"הגנבים פתחו כאן את הסורגים, עלו על הגג, ירדו בצד השני של הבית, שברו את המנעול ונכנסו פנימה. הם חיפשו בכל הבית ולקחו בעיקר כסף ותכשיטים. בין היתר, הם לקחו שרשרת שהיא מאוד יקרה לי קיבלתי אותה מבעלי, זכרונו לברכה, לפני 50 שנה. הוא קנה לי אותה מהמשכורת הראשונה שלו". כך סיפרה בהתרגשות קטרינה (קטי) הלפרין, ניצולת שואה בת 87 מערד. "אתמול בערב צלצלו מהמשטרה והזמינו אותי ועוד כמה שכנים לזהות רכוש גנוב בתחנה. בין הדברים, מצאתי גם את השרשרת שלי", סיפרה בפה מלא שבחים לשוטרי ערד.
גלגולה של השרשרת החל למעלה מחצי מאה. הלפרין ובעלה, ששרדו את מחנות הריכוז וההשמדה דכאו ובירקנאו, עלו לארץ מרומניה ב-1962 עם שני ילדיהם. "היינו 11 אחים ואחיות", נזכרת הלפרין, כשעל ידה השמאלית מקועקע המספר האישי מהתקופה הנוראה. "נותרנו ארבעה. כולם נרצחו במחנות. אחת מאחיותיי נלקחה מחדר לידה בבית חולים ביחד עם התינוק שילדה. שניהם נרצחו. גם ממשפחת בעלי לא נשאר כמעט אף אחד".
לאחר המלחמה עבדה הלפרין בקונדיטוריה שאותה ניהל בעלה ברומניה. בארץ החלה לעבוד במשק בית. תחילה התגוררה המשפחה במטולה, עד שעברה ליחידת דיור בקיראון. הבעל התקבל לעבודה במפעל הצמיגים "שמשון". "יום אחד הוא בא אליי ואמר: 'מאמאל'ה, קיבלתי משכורת, בואי נלך לקנות לך תכשיט'", היא משחזרת. "לא כל כך רציתי, אבל הוא שכנע אותי. הלכנו לחנות תכשיטים ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן וקניתי את השרשרת הזאת, שהיא כולה עבודת יד". לדברי הלפרין, מחיר שרשרת מסוג זה היה באותה תקופה קרוב למחצית שכרו של עובד: "הוא שילם עליה כמעט 180 לירות. המון כסף אז".
"אולי מזל שלא הייתי בבית"
את השרשרת היקרה ענדה הלפרין פעם אחת בשנה, לקראת צאתה לבית הכנסת ביום כיפור. "היא הייתה לי מאוד יקרה. ענדתי אותה בהזדמנויות מיוחדות". במהלך השנים הידרדר מצבו הבריאותי של הבעל, בין היתר בשל הפגיעות שספג במחנות, והרופאים נאלצו לקטוע את רגליו. לערד עברו בני הזוג לפני 30 שנה, ולפני שנה הלך הבעל לעולמו.
הלפרין המשיכה בחייה בין שני ילדיה, ששת נכדיה ושבעת ניניה. ביום ראשון שעבר הופרה שלוותה באופן קיצוני לאחר ששבה מבילוי עם חברים. "לקחתי רק קצת כסף, כי סיכמנו לשחק רמי", היא סיפרה. "יצאתי מהבית לפנות ערב וחזרתי מעט לפני השעה עשר בלילה. חטפתי שוק: כל הבית היה הפוך. המגירות היו מפוזרות, כל הבגדים והמצעים הוצאו מהארון. תכולת התיק שלי הייתה על הרצפה. ראיתי שנעלמו לי תכשיטים וגם כסף. מיד הודעתי למשטרה. הייתה לי תקווה שימצאו את הרכוש. תמיד יש לי תקווה, כי בלעדיה לא הייתי שורדת את המחנה".
צוות חקירה מיוחד הוקם כדי לחקור שורה של פריצות שהיו בבתים הסמוכים לביתה של הלפרין. לאחר עבודה שיטתית ומאומצת, הצליח הצוות, בראשות מפקח וולטר קוגן, לאתר צעיר בן 20, החשוד בפריצות ובגניבות. הוא הוביל את החוקרים למקום בו הסתיר את הרכוש הגנוב, ואתמול הוגש נגדו כתב אישום. "אנו נלחמים בנחישות נגד עברייני הרכוש, וזאת על מנת להבטיח את איכות חייהם של התושבים", אמר מפקד משטרת ערד, סגן-ניצב יוני זייטק. "צוות החקירה שמונה לעניין ביצע עבודה מקצועית ומהירה כדי להחזיר את הרכוש הגנוב". הלפרין הודתה בהתרגשות לשוטרים, שהחזירו לה את השרשרת היקרה. "אמא שלי הייתה אומרת שלגנב אין מפתח או מנעול", היא סיכמה את האירוע. "אולי מזל שלא הייתי בבית, אחרת ייתכן שהיו פוגעים גם בי".