פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הקיבוצניקים והפוליטיקה: סוף הרומן

      אפשר שבכנסת ה-19 לא יהיה שום קיבוצניק. מן הקיבוצים עולה טרוניה: הייתכן? איך יכול להיות שהחברה הישראלית הידרדרה עד כדי הפניית עורף לאגף האידיאולוגי החשוב הזה? אלא שהסיבה להצטמקות הייצוג הקיבוצי בכנסת נעוצה במה שקרה בתוך התנועה הקיבוצית, ולאו דווקא בהפניית הגב של החברה הישראלית. מאז קום המדינה נבע ייצוגם הגבוה של הקיבוצים במפלגות תנועת העבודה (בעיקר מפא"י, מפ"ם ואחדות העבודה) מכך שהקיבוץ היה נראה בעיני חבריו ובעיני מפלגות השמאל כדרך החיים המופתית. לאורה הדריכו את חניכי תנועות הנוער שלהם, שהקימו גרעינים והצטרפו לקיבוצים קיימים או שהקימו קיבוצים חדשים. רבים ממנהיגי מפלגות השמאל היו קיבוצניקים בעצמם.

      ההצבעה בקיבוצים היתה הומוגנית: קיבוצי הקיבוץ המאוחד הצביעו לאחדות העבודה, איחוד הקבוצות והקיבוצים למפא"י והקיבוץ הארצי למפ"ם. כאשר מישהו העז להצביע למפלגה אחרת, ידעו כל חברי הקיבוץ מיהו ה"חשוד". זו היתה חברה מגויסת: הם הגיעו לכל הפגנה, לכל עצרת, בלי להתפנק, בתחבורה ציבורית או בכלי רכב שהעמיד לרשותם הקיבוץ. רבים מחברי הקיבוצים עבדו במטות המפלגות לקראת הבחירות בהתנדבות, וחלקם עבד באופן קבוע במטות הבחירות בהסדרים כספיים עם התנועות הקיבוציות, והבולטות שלהם הבטיחה כי ייצוגם במפלגות השמאל יהיה גדול הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה.

      ההפרטה עמעמה את דמותה של התנועה הקיבוצית כמופת

      ההפרטה בקיבוצים שינתה את המצב - הכל הפך למחושב. כל נסיעה לעיר הפכה לאירוע כלכלי. כל היעדרות מעבודה התבטאה בשכר. דמי החבר המפלגתיים לא שולמו מקופת הקיבוץ אלא מכיס החבר. וגם ההצבעה הפכה לפלורליסטית. ה"הרחבות" החלו להצביע גם למפלגות ימין, שרגלן לא דרכה מעולם בחצר הקיבוץ.

      ההפרטה עמעמה את דמותה של התנועה הקיבוצית כמופת, צימצמה את נוכחות הקיבוצים באירועים פוליטיים, הקטינה את חלקם במימון המפלגות והקלה על החברים להצביע למפלגות שונות. בבחירות הקודמות הצביעו בקיבוצים בעד קדימה 31.1%, העבודה - 30.6%, מרצ - 17.7% והליכוד - 5.8%. מספר המצביעים למפלגות השונות מקרב חברי הקיבוצים לא הצדיק את מספר המושבים שאיישו חברי קיבוץ בכנסת היוצאת. הדבר בלט במיוחד במרצ, אף על פי שבראשה עמד חיים אורון, מטובי הפרלמנטרים בישראל, חבר קיבוץ להב.

      אז זהו. הסיפור, כנראה, הסתיים. בעתיד יצטרכו הקיבוצים להשפיע בעיר דרך האזורים הגיאוגרפיים שהם נמצאים בהם, ואשר מיוצגים במפלגותיהם. כאשר יבקשו להשפיע על האינטרסים הכלכליים שלהם, והם כמובן לגיטימיים מאוד - יהיה עליהם להיעזר בלוביסטים.