נתניהו והספר במסוק - הסיפור האמיתי

כשראש הממשלה מזמין את התקשורת להתלוות אליו בגיחות המסוק הקצרות ברחבי הארץ, כמעט ואין פרט שהעיתונאים מפספסים. שעה על הספסל מול ראש הממשלה מספקת לא מעט תמונות; נתניהו יושב עם אוזניות, רושם רשימות, ובדרך כלל גם נוהג לשלוף ספר כדי להעביר את השעה המתה בין ירושלים ליעד הטיסה. כך היה גם ביום רביעי שעבר, בטיסה השגרתית שראש הממשלה קיים, כפי שהוא מקיים מדי כמה חודשים, לבחינת התקדמות בניית הגדר בגבול מצרים.

הספר שנתניהו עיין בו באותה טיסה זכה לתשומת לב לא מעטה מהתקשורת. אחרי חודש עמוס בהתבטאויות מדיניות על הקשר האמיץ בין עם ישראל לירושלים ומדינת העם היהודי, כותרת הספר - "The Bible Unearthed" ("התנ"ך נחשף" בתרגום מילולי, אם כי בעברית נקרא הספר "ראשית ישראל"), מאת הפרופסור הישראלי לארכיאולוגיה ישראל פינקלשטיין בשיתוף ההיסטוריון האמריקאי ניל סילברמן - עוררה תהיות מה פשר הכללתו ברשימת הקריאה של נתניהו. מדובר, ככלות הכול, במחקר ביקורתי כלפי התנ"ך, הרואה בו מסמך תעמולה פוליטי לא פחות מאשר תיעוד היסטורי.

אחד הטורים הפוליטיים בסוף השבוע האחרון אף הרחיק לכת וקבע שמדובר במהלך ש"לא יכול להיות מקרי", שיזמו ראש הממשלה ויועציו בלב תקופת הבחירות. הניתוח מאתגר, ללא ספק - אבל לפעמים האמת קצת פחות דרמטית ממה שמצטייר בראשם של עיתונאים.

ומעשה שהיה כך היה. ערב קודם לכן, התכנס חוג התנ"ך של ראש הממשלה בביתו. 30 רבנים, חוקרי מקרא ואנשי תקשורת התקבצו זו הפעם השלישית בחצר הבית ברחוב בלפור, ולחומם של תנורי החימום שהוצבו כדי להפיג את הקור הירושלמי, קראו את סיפורו של משה רבנו. בפתח הדיון קרא אבשלום קור את הפסוקים הראשונים של ספר שמות, ומיד לאחר מכן החל סבב סקולסטי בשאלות ותהיות על הטקסט המקראי ומשמעותו, כשראש הממשלה, ושני בניו - יאיר ואבנר - מפנים שאלות לחוקרים המלומדים. "איך יכול להיות שאין עדויות ארכיאולוגיות ליציאת מצרים?", ביקש יאיר נתניהו לברר, ואביו ביקש לדעת מתי נכתב הטקסט של ספר שמות; אם יציאת מצרים קרתה או לא קרתה, אם העברים באמת היו עבדים במצרים, וכו' וכו'.

הנושא הזה, למען האמת, אינו זר לי כלל ועיקר. עד לפני כשלוש שנים התעסקתי לא מעט, במסגרת לימודיי האקדמיים, בממשק העדין בין התנ"ך, הארכיאולוגיה והפוליטיקה הציונית, כשאחת השאלות הטעונות הכרוכות בכך היא שאלת האמינות ההיסטורית של הטקסט המקראי, ומועד כתיבתו. כשחזרתי הביתה באותו ערב מסיקור החוג, נותרו במוחי עוד לא מעט שאלות פתוחות. ניגשתי לארון הספרים, והוצאתי את אחד הספרים שהשתמשתי בהם בזמנו לצורך לימודיי האקדמיים, ומצאתי אותו - "The Bible Unearthed".

ספרם של פינקלשטיין וסילברמן מבקש לנתץ את הראייה המסורתית בדבר מועד כתיבת הטקסט המקראי. בהתבסס על הממצאים הארכיאולוגיים העשירים שהתגלו במזרח התיכון ב-200 השנים האחרונות, משרטט הספר נרטיב חדש, הרואה בתנ"ך מסמך שחלקו היסטורי, אך במקביל, גם טקסט שנועד לגייס תמיכה פוליטית בממלכת יהודה במאה השביעית לפני הספירה.

כך, לפי הספר, נתפשים חלק מהסיפורים המכוננים של התנ"ך - סיפורי האבות, תקופת הכיבוש וההתנחלות של יהושע והאימפריות של המלכים דוד ושלמה - כמשקפים את ראיית עולמם של מחברי הטקסט המקראי, יותר מאשר עובדות היסטוריות ממשיות. לשמחתי ולמנוחת ראשי, פרק שלם בספר מוקדש בדיוק לשאלה "האם יציאת מצרים אכן קרתה".

בבוקר שלמחרת נסעתי שוב לירושלים, הפעם כדי ללוות את ראש הממשלה בסיור בגדר בגבול מצרים. כמה דקות אחרי המראת המסוק, סימן לי ראש הלשכה של נתניהו, גיל שפר, שאביא את הספר לעיונו של ראש הממשלה. רעש מדחפי המסוק לא מאפשר שיחה, אז רק פתחתי את הספר בפרק המדובר על יציאת מצרים, וחזרתי למקומי.

עד נחיתת המסוק, אי שם בערבות המדבר הדרומי, קרא נתניהו בעיון בספר. כשעלה למסוק בדרך חזרה, עבר דרכי וביקש את הספר, וקרא בו גם כל הדרך חזרה. כשנחתנו החזיר לי את הספר, הודה ואמר שהיה מאוד מענין. המצלמות שליוו את נתניהו לא פספסו את הקריאה, וכך מצא ספר הארכיאולוגיה שלי את דרכו לפרשנויות סוף השבוע על ראש הממשלה.

יש מעט רגעים שבהם אפשר לנטרל את הציניות. אין ספק שנתניהו היה מודע לעדשות המצלמות, אך הוא לא בחר כל בחירה מודעת או תזמון מניפולטיבי. לפעמים, ראש הממשלה פשוט רוצה להחכים בעצמו.