לפני יותר מ-20 שנים פרסמתי עלון שכותרתו "קיצוניות דתית יהודית: איום על עתיד היהדות". בעלון התייחסתי לסכנות הגלומות בלאומיות המשיחית, המושתתת על רבנים הטוענים להבנה מדויקת של רצון הקב"ה, והמוכנים לבטל התנהגות חברתית מסורתית כדי לקדם את אמונותיהם. בהמשך, למרבה הצער, הציונות הדתית הלכה והצטמקה.
כעת, נפתלי בנט הצעיר והכריזמטי הצליח להפיח חיים חדשים במפלגה הדתית-לאומית הבית היהודי, שהסקרים מנבאים כי תהפוך למפלגה השלישית בגודלה. אך כפי שציינתי בטורי האחרון, ההשפעה המוגזמת של אלמנטים מהימין הקיצוני בשורות המפלגה מטרידה ביותר.
מצביעי ליכוד רבים תומכים בבנט בהנחה שהם נותרים במחנה הלאומי ושמפלגת ימין דתית תחזק את נתניהו מול הלחץ הגלובלי. ואולם אם אנשי הבית היהודי ינסו לממש את מדיניות הסיפוח שלהם, עלול הדבר לערער את דרכה של ממשלה לאומית מתונה ולהביא להחמצת ההזדמנות לשיקום מעמדה של הציונות הדתית בחברה.
זאת ועוד, 40 אחוזים ממועמדיה של הבית היהודי לכנסת מונו על ידי הוועדה המרכזית של תקומה, פלג של מפלגת הימין הקיצוני האיחוד הלאומי. חוקת תקומה קובעת כי "ועדת הרבנים של המפלגה תחזיק בסמכות העליונה לקביעת הכיוון האידיאולוגי המרכזי של המפלגה ואת סדר רשימת מועמדיה לכנסת". נציגי תקומה בכנסת יהיו מחויבים, אפוא, להוראות ועדה המונה שלושה רבנים - הרב דב ליאור, הרב זלמן מלמד והרב חיים שטיינר. זהו שינוי רדיקלי בגישת הציונים-דתיים, שסירבו בעבר בתוקף להכפפת המדיניות הפוליטית לרבנים. זהו שיקוף אופן פעולתן של ש"ס ושל יהדות התורה.
בין מדיניות דמגוגית למיינסטרימית ריאליסטית
הדומיננטי שברבנים הוא הרב הראשי לקריית ארבע, דב ליאור, שהתבטאויותיו הקיצוניות, ובהן הקביעה כי הרוצח ברוך גולדשטיין "קדוש מכל קדושי השואה", הובילו לזעזוע ולדחייה מצד כל חברי המחנה הדתי-לאומי, מלבד הקיצונים שבהם. יש להניח כי בנט יימנע מתמיכה במרבית דעותיו של הרב. כמו כן, הרב ליאור מסרב להצהיר על תמיכתו בבית היהודי כדי להימנע מפגיעה בעוצמה לישראל, מפלגה קיצונית עוד יותר. אך העובדה שחלק מרשימת הבית היהודי לכנסת מסור ליישום הנחיותיו עומדת בעינה.
גם בליכוד יש מועמדים מהימין הקיצוני, אולם אלו נשמעים להחלטות הדמוקרטיות. לעומת זאת, הרב ליאור ותומכיו מתכחשים להכרעת הרוב כאשר זו סותרת את פרשנותם לרצון הקב"ה.
לאחר הבחירות תעמוד הממשלה החדשה מול לחצים חסרי תקדים מצד הקהילה הבינלאומית. נתניהו צפוי לגלות כי השלב הזה מרתיע אף יותר מעימותיו הקודמים עם אובאמה. תידרש לו גמישות מקסימלית כדי לשמר את האיזון הדיפלומטי שלו, שאיפשר לו לעמוד איתן בנושאים מהותיים ולהפגין גמישות באלו המשניים, וזאת ללא איום בווטו מצד הקיצונים המנותקים מהעולם האמיתי.
רוב הישראלים אינם רואים כיום אפשרות למדינה פלשתינית. עם זאת, קואליציה ממשלתית התלויה במפלגה המסורה לדחייה רשמית של פתרון שתי המדינות ולסיפוח הגדה המערבית - סופה שתימצא במשבר. קואליציה המבוססת על הליכוד-ביתנו מוחלש עלולה להוביל לקריסת הממשלה ולבניית קואליציה הנשלטת בידי מפלגות המרכז-שמאל - תרחיש פסימי ביותר למחנה הלאומי.
אלו מתוכנו המחזיקים בנטייה ציונית-דתית מסורתית מקווים שהבית היהודי ירחיק עצמו ממדיניות דמגוגית פופוליסטית ומהמסירות המשיחית לשימור האדמה בכל מחיר. בעוד הדבר עשוי להביא לתמיכה מצד הקיצונים, בנט עצמו בוודאי מבין שמדיניות כזאת תמיט אסון על מעמדה הגלובלי של ישראל.
הבית היהודי חייב לשכנענו שבתור פרטנר קונסטרוקטיבי בממשלה הוא יקדם מדיניות לאומית מיינסטרימית ריאליסטית. אל לו להחמיץ הזדמנות ייחודית לרפורמה בחברה הישראלית, לסיום עידן השלטון החרדי, לקידום ערכים יהודיים ולהשבת התפקיד הדתי המרכזי במדינה לידי הציונות.