פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      להנהיג את המדינה? בואו נתחיל מלאזן מפלגה

      בזמן שאובמה הבזבזן מדרדר את ארה"ב אל תהום המצוק הפיסקלי, כדאי שהישראלים ימנעו אסון דומה ויבחרו במי שמונע מהמדינה - כמו גם ממפלגת השלטון - להידרדר לגירעון דומה

      בבחירות לנשיאות ארה"ב שהתקיימו בנובמבר 2008, בחרו אזרחים אמריקאים אדם עם חובות כספיים לא מבוטלים. על פי דיווח שברק ומישל אובמה חשפו בפני הציבור, הם נכנסו לבית הלבן עם חובות כרטיסי אשראי אישיים של כ-100 אלף דולרים. ככל הנראה, ניהול משק הבית הפיסקלי של הזוג אובמה אינו שונה מן המנהג הרווח בארה"ב, ולכן עובדות אלה לא עוררו שם שערורייה.

      במילים אחרות - התרבות האמריקאית מרגילה אנשים, בקריצה, להוציא מכיסם כסף שאין להם. ובכך, הבחירה של אובמה הייתה דבר טבעי ביותר, ואף אחד לא צריך להתפלא שהוא מנהל את תקציב הממשל האמריקאי עם אותה "נדיבות" כספית שלפיה הוא מנהל את ביתו. השאלה היא מתי התנהגות זו תגיע לכדי סכנה ממשית של חדלות פרעון לארה"ב, דבר שעלול לקעקע את כלכלת העולם כולו.

      מאז שנת 2007, גדל חוב ממשלת ארה"ב בקצב מסחרר של כ-3.86 מיליארד דולר ליום. בעת כתיבת שורות אלה, הוא עומד על סכום אסטרונומי של 16,477,955,122 דולרים, כלומר כ-16.5 טריליון דולר. מכאן משמעות המושג "מצוק פיסקלי" שעליו מדובר בשבועות האחרונים. במילים פשוטות, הממשל הגיע למסקנה שאין ברירה אלא לנקוט צעדים דרסטיים לעצירת הדימום התקציבי. "המצוק" הוא נפילת הכלכלה האמריקאית לתהום של האטה; נפילה הצפויה כתוצאה מהעלאת מסים במקביל להורדה חדה של הוצאות הממשל בשנת 2013. פעולות אלה, המיועדות לצמצם את החוב, עלולות להוביל למשבר כלכלי הכולל בין היתר אבטלה בשיעורים שכמותם טרם ראינו בארה"ב.

      הרקורד המרשים של ש"ס

      מה מוסר ההשכל? יש גבול לכסף שאדם יכול להוציא מכיס ריק. היינו הך לגבי מדינה. אני מניח שהיה אפשר למנוע את המצוק הפיסקלי מראש, אם נשיא ארה"ב היה מציב כמטרה עליונה, מתחילת כהונתו, את צמצום החוב הלאומי שהוא ירש - במקום להעמיק אותו.

      לכן אני מציע שבבואנו לבחור מנהיגים חדשים בעוד כשבועיים, נבחן נושא זה לעומק, בין השאר דרך הסתכלות על הניהול הכלכלי של המפלגות שבראשותן המנהיג עומד. גישה זאת מומלצת במיוחד לנוכח העובדה שקשה לאתר, בין המפלגות המובילות בסקרים, הבדלים מרחיקי לכת בנושאים מדיניים.

      אני, למשל, לא רוצה שמדינת ישראל תיראה בסוף הקדנציה הקרובה כמו מפלגת העבודה, שהגיעה לבחירות אלה עם חוב של 42 מיליון שקלים; גם במפלגת התנועה ודאי שאיני מסוגל לבחור, כאשר ציפי לבני שעומדת בראשה השאירה מאחוריה, במפלגת קדימה, חוב של 31 מיליון שקלים; שככל הנראה לא ישולם לעולם.

      טרם ניתן לבחון את נפתלי בנט או יאיר לפיד על פי ניהול תקציבי מפלגתי. ובכל זאת, בנט בהחלט נראה מבטיח על פי נסיונו העסקי, מאחר ובשנת 2005 הוא מכר חברה בשליטתו תמורת 145 מיליון שקלים. יאיר לפיד, לעומתו, נוהג לציין לאחרונה בראיונות לתקשורת שברק אובמה משמש לו דוגמה לחיקוי. אפשר רק לקוות שהמדיניות הכלכלית של אובמה אינה ההשראה אליה הוא מתייחס.

      ומה לגבי הליכוד? אמנם מפלגת השלטון הגיעה למערכת הבחירות עם חוב של 13.3 מיליון שקלים, אך זאת לאחר שבנימין נתניהו הצליח לצמצם את החובות ביותר מחצי. יתרה מכך, בזכות ניהול חוב לאומי באופן אחראי בקדנציה הקודמת, הועלה דירוג האשראי של מדינת ישראל לדירוג A+ היוקרתי. זאת לעומת הורדת הדירוג במדינות רבות בעולם המערבי, כמו ארה"ב, צרפת, ספרד, איטליה או פורטוגל.

      אפשר להניח שאיחוד הליכוד עם מפלגת ישראל ביתנו אף סייע לנתניהו בעניין זה; אביגדור ליברמן היטיב להתחיל את מערכת הבחירות הנוכחית עם עודף תקציבי מרשים של 2.4 מיליון שקלים.

      מעניין לציין שדווקא מפלגת ש"ס עקפה את ישראל ביתנו בתחילת הבחירות עם עודף תקציבי של 5.1 מיליון שקלים. לו הייתה מאפשרת לנשים להתמודד ברשימה, לא מעמידה אסיר משוחרר בראש הסיעה, לא מתנגדת לחתונה אזרחית והליך גיור פשוט, ולא מתנגדת לשירות צבאי שווה לכולם, אולי הייתי שוקל להצביע עבורה. יש לה בהחלט רקורד מרשים של ניהול תקציב מפלגתי.

      עו"ד כלב מאיירס הוא מייסד מכון ירושלים לצדק