פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכל פה פקקט

      שמואל פלאטו?שרון יהיה בן 83 בעוד רגע, אבל אצלו כלום לא השתנה: הקול הצרוד, המבטא הצרפתי והפה הגדול שלא עושה חשבון לאף אחד. "לעשות כסף זה מה שמרגש אותי"

      שמואל פלאטו?שרון יחגוג בשבוע הבא את יום הולדתו ה?83, אבל אל תפריעו לו עם מספרים. "למה לדבר על 83? אני עדיין רק בן 82", הוא אומר ברצינות תהומית. על פנסיה בכלל אין מה לדבר, וכששואלים אותו על הימים שהיה צעיר, הוא נעלב. "יותר צעיר", הוא ממהר לתקן. "אני בכלל לא מבין מה עושים בפנסיה. אולי עוד לא הגעתי לגיל של הפנסיה".

      ולמה שיפסיק להרגיש צעיר? עד היום, כשעוברי אורח נתקלים בו ברחוב, הם מצ'פחים, זורקים מילה טובה ולא מפספסים את ההזדמנות לשמוע מפי המקור את משפט הקאלט, אחד הנפוצים בישראל בכל הזמנים, "מה אתה עשית בשביל מדינה". 35 שנים חלפו מאז שחבר הכנסת פלאטו?שרון (שהיה סיעת יחיד) עמד על הדוכן במליאה והטיח בח"כ לובה אליאב ז"ל ממפלגת השמאל של"י: "מה אתה עושה בשביל מדינה? רק כל הזמן לדבר, אידיוט!" בניגוד למאות חברי כנסת שבאו והלכו, פלאטו?שרון נכנס להיסטוריה.

      "לובה אליאב דווקא עשה כמה דברים בשביל מדינה", מתקן פלאטו?שרון בפרספקטיבה היסטורית. "זה היה קומיק. לא היה לו מצב כלכלה טוב, הוא היה איש עני, והוא בא בכנסת ומתחיל לדבר על כלכלה, כמו ספציאליסט אינטרנציונל. יודע הכל, מדבר על מיליארדים... זה הרגיז אותי, אז אמרתי לו שהוא לא מבין כלום. כולם התפוצצו מצחוק, אנשים ביקשו לצאת מהאולם, והדיון הופסק לחצי שעה".

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      התנצלת בפניו?
      "הוא לא היה חבר שלי, הוא היה אדם קיצוני שמאלני, אבל נתתי לו כבוד. הוא לא היה כל כך רע. הוא הביא יהודים למדינה, אבל בכלכלה לא הבין כלום".

      לא קומיק, טראז'יק

      כן, הוא עדיין חושב בצרפתית, וגם כשהוא מדבר עברית - במבטא הכבד ובקול הצרוד שהפכו לסמלו המסחרי - הוא משלב מילים בצרפתית ובאנגלית, ולפעמים ביידיש. הוא מסיים רבים ממשפטיו בכינוי החיבה הצרפתי "מון אמי" (ידידי). אז מה אם הוא כאן כבר כמעט 40 שנה. אבל הוא מעיד על עצמו שהוא ישראלי בכל רמ"ח אבריו, ומתגאה לספר ש"אפילו כששילמו לי מיליון שקלים בשביל צילומים לפרסומת לחברת נקניקים, תרמתי אותם לעמותת פתחון לב. כמעט שנה שהיה להם כל יום נקניקיות לתת לאנשים, הם כבר לא ידעו מה לעשות עם זה".
      יותר מ?30 שנים חלפו מאז הפעם האחרונה שבה ביקר בכנסת, אבל פלאטו, אחת הדמויות הצבעוניות והשנויות במחלוקת בנוף הישראלי, עבריין מורשע שריצה מאסר, לא חוסך מילים מאף אחד. המצב של היום כבר לא "קומיק" בעיניו. "יותר נכון, טראז'יק".

      "הפוליטיקאים של היום לא עושים בשביל מדינה. זה עצוב, בגלל שהם חושבים יותר על קריירה שלהם מאשר על התושבים. אנחנו צריכים פעם אחת לבנות את המדינה מחדש. הכל לא הגיוני, הכל פקקט. כשאני מדבר על זה עם החברים שלי בפוליטיקה כולם מסכימים, אבל לא עושים. זה מדינה מיוחד, אה?"

      "יחד עם עמותת 'פתחון לב' אנחנו נותנים אוכל ל?20 אלף אנשים, ולזה הממשלה צריכה לדאוג. לאנשים אין כסף לאכול. אם לא היו ארגונים כאלה, אנשים היו מתים מרעב. מזל שיש כמה ארגונים חזקים שנותנים עזרה להרבה אנשים. איך זה יכול להיות שאמא צריכה להגיד לילד שהיום אין מה לאכול בלילה? זה משפחה שלנו, משפחה יהודית. אלפיים שנה כל הזמן אנשים שמרו על הכסף, והגיעו למצב שאין כסף".

      "בצרפת, אם משהו לא בסדר, מיליון אנשים יוצאים לרחוב, עושים בלאגן. הממשלה מייד הולכת לדבר, ויוצאים מהבעיה. כאן היתה מחאה חברתית קטנה, כמה צעירים, יותר מדי שמאלנים. אנחנו צריכים לקחת את המדינה ביד שלנו. אומרים 65 שנים זה לא הרבה בשביל לבנות, אבל זה הרבה. זה מדינה קשה, אבל יש לנו מזל שיש לנו את המדינה הזאת".

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      טוב, זה לא שהדאגה לעניים מונעת ממנו, או מנעה אי פעם, מלחיות את החיים הטובים. הוא מתגורר בבית גדול בגבעת הפרחים בתל אביב, ויש לו שלוש מכוניות פאר מדגמי ב.מ.וו ולקסוס. הוא מחזיק משרד מפואר בדיזנגוף סנטר, שאותו מעטרות יצירות אמנות רבות. בכניסה ממוסגרת תעודת חבר הכנסת שלו מ?1977. בתמונות הפזורות בחדר הוא נראה מחייך עם כל המי ומי בתרבות הישראלית. במיוחד אהב את דודו טופז ז"ל, "היינו חברים טובים. זה דבר נורא מה שהיה איתו. טריבל. תראו מה זה, במדינת ישראל, אתה יום אחד כלום, ואחר כך כוכב עולה, ורגע אחר כך עוד פעם כלום. הוא לא הבין את זה".

      הוא משכים בכל בוקר בשעה שש וחצי, ויוצא להליכה של ארבעה קילומטרים וחצי בביתו ("יש לי טרסה גדולה, ואני מקיף אותה 80 פעמים"). אחרי ארוחת הבוקר הוא יוצא למשרד. מאז שנות ה?70 הוא מחזיק במחצית הבעלות על דיזנגוף סנטר, הקניון שהקים עם אברהם פילץ.

      אשתו השלישית, קלרה, שצעירה ממנו ב?31 שנים, היא המזכירה שלו. היא קוראת לו סמי; הוא אומר שאם היה פוגש אותה ראשונה, לא היה צריך להתחתן שלוש פעמים. בשבוע שעבר חגגה את יום הולדתה ה?52, וקיבלה מבעלה שעון קרטייה משובץ יהלומים. "אנחנו כבר 20 שנה יחד, ויש עדיין רומנטיקה", הוא אומר.

      יש לו שני ילדים משתי נשותיו הקודמות ("משתי מיטות שונות, לא ככה אומרים בעברית?"). הבכורה, הילדה (48), היא רופאה הומאופתית. היא צעירה מאשתו הנוכחית בארבע שנים בלבד. "זה לא כמו אמא חורגת, הן כמו חברות, אחיות". בנו הצעיר, יואב (34), פנה בעקבותיו לעסקים פרטיים בשלל תחומים - ייצוא קוסמטיקה, נדל"ן, הסעדה, תאורה ועריכת דין. בחלק מהזמן הוא יושב במשרד של אביו, אבל בינתיים הוא לא נענה ללחציו ולא הולך לפוליטיקה.

      "שכחנו את הצעירים שלנו"

      פלאטו עלה לארץ מצרפת ב?1974. באותה העת התנהלה שם חקירה נגדו בחשד לעבירות מס ומירמה, והוא ניסה להיכנס לכנסת כדי לזכות בחסינות מפני הסגרה למדינות זרות. הוא שינה את שמו לשמואל, הקים רשימה ושמה "פיתוח ושלום" ואפילו קיבל שני מנדטים - אך היה מתמודד יחיד, ולכן נכנס לכנסת לבדו.

      הוא טוען כי מרגע שדרך במשכן, הפך לשליח ציבור. "עם האוכל בא לי התיאבון, נפלתי לזה באהבה, להיות בפוליטיקה ולעזור לאנשים". עיקר פועלו, מלבד שמירה על חירותו, היה לפעול למען דיור בר?השגה בישראל.

      "אתם יודעים איזה כבוד זה להיות חבר כנסת? באתי מחו"ל, לא דיברתי עברית, ופתאום קיבלתי את הכבוד הכי גדול שאפשר לקבל. אכלתי במזנון עם מנחם בגין, ישבתי במליאה כיסא ליד משה דיין. זה היה כמו חלום. להיות חבר כנסת זה כבוד כל כך גדול שעם ישראל נותן לך, שאתה חייב להגיד תודה כל החיים שלך. לי נתנו את הכבוד הזה, ואני כל החיים עובד בשביל מדינה".

      מה אתה עשית בשביל מדינה?
      "עשיתי הרבה דברים. בכנסת היה לי משרד שבו קיבלתי כל אזרח שרוצה לדבר איתי. היו באים בערך 15-10 אנשים בכל יום, עם בעיות מעל הראש. אין עבודה, אין אוכל, צעירים גמרו את הצבא ואף אחד לא דאג להם. וזה לא הגיוני. אנחנו לוקחים חיילים שלנו, נותנים להם 5,000 שקל וזהו, הם ברחוב. ילד מגיע לגיל 18, אין לו מקצוע, הוא לא יודע מה לעשות. לא מכיר אף אחד".

      "אני רציתי שייתנו שטחים לאנשים, לצאת מהמצב המשוגע הזה ש?85 אחוז מהשטחים בידי המדינה. אנחנו לפעמים כל כך אידיוטים, למה אנחנו לא יכולים לארגן את המדינה. למה הפוליטיקאים לא חושבים שצריך לחשוב על הצעירים שלנו? אנחנו חיים בגלל הצעירים האלה, שעושים כל כך הרבה בשביל המדינה. מדברים פה על צעירים יהודים, זה משפחה שלנו. בגיל 18 הם עוזבים הכל ולוקחים ריזיקה על החיים שלהם, ואחר כך הם גומרים את הצבא ואף אחד לא דואג להם. אז למה לא לעזור להם ולתת להם שטח? שתהיה להם לפחות את הזכות על שטחים".

      "יש בעיה עם מחירי הדירות כאן. אז דיברו והציעו דרכים להורדת המחירים, אבל כלום לא קרה. לא עובדים חכם, לא עובדים מספיק. אפשר למשל להוזיל את מחירי הדירות במשך 15 שנה, ואחרי 15 שנה, כל אחד יוכל לעשות מה שהוא רוצה עם השטח. גם בקצבאות הילדים צריך לטפל. אנחנו קצרים בכסף, למה כל אחד צריך לקבל מענק על ילודה? יכולים לעשות צדק, שכל אחד יקבל בהתאם להכנסה".

      אבל אז יגידו שהקצבאות מיועדות לחרדים.
      "החרדים זה גם ברדק. אנחנו צריכים לצאת מהפרדוקס. אפילו הממשלה הנוכחית לא עושה נגדם. היתה פה הזדמנות לקבוע שהדתיים יהיו חייבים ללכת לצבא. ואחרי הבחירות האלה, יהיה אולי 70 אנשים בממשלה, שזה המון, וזאת הזדמנות. הרי אנחנו שולחים את הילדים שלנו לצבא, והדתיים לא. ואני אומר שמי שלא רוצה להשתתף במדינה, אין לו מה לעשות פה. אבל לא עושים עם זה כלום. בערך 80 אחוז מהמדינה מסכימים על זה, אבל לא עושים כלום".

      בבחירות הקרובות הוא יצביע לליכוד. הוא חבר המפלגה כבר שנים רבות, אבל יש לו מה לומר על מה שקורה בה. "אני לא אוהב את מה שקורה בליכוד. אנשים כמו בני בגין ודן מרידור יצאו החוצה, ואיווט ליברמן נכנס. ליכוד זאת המפלגה הראשונה במדינה, וכשביבי נתניהו התחבר עם ליברמן, הוא נתן צבע לליכוד. אבל לא צריך צבע בליכוד. אני לא נגד העבודה, כי הם רוצים מדינה סוציאליסטית, אבל ליברמן הוא בגבול, הוא קצת מסוכן. יש מקום גם בשבילו, אבל לא כמו פרטנר".

      לא רצית להיות ראש ממשלה?
      "חשבתי על הכל. כשהייתי חבר כנסת, שאלו ילדים בבית ספר את מי הם היו רוצים לפגוש. בגין היה ראשון, ואני אחריו. התרגשתי. אפילו בגין אמר לי בצחוק: 'מעכשיו אתה מספר 2 שלי'. כשדברים כאלה יוצאים, אתה לא יודע איפה הגבול. הייתי חבר בכנסת ב?1977, ובבחירות אחר כך לא נכנסתי, וזה היה שוק גדול. זה היה כואב מאוד, כאילו חלק מהחיים שלי הלך. אתה מגיע בלי כלום, ולא מכירים אותך, ופתאום אתה פוליטיקאי ונהיה פופולרי. ואז זה נגמר, וכלום".

      מה עשית ביום שאחרי?
      "אחרי שגמרתי לבכות, חזרתי לביזנס".

      אתה עדיין רוצה לחזור לכנסת?
      "אני לא בטוח, עד שלא יהיו בחירות אזוריות אין מה לחפש שם. כל כך לא אהבתי מה שראיתי, זה נורא מה שהולך שם. לכל חבר כנסת יש מכונית, מזכירה, משרד, משכורת של 40 אלף שקל בחודש. מה זה, בונוס שאנחנו משלמים להם? אצלנו לא עושים כלום. המנהיגים שלנו מפחדים מהאנשים שעובדים איתם. אצלנו הח"כים כל היום במזנון, שזה מקום נחמד, יש בו אוכל זול".

      פלאטו שרון (באדיבות המצולמים)
      "אחרי שגמרתי לבכות, חזרתי לביזנס" (צילום באדיבות פלאטו שרון)

      אז אולי צריך להחליף את השיטה.
      "בטח צריך. אנחנו מדינה דמוקרטית, אבל כל מפלגה קטנה יכולה לקחת קולות מכל המדינה. צריך לעשות בחירות אזוריות, כמו בחו"ל. אם זה טוב בארה"ב, בצרפת, בבריטניה, אז למה לא פה? כולם אידיוטים ורק אנחנו חכמים? כי כשיש בחירות אזוריות, למשל חבר כנסת מאשדוד, הוא יהיה חייב בכל שבוע ללכת לדבר עם האנשים, כי אם הוא לא יעשה בשבילם את העבודה הוא פשוט לא ייבחר שוב. בשיטה שלנו, החבר כנסת לא חייב לתת חשבון לעם, אולי רק לאלה שמעליו. זה לא יכול להיות".

      אמרת את זה לחברים שלך בפוליטיקה?
      "אמרתי, וכולם אומרים שאני צודק, אבל לא עושים".

      למה?
      "הכל בא מהדתיים, שלא רוצים שאנחנו נעשה בחירות אזוריות, כי יש רק שלושה או ארבעה מקומות שבהם יש בעיקר דתיים, ואז הם יקבלו פחות קולות. בצורה שיש היום הם מקבלים הרבה יותר קולות. אז כל מפלגה מפחדת לשנות את זה, כי הם הולכים להיות ברוגז עם ש"ס וכל אלה, אבל זה קרימינל שאנחנו לא יכולים להיות כמו שאר מדינות העולם. הרי חבר קונגרס מאמריקה הולך עם השיניים שלו לתפוס את המנדט. אצלנו, כשאתה ברשימה לכנסת, אתה טרמפיסט על הגב של מספר 1".

      "אני ילד טוב. מה, לא?"

      פלאטו הוא איש עסקים ממולח, שעשה את הונו בעצמו. "יש לי מספיק, אין תלונות", הוא מתחמק מהשאלה כמה כסף יש לו. בקורות החיים שלו, מסמך המשתרע על פני 21 עמודים, הוא מספר שכבר בגיל 14 מכר סיגריות לחיילים ולתלמידים, ולאחר מכן עבר לעסקי מיחזור. עד שנות השלושים לחייו, בצרפת, כבר היו בבעלותו עשרות משאיות להובלת סחורות, מפעלי תעשייה, רשת מסעדות ובתי קפה, בתי מלון ועוד.

      "בכל מדינה יש אנשים שעושים הרבה כסף. כשרוקפלר עשה בארה"ב 3 מיליארד דולר, אמרו שזה בסדר כי בזמנו זה היה יותר קל. והוא תמיד אמר שזה נכון, אבל יש בארה"ב 250 מיליון איש, ורק הוא עשה 3 מיליארד דולר".

      אז מה הסוד?
      "הסוד זה עבודה. רוב האנשים לא אוהבים לעבוד. אנחנו לא בנויים בשביל לעבוד, אנחנו בנויים בשביל לאכול טוב, לעשות אהבה, ללכת עם חברים. לעבוד זה משהו אחר, זה משהו חדש. לפני אלף שנה אנשים לא היו עובדים. הלכו להרוג חיות והיה מה לאכול. היום אנחנו חיים בשיטה קפיטליסט. צריך להתקיף כל הזמן בשביל כסף. אבל מי שלוקח עבודה ביד בצורה אחראית יכול לעשות לוקסוס. גם אני ביליתי ונהניתי אחרי העבודה, אבל הייתי משוגע לעבודה, רציתי לעבוד כל הזמן".
      הנפילות של פלאטו היו כואבות. לאחר שעלה לישראל הוציאו נגדו הצרפתים צו מעצר בינלאומי וביקשו מישראל להסגיר אותו, כדי שיוכל להישפט שם על עבירות מס ומירמה. בזמן שכיהן כח"כ העביר חוק למניעת הסגרה של אזרחים ישראלים למדינות זרות, גם במקרה שיש הסכמי הסגרה תקפים בין המדינות.

      הסתבכת חזק עם הצרפתים.
      "תראו, החוק שם לא נתן להקים משרדים חדשים, בגלל שהיו חסרות דירות. אני קניתי מפעלים שפשטו את הרגל והפעלתי אותם כמשרדים, כי החוק הגדיר מפעלים ומשרדים באותה קטגוריה מסחרית. אחרי כמה שנים, ראו את זה ועשו שינוי בחוק והרשויות אמרו שאני חייב מס. אני לא אידיוט, לא שילמתי להם 150 מיליון דולר כמו שרצו, אלא הגענו להסדר ושילמתי 12 מיליון דולר. בסוף הם התעייפו. לפני חמש שנים הגענו להסדר, וכל התיק הפלילי נגדי בוטל".

      פלאטו שרון (באדיבות המצולמים)
      "זה דבר נורא מה שהיה איתו. טריבל. במדינת ישראל, אתה יום אחד כלום, ואחר כך כוכב עולה, ורגע אחר כך עוד פעם כלום" (צילום באדיבות פלאטו שרון)

      בתחילת שנות ה?90 נעצר פלאטו בנמל התעופה ברומא בידי השלטונות המקומיים, שבפניהם עמדה בקשת ההסגרה של צרפת. הוא שוחרר בערבות למעצר בית עד לדיון המשפטי בעניינו, והחליט לברוח. "השוטרים ששמרו עלי כבר היו כמו חברים שלי, ויום אחד פשוט יצאתי מהבית ולא חזרתי", הוא מסביר בלי להניד עפעף. הצלם משה שי מזכיר לו שתיעד אותו נוחת בנתב"ג, כשהוא חובש פאה בלונדינית ובלי דרכון. "כן, סידרנו הכל שם. בישראל אמרתי שפשוט אין לי דרכון, והקצין אמר לי שהפנים שלי זה הדרכון שלי".

      והיו בעיות משפטיות גם בארץ. ב?1979 הורשע בעבירות של הבטחות שווא על פתרונות דיור לקבוצות בוחרים, נידון לשלושה חודשי עבודות שירות ולחמש שנות מאסר על תנאי. בשנת 2000 הורשע בקבלת שוחד מחברה צרפתית, ובמסגרת עיסקת טיעון ריצה מאסר בכלא חרמון. על התקופה הזאת הוא ממעט לדבר. "זה לא משהו להתגאות בו. ישבתי ארבעה חודשים ושיחררו אותי כי הייתי ילד טוב. אני הרי ילד טוב. מה, לא? זה לא אתיק שנשלחתי לכלא בישראל על משהו שהאשימו אותי בצרפת".

      "אוהב צרפת, לא צרפתים"

      באופן מפתיע, את החופשות שלו, כשכבר יש לו, הוא מעדיף לעשות דווקא בפאריס. "אני לא אוהב את הצרפתים, אבל המדינה שלהם היא משהו לא נורמלי. יש בה הכל - שמפניה, בושם, גבינות, בגדים, קלאס. אין מדינה כזה. כל פעם שיש לי אפשרות, אני טס לשבוע לפאריס. אבל גם זה לא בדיוק חופשה, הראש כל הזמן בעסקים, אני כל הזמן עם טלפונים. כשאני טס, הטלפון עולה לי יותר מכל הטיול".

      ואיך אתה נח?
      "התוכנית שלי ברדיו (בכל יום שישי ב"רדיוס") נותנת לי מנוחה. זה כל כך כיף. יש לי 600 אלף מאזינים, אין תוכנית כזה במדינה. אני עושה שם מלחמה נגד מי שנלחמים במדינה שלנו. יש לנו כל כך הרבה נבלות במדינה, שעושים כזה נזק. ו?80 אחוז מסכימים איתי. יש סימפטיה, אני נוסע עם המכונית בכביש ואנשים עוצרים ברמזור כדי לתת לי נשיקה".

      מי עושה לנו נזק?
      "יש מפלגות של שמאלנים קיצונים שמבקשים חרם על מוצרים מהארץ. זה לקחת אוכל מהפה של הילדים שלנו. אתם יודעים מה זה בשביל המדינות בחוץ? יש כאלה שאומרים שאנחנו עושים אפרטהייד. יש לנו ערבים בכנסת שאומרים שאנחנו נאצים. רוב הערבים מתונים, אבל אז מגיעים כאלה כמו אחמד טיבי וחנין זועבי, לא להאמין. ואני יודע, אני עובד עם ערבים ביפו. הם אומרים לי 'אתה צודק, טיבי וזועבי זה לא המנהיגים שלנו'. אז בתוכנית, כשאני מדבר על זה, זה נותן לי הרבה כיף.
      "בכל יום שומעים שמנהיגים ערבים רוצים להרוג אותנו ולהוציא אותנו מכאן. הסגן של מורסי אמר שהוא נותן עשר שנים שלא יהיה פה יהודי. דיברתי היום ברדיו הצרפתי ושאלתי: 'איך יכול להיות שהעולם לא מגיב? אין לעולם מה להגיד? הם אומרים שהם רוצים לעשות פה שואה. תנסה לדבר ככה על צרפתים וגרמנים, ויהיה בלאגן בכל העולם. אבל עם היהודים אפשר הכל'. הקוזאקים כתבו פתק 'להרוג כל היהודים והכלבים', אז שאלו אותם, למה להרוג הכלבים?"

      בימים אלה הוא בונה מאות יחידות דיור בירושלים וביפו. למרות שאין לו בעיה לבנות לערבים בארץ, "אני לעולם לא עושה עסקים עם מדינות ערביות".

      מה מרגש אותך, מה מניע אותך?
      "לעשות כסף זה הכי טוב. זה מרגש אותי".

      נשאר לך על מה לחלום?
      "יש לי כמעט הכל... אני באתי לישראל, באמת נפלתי לאהבה במדינה. לא יודע למה. כמו גבר נפל לאישה. המזל שאנחנו יהודים, יש לנו המקום, הצבא, וכל הדברים חזק. ריבונו של עולם, צריכים לתת החיים בשביל המדינה. זה כל כך גדול שסוף סוף אנחנו מנצחים. אני רוצה לבקש שיהיה פה מדינה עם יותר צדק, שנותנים לאזרחים יהודים לחיות נורמלי".

      ולערבים?
      "אני תורם רק ליהודים. אני לא תורם לערבים. גם אתם אוהבים יותר ילדים שלכם מילדים של אח שלכם, לא? עוד לא בא אלי מישהו להגיד שהוא רעב, ולא עזרתי לו. אני לא יכול לחשוב על זה שליהודי אין מה לאכול. לא עשיתי דברים כמו בגין, אבל כן תרמתי. רק ליהודים. אתם יודעים, כשהגעתי לארץ הקמתי מרפאות שיניים שמעניקות טיפול בחינם. 70 אלף איש אוכלים עם השיניים שלי כל יום. בכלל, לעשות בשביל המדינה זה לא מספיק בסיסטם של אנשים פה. כולם חושבים יותר מדי איך לעזור לעצמם".

      aralew@israelhayom.co.il