בין ההפחדות, לא לפרק את העם

הבחירות לכנסת ה-19 מעוררות חרדה. הן מבוססות על הפחדה, על הטלת אימה. אין להקל ראש בהפחדות. לכאורה, אפשר לראות בהן התלהמות בחירות שבעוד רגע תחלוף מן העולם. אולם לעומקו של דבר הן מבטאות את אחד האיומים הקשים על החברה - הקרע הלאומי.

מצד אחד, קמפיין הפחדה ודה-לגיטימציה אישי, קשה, ממוקד ומכוער נגד נתניהו. הצבעה לנתניהו היא סוף המדינה היהודית, מאיימת ציפי לבני. המשך שלטונו מוצג כקטסטרופה לאומית, כחורבן, שלא לומר איום על הדמוקרטיה, בהמשך למסע ההפחדה על גל החקיקה האנטי-דמוקרטי כביכול ועל מפולת מדינית ובידוד בינלאומי, ובהמשך למסע ההפחדה מפני "הצונאמי המדיני" שלא היה ולא נברא. מצד שני, את קמפיין הליכוד ביתנו אפשר לתמצת כך: ב-22.1 עומדים עלינו לכלותנו, ורק נתניהו מצילנו מידם. ומי הם העומדים עלינו לכלותנו? כל העולם וכל מי שאינו הליכוד.

מצב שבו מחצית העם רואה בשלטון החצי השני אסון וחורבן, הוא מצב מסוכן. דה-לגיטימציה למנהיג היא דה-לגיטימציה להמוני בוחריו. דה-לגיטימציה למנהיג הנבחר, היא דה-לגיטימציה לרוב הציבור שהעלה אותו לשלטון. גם אם מטרת ההפחדה היא לגרוף רווחים אלקטורליים, בפועל היא מסכנת את עתיד החברה.

הערבות ההדדית, הסולידריות החברתית, האחדות הלאומית – הערכים הללו הם נשמת אפה של היהדות, נשמת אפה של הציונות, נשמת אפה של החברה. אין מדובר באחידות. המחלוקת היא חיובית, אולם כבוד לעמדות השונות הוא תנאי ליכולת לקיים מחלוקת דמוקרטית שאינה הורסת את החברה. ההפחדה היא היפוכה של הדמוקרטיה.

מסע ההפחדה יוצר קיטוב בין שני הגושים (שבמידה רבה הם פיקטיביים). כאשר רצף העמדות מובחן לשני גושים - שלי יחימוביץ' וציפי לבני הופכות באחת לשותפות לאותו גוש עם דב חנין ועם חנין זועבי. והרי ודאי שיחימוביץ' ולבני הציוניות קרובות לנתניהו הציוני הרבה יותר מאשר לאנטי-ציונים מחד"ש ודרומה; ונתניהו הדמוקרט קרוב הרבה יותר ליחימוביץ' וללבני הדמוקרטיות מאשר לעוצמה לישראל (כינוי מכובס לדעות חשוכות וקיצוניות); אך משטר הגושים הופך את נתניהו לשותף, כביכול, לגוש עם הבריון איתמר בן-גביר - מצג שאין לו שחר. כל גוש נגרר אחרי הקיצונים בתוכו, והקרע הלאומי מחריף.

ככל שמסע ההפחדה מתגבר, כך יותר ויותר ישראלים סולדים מהחברה שלנו. קשה מאוד לקיים חברה ברוח זו, ומי שמפיחים אותה מסכנים את הדמוקרטיה.

בהרצאה שנשא לאחרונה במכללת תל חי, אמר פרופ' אלכסנדר יעקבסון, מראשוני מרצ ואדם שאינו חשוד כמצביע ימין, כי כבר 35 שנים, מאז מהפך 77', מפחידים אותנו שהנה הדמוקרטיה הישראלית בסכנה, אולם על פי כל הפרמטרים האפשריים, המציאות הפוכה - החברה הישראלית הולכת ונעשית יותר ויותר דמוקרטית, יותר ויותר ליברלית.

העובדות נכונות, אך גם אווירה יוצרת מציאות, גם תודעה יוצרת הוויה. וכאשר יש מי שיוצרים בכל כוחם תודעת חרדה ופחד מפני אסון קרב אם יריביהם הפוליטיים ינהיגו את המדינה, התודעה הזאת מאיימת באמת ובתמים על הדמוקרטיה הישראלית.