פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גזענות ללא צנזורה

      תעמולת הבחירות מלווה בקרנבל פסילות תשדירים בשל גזענות ופגיעה ברגשות. חגי אלעד טוען כי מוטב להציג את החברה הישראלית כפי שהיא ולא לצנזר את חופש הביטוי ערב בחירות

      שידורי "תעמולת הבחירות" הם עניין מגוחך ואנכרוניסטי מבחינות רבות. תחום התקשורת בישראל עבר בחלוף השנים שינויים דרמטיים, אבל שידורי התעמולה נותרו בדיוק כשהיו, כדינוזאור מאובן מעידן אחר. אלא שכאילו לא היה די במופרכות הז'אנר עצמו, הנה מצטרף אליו בימים האחרונים גם קרנבל הפסילות. בינתיים עלו בגורל תשדירים של המפלגות ש"ס, עוצמה לישראל ובל"ד.

      גם תשדיר הסטריפטיז של מפלגת "כלכלה" עורר סערה זוטא, עד שעסקני המפלגה הודיעו על הפסקת שידורו בטלוויזיה. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, החליט במקרים מסוימים לפסול, באחרים לצנזר חלקית, ועוד היד נטויה עד לבחירות בעוד קצת פחות משבועיים.

      בין הנימוקים שרובינשטיין הציג לפסילה – הסתה לגזענות, פגיעה ברגשות ועוד. ואכן, מדובר בתשדירים שחלקם גזעניים, חלקם פרובוקטיביים, וחלקם גם וגם. נגד החלטות הפסילה מתנהל, כמובן, מאבק משפטי – וההמולה גדולה. אבל איזה קשר, אם בכלל, מתקיים בין סמכותו התמוהה של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לצנזר מסרים פוליטיים של מפלגות ערב בחירות, לבין מאבק בגזענות או שיפור השיח הפוליטי בישראל?

      הגזענות לא מסתכמת בתשדירים

      הציבור בישראל אינו זקוק לגננת. ממילא, אנחנו חשופים כל העת למסרים פוליטיים בוטים, ובכללם מסרים גזעניים. עיקר העושים במלאכה בקידום מדיניות גזענית בישראל אינם במאי התשדירים של עוצמה לישראל ואפילו לא חברי הכנסת שלה – אלא שרים בכירים, חברי כנסת ופקידי ממשלה. ההתנהלות האיסטניסטית, כאילו אם רק ינוכשו העשבים הבוטים מתעמולת הבחירות הכול יהיה בסדר, היא מגוחכת. תעמולת הבחירות אינה סרטון תדמית של משרד ההסברה; אדרבא – מוטב שתהיה מראה אותנטית של החברה והפוליטיקה בישראל, ולא גרסה תלושה מהמציאות, מזייפת ונוטעת אשליות. יצפה הציבור ויחליט.

      פסילת התשדיר של בל"ד, בתואנה של ביזוי המנון המדינה, מופרכת אף יותר. לא רק שהציבור אינו זקוק לגננת, גם ההמנון אינו זקוק לנושא כלים נוטר כבודו. מי פוגע יותר ב"כבודם" של סמלי המדינה: הח"כים שמקדמים הצעות חוק גזעניות ואשר כנגד יוזמותיהם הולחנה מחדש נעימת ההמנון – או מי שמממש את חופש הביטוי שלו באמצעות סאטירה מושחזת? מי מגדיר כיצד יש להגן על "כבודו" של ההמנון? והאם פגיעה בחופש הביטוי הפוליטי ערב בחירות, אינה מהווה בפני עצמו פגיעה בכבודם של אזרחי המדינה?

      כל הדעות, הפרשנויות והניתוחים - וואלה! בחירות 2013

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      ההמנון אינו זקוק לנושא כלים נוטר כבודו. תשדיר בל"ד שנפסל

      כאשר אמירה פוליטית מסוימת מושתקת, נפגע לא רק חופש הביטוי של המפלגה שצונזרה. נפגעת גם זכותי כאזרח לשמוע, ונפגמת יכולתי לקבל החלטות אזרחיות מושכלות. מוטב שהציבור ידע בדיוק עד כמה מפלגות מסוימות הן גזעניות – ויחליט במה הוא תומך וממה הוא מסתייג. וכאשר חרב הפיפיות של אפשרות הצנזורה תסולק, יהיה ניתן גם להסתייג ציבורית, ללא חשש מהשתקה, מהגזענות הבוטה של חלק מהמפלגות – גזענות שהביטוי שלה בחלק משידורי התעמולה הוא התפל ולא העיקר. את הגזענות הזו צריך להוקיע וחייבים להיאבק בה ציבורית וחינוכית, ללא היסוס. זה אינו מאבק של ערב בחירות; הוא אינו מתחיל עם שידורי התעמולה ואינו מסתיים עם השבעת הכנסת. להיפך: הכנסת עצמה, לא בתעמולה המקדימה אלא לאחר בחירתה, הפכה בשנים האחרונות לאחת הזירות המרכזיות לקידום ונורמליזציה של גזענות.

      וכאילו כל הדיון הנ"ל לא היה מופרך דיו, הנה בא עוד רובד של המציאות ומדגים: שהרי מה שנפסל משידור תעמולה בטלוויזיה, זמין לציבור באמצעים אחרים – בצירוף התהודה שהדברים קיבלו בזכות קרנבל הפסילה. כלומר לא רק שאין תשתית עניינית להחלטות הפסילה הקונקרטיות, אלא גם שהמציאות התקשורתית שהשתנתה שומטת לחלוטין את הקרקע מתחת לניסיונות הצנזורה: המדיניות הזו אינה רק מופרכת – היא גם לחלוטין לא אפקטיבית.

      אולי צריך לבטל את תעמולת הבחירות ואולי לא. את הצזורה עליה – בוודאי ובוודאי שצריך לבטל.

      הכותב הוא מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח.

      דעות נוספות בוואלה! בחירות 2013:
      מוטי אוחנה: למרות הרשימה הבעייתית, אבחר בנתניהו
      כלב מאיירס: להנהיג את המדינה? בואו נתחיל מלאזן מפלגה
      יונתן שם טוב: האדישות הורגת אותנו