וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שיגעון הגירעון: שוב, הכל פוליטי

חזי שטרנליכט

15.1.2013 / 8:15

גירעון הוא דבר רע, אני הראשון שאומר את זה ואף אמרתי זאת בעבר. אף אחד לא חושב שאוברדראפט הוא סיבה לחגיגה - בין שמדובר בחשבון הבנק הפרטי של כל אזרח ובין שמדובר בגירעון של מדינה. אבל הקרקס הפוליטי בימים האחרונים בנוגע לכך הוא על סף הפרודיה. רוב אלה שנחרדים מגובה הגירעון הם שרצו עד לאחרונה להרחיב ולפרוץ אותו פי כמה.

הרי במשך שנת 2012 דיברנו לא אחת על החריגה הגדולה בגירעון. החריגה הזאת נכפתה משילוב של כמה דברים, אבל במידה רבה היא היתה ידועה. בקיץ ידענו שהגירעון עומד להיות בסביבות 4%. ב-OECD, למשל, חזו עד לאחרונה כי יעמוד על 4.7%. הבעיה היתה היעד השאפתני מאוד שנקבע בעבר הרחוק יותר, ואשר עמד על 2%. גם שר האוצר הודה שזו היתה טעות להציב את היעד הזה. אבל מכאן ועד להגיד שהגירעון לשנה שזה עתה הסתיימה הוא אסון? ממש לא.

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בוועידת הכספים, כנסת, יולי 2012. עומר מירון
העלאת המסים בקיץ האחרון זכתה להערכתו. פישר/עומר מירון

הדירוג של ישראל לא ירד, להפך - הוא עלה. נוסף על כך, עדות לכוחה של הכלכלה היא באזור המטבע המקומי, שנע סביב 3.8 שקלים לדולר. הוא לא צנח, לא צלל, הוא יציב. מדד המחירים לצרכן שומר על יציבות ואפילו ירד מתחת לצפוי בחודשים האחרונים.

נכון, אי אפשר לומר שלא היו בזבוזים. חלק היו באשמת הממשלה, חלק הגיעו מבחוץ. ראש הממשלה נתניהו הלך שמאלה כאשר החיל חינוך חינם מגיל 3 לילדים (מסקנות טרכטנברג). היה צורך לבנות גדר בדרום כי נשטפנו בנחשול של מסתננים. הגז הטבעי הפסיק לזרום בגלל הקנאים המוסלמים שהשתלטו על סיני.

כמו כן, הגז הטבעי שהיה צריך להגיע מתמר לא זרם בגלל הקנאים של איכות הסביבה, אשר סיכלו הקמת קווי הולכה של גז לארץ. זה עלה במיליארדי שקלים רבים למשק. אולי אפילו עשרות. ההוצאות של הממשלה היו מנופחות, אולם היא עשתה משהו בעניין - היא הטילה מסים בקיץ, צעד אשר זכה להערכה רבה מצדו של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר. כאשר הטילו את המסים, כל אלה שעכשיו נחרדים מגובה הגירעון כינו אותם "גזירות". כלומר, הצעד האחראי אשר נועד לצמצם את הגירעון, המנופח ממילא, היה עוול בעיניהם.

בורות השומן האדירים במערכת

שלי יחימוביץ', שהתוכנית הכלכלית שלה היא ברמה של הפקרות כללית, מציעה לסחוט את ארנקם של העשירים כדי לממן את חגיגת ההטבות לוועדים שהיא מתכננת. אבל רגע, נתניהו אפילו הלך שמאלה בכיוון הזה. הממשלה שלו העלתה את מס החברות והטילה מס מיוחד של 2% על העשירים. אז גם זה לא טוב?

בקיץ 2011, שהעמיד במרכז את אנשי המחאה, אמרנו שהכל פוליטי. אמרו לנו: מה פתאום, אנחנו רק סטודנטים מודאגים וכדומה. בסוף כל הנציגים התמקמו ממש במקרה בשמאל הפוליטי. גם הפעם הכל פוליטי. זה בסדר לטעון נגד הממשלה, הרי הביקורת היא אוויר לנשימה, העניין אפילו נדרש בשיאה של מערכת הבחירות. אבל האם מוגזם לבקש שהביקורת תהיה הגונה ועניינית?

גירעון גדול הוא לא דבר טוב, ולכן צריך להילחם בו בשנת 2013 ולקצץ כמה שיותר בתקציב המדינה כדי להקטין אותו ככל האפשר בלי להעלות מסים. ברור שמה שחשוב הוא להעביר תקציב אחראי, בדגש על המילה אחראי, שיידע לקצץ מבורות השומן האדירים במערכת. אפשר להתחיל ברפורמה בדרך ההעסקה של המדינה ושלוחותיה דוגמת נמלי הים וחברת החשמל.

הסיפור הזה על הגירעון הוא אמצעי לניגוח פוליטי של הממשלה הנוכחית. מכיוון שיחס החוב של הציבור מול התוצר של המדינה לא הורע, אלא אפילו השתפר, אין תוקף של ממש לטיעונים הכלכליים הנשמעים. אנחנו רואים את הברומטר הכלכלי בצורת הריבית שמשלמת ממשלת ישראל על החובות שלה, והיא לא זינקה לשמיים. זה לא קרה סתם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully