים ראשונים מקמפיין 2013

דורה קדישא

18.1.2013 / 20:49

מה ניתן ללמוד ממערכת הבחירות המסתיימת? לדברי דורה קדישא מהמרכז להעצמת האזרח, התחרות הפנים-גושית, דרכי התעמולה וההתמקדות במנהיגים מחייבות מחשבה על רפורמה מרחיקת לכת

בתקופה הקרובה יציף אותנו גל הפרשנויות, הניתוחים והסיכומים לגבי קמפיין 2013. לפני שזה קורה, הנה כמה לקחים ראשונים:

הציבור רוצה לבחור ישירות את חברי הכנסת. הקמפיין הזה היה אישי לחלוטין. ביבי, שלי, בנט, יאיר, ציפי ודרעי – ראשי המפלגות ורק הם כיכבו במערכת הבחירות. לרשימות המועמדים כמעט לא היה זכר ונדמה היה שקולם של המועמדים נדם רגע אחרי שהסתיימו הפריימריס. המסקנה: קיים פער הולך וגדל בין שיטת הבחירות היחסית-ארצית הנהוגה בישראל לבין הנטייה הטבעית של הבוחרים להצביע למועמד המייצג אותם אישית ושהם מזדהים איתו. הפער הזה מסוכן לדמוקרטיה. על מנת להבטיח ייצוג נאות ואחריותיות (accountability) מצד הנבחרים לטווח ארוך יש להוסיף רכיב אישי-אזורי לבחירות, בדומה לנהוג בארצות הברית ובדמוקרטיות מערביות נוספות, ולאפשר לישראלים לבחור ישירות את נציגיהם בכנסת.

הקמפיין התנהל בתוך הגושים – ולא ביניהם. במהלך הקמפיין נהוג היה לומר ש"הבחירות הוכרעו". מנגד, פרשנים רבים טענו שמזמן לא היה כאן קמפיין כה סוער, עם כל-כך הרבה הפתעות ושינויים של הרגע האחרון. הסיבה לכך הייתה, שבניגוד לעבר, יחסי הכוחות בין גוש הימין לגוש המרכז-שמאל אמנם לא השתנו במהלך הקמפיין אך בתוך הגושים עצמם התנהלה מלחמת עולם. הליכוד-ביתנו מול "הבית היהודי" וש"ס, העבודה מול "יש עתיד" ו"התנועה", ש"ס מול אמנון יצחק, יהדות התורה מול הפורשים – כולם נלחמו זה בזה על אותו מאגר מנדטים.

המסקנה: הפיצול התוך-גושי מיותר ואינו מייצר דבר מלבד הקצנה ומתיחות בתוך החברה הישראלית. אפילו אם שיטת הממשל שלנו מעוניינת לתת ביטוי לסקטורים השונים ולאינטרסים שלהם, הדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות העלאת אחוז החסימה ויצירת מפלגות גדולות שתהוונה קורת גג עבור כמה שיותר קבוצות השותפות לאותם ערכים.

כל הדעות, הפרשנויות והניתוחים - וואלה! בחירות 2013

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
מערכת בחירות של ראשי מפלגות, לא של רשימות/מערכת וואלה, צילום מסך

הקדמת הבחירות הייתה מיותרת. בתום מערכת בחירות אינטנסיבית, שעלתה כמה מיליארדי שקלים למשלמי המסים, דבר לא באמת השתנה. נכון, חלק מהמנדטים זזו מעט ממפלגה למפלגה אך רוב השינויים היו כאמור בתוך הגושים והבחירות אישררו את יחסי הכוחות הקיימים. ובעיקר – כל זה היה צפוי מראש. כמעט ולא היה סקר אחד שהצביע על כך שהציבור באמת מעוניין בהקדמת הבחירות או שיש לו מוטיבציה מיוחדת ללכת לקלפי כמעט שנה מוקדם משנדרש.

כך לא רק ירדו לטמיון כספי ציבור אלא גם הלכו לאיבוד חודשים ארוכים בהם לא התקבלו החלטות, לא עבר תקציב שיכול היה להתמודד עם הגרעון התופח, הוקפאו פרויקטים לאומיים שיכולים היו לשפר את התשתיות ולצמצם את הפערים – והכל לשם מה? כדי שנשוב ונקבל את אותה הגברת בשינוי אדרת. המסקנה: חוסר היציבות הפוליטית גובה מחיר כבד מדי ויש לפעול לאלתר לשינוי השיטה כך שהממשלה הבאה תכהן קדנציה מלאה בת ארבע שנים כנהוג בארה"ב.

אבד הכלח על דרכי התעמולה הישנות. תשדירי התעמולה נראו בקמפיין הזה ארכאיים מתמיד וגררו בעיקר גיחוך. ומה הפלא? בעידן הפייסבוק, היו-טיוב והטוויטר, היצמדות לדרכי תעמולה כה מיושנות כמעט מזלזלת באינטליגנציה של הציבור. גם האיסור על "השמעת דברי תעמולה" במהלך הקמפיין נראה כמו שריד מתקופת הדינוזאורים בעידן של מדיה חברתית שוצפת.

המסקנה: הציבור בשל לשינוי השיטה. הגיע הזמן לרפורמה מקיפה בשיטת הממשל, שתתאים את החוק הישן למציאות המשתנה ותבנה מוסדות דמוקרטיים יציבים יותר המבוססים על שקיפות ואחריותיות. אסור שהכשלים בבחירות 2013 יחזרו על עצמם גם בבחירות הבאות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

הכותבת היא יו"ר אגודת הידידים של המרכז להעצמת האזרח הפועל לשינוי שיטת הממשל בישראל.

דעות נוספות בוואלה! בחירות 2013:
פרופ' אביה ספיבק: נתניהו טוב לכלכלה?
אור טוטנאור: גם אופוזיציה חשוב לבחור, לא רק ממשלה
ארז מיכאלי: הכישלון הגדול של השמאל הישראלי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully