פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסיוע האמריקני: פחות, ולא מתוך כעס

      זו היתה תופעה פוליטית שכמותה, כך נדמה, לא נראתה בישראל: סנאטור רפובליקני מגיע לביקור ואינו מתבייש לומר לנו כי לא תהיה ברירה לארה"ב, אלא לקצץ בסיוע הכספי הביטחוני שהיא מושיטה לישראל, אף שסכום הסיוע השנתי מגיע לכדי 3 מיליארד דולרים – סכום שהוא בבחינת פרוטות בהשוואה לחוב הלאומי של ארה"ב.

      "הוא בוודאי שונא ישראל", יהיו מי שיאמרו למשמע קריאתו בירושלים של הסנאטור ראנד פול. הסנאטור לא היסס להטיף לקיצוץ בסיוע יותר מפעם אחת, וביטא זאת גם בשיחה עימנו, גם אם בנימוס של אורח בביקורו הראשון. הוא זרק לחלל הישראלי את הצעתו, ואפילו שרד ציבורית, בלא שמישהו יתייג אותו כשונא ישראל.

      הסנאטור, מתברר, דואג בראש ובראשונה למשבר הכספי שבו שרויה ארצו. הוא אמר זאת לנו בנימה שקל להבין את הגיונה: לדבריו, בכל שנייה לווה ארה"ב 50 אלף דולרים כדי להתמודד עם הגירעון. ובאשר לסיוע החוץ: זהו סעיף הוצאה שמעולם לא היה פופולרי בקרב הציבור האמריקני, ובכל זאת, רוב גדול בשני בתי המחוקקים בוושינגטון מאשר את הסיוע השנתי לישראל ללא ניד עפעף.

      הסנאטור פול תוהה מדוע מוסיפה ארה"ב להזרים סיוע כספי למדינות אשר בכיכרותיהן המרכזיות מעלים באש את דגל הכוכבים והפסים, "והרי תופעה כזאת, של שריפת דגלים אמריקניים, ביטוי לשנאת אמריקה, לא ראיתי בישראל", אמר לנו. הקיצוץ בסיוע לישראל, הדגיש, ייעשה בהדרגה, אבל תחילה יש לעצור את זרם הסיוע לפקיסטן, למשל, ולמדינות אחרות באזור.

      רוה"מ בנימין נתניהו באוניברסיטת אריאל, ינואר 2013 (יותם רונן)
      ב-1996 הכריז כי הוא חותר לצמצום הסיוע. נתניהו (צילום: יותם רונן)

      הסנאטור פול אינו שונא ישראל. נאומיו ספוגים בנימה של תמיכה ברורה בנו. ובכלל, פרשנים אמריקנים רואים בביקורו בישראל משום יריית פתיחה לקראת התמודדותו על נשיאות ארה"ב ב-2016. הוא כוכב עולה במפלגתו. קריאתו לקצץ בסיוע לישראל ובסיוע החוץ בכלל לא נוגעת רק לישראל. "האם עלינו ללוות כספים מסין רק כדי לחלקם למדינות אחרות?" שאל. אף שעמדה זו של הסנאטור היא עמדת מיעוט בסנאט, הרי יש בה לקח חשוב מאוד עבורנו. עוד ב-1996, בנאומו הראשון לפני הקונגרס, הכריז נתניהו כי הוא חותר לצמצום, עד כדי עצירה מוחלטת, של הסיוע לישראל. הכרזה זו נתקבלה בתשואות רמות על ידי המחוקקים בגבעת הקפיטול. ואכן, אנו מקבלים רק סיוע למטרות ביטחוניות, לא אזרחיות. אבל האם נוכח המשבר בארה"ב, לא תיפול הצעתו של הסנאטור פול גם על אוזניים כרויות של עמיתיו?

      פרשן כלכלי של העיתון "פייננשל פוסט", לורנס סולומון, העריך כי כלכלת ישראל, שיצאו לה מוניטין כדבריו, תוכל "לסתום חור" של 3 מיליארד דולרים. השאלה היא האם נערכת מערכת הביטחון לימים שבהם זרם הדולרים יהיה דליל?