נהוג להניח כי היה מנצח גדול אחד במערכת הבחירות האחרונה בארצות הברית - הנשיא המכהן ברק אובמה. אך מנצח נוסף עורר הדים לא פחותים במערכת הפוליטית, ולא בשל יכולת נאומיו אלא דרך כישרון תחזיותיו. נייט סילבר, בעל הבלוג 538, היכה את הפרשנים הקלאסיים כשהצליח לנחש את תוצאות הבחירות במדויק בכל אחת מהמדינות בארה"ב באמצעות מודלים סטטיסטיים מתוחכמים. לא עבר זמן רב והגיעה מערכת הבחירות המקומית שלנו, ואיתה גם המומחים הישראלים המבקשים לשבור את אתגר תחזית הסקרים ולספק הערכה מדויקת של מפת המנדטים ביום שאחרי 22 בינואר.
ד"ר עילי קובץ ודן מרקוס עומדים מאחורי הבלוג בעל השם החינני "בטל בשישים". "הרעיון הוא להציג תחזית לתוצאות הבחירות שמבוססת על ניתוח מספר רב של סקרים, בנוסף למספר הנחות שאנחנו מוסיפים למודל הסטטיסטי", מספר לוואלה! חדשות ד"ר קובץ. השניים אינם מפרסמים במלואן את כל אותן הנחות יסוד, אך מוכנים לספק דוגמאות: "למשל, אנחנו מניחים דפוסים מסוימים לאחוזי הצבעה מסוימים באוכלוסיות שונות, או לוקחים בחשבון דיוק היסטורי של סוקרים שונים ובודקים אם יש שיטתיות בשגיאות שהם עשו לאורך השנים". כך לדוגמה, אם מכון סקרים מסוים לא "ניחש" נכונה את התוצאות במגזר החרדי במערכות בחירות קודמות, הוא ישוקלל בצורה אחרת במודל.
כל הדיווחים, העדכונים והסקרים - וואלה! בחירות 2013
אופן הבדיקה של השניים שם דגש על מגמות ההצבעה לאורך זמן. "יש הבדל בין מגמות ארוכות טווח לקצרות טווח", מסביר קובץ. "נגיד שאנחנו חודשיים לפני הבחירות והליכוד ביתנו יורד בשלושה מנדטים - זה לא בהכרח אומר משהו. אבל אם אנחנו שבוע לפני הבחירות, מדובר בסיכוי גדול לאינדיקציה למשהו שלא הסתיים. אם היה אירוע חדשותי שבוע לפני הבחירות, אז זה משפיע, ולחלופין אם הבחירות יידחו בשבועיים - זה יכול להשתנות בשנית. לכן אנחנו נותנים משקל שונה לכל מגמה". דוגמה להתחזקות מגמה לקראת יום הבחירות שהייתה לה השפעה מכריעה על התוצאות הסופיות ניתן למצוא בהצלחת הגמלאים ב-2006, בנסיקה של ציפי לבני ב-2009 וגם בקריסה של הליכוד ב-2006.
מרקוס מדגים את ההבדל בין השינויים ה"רגעיים" לאלה המשמעותיים יותר. לדבריו, "מצד אחד, אתה עושה שקלול של כל הסקרים. אז המודל נע לאט יותר מכל הסקרים, כמו מין ספינה איטית. בשלב זה, כשאנחנו נמצאים 21 יום לפני הבחירות, עדיין אנחנו לא ממהרים ללכת בעקבות טרנד". לכן לפי המודל שלהם, רשימת הליכוד-ביתנו תקבל בבחירות 36 מנדטים, אך אם הבחירות היו מתקיימות היום בניתוח לטווח הקצר הייתה מקבלת מפלגת השלטון 34 מנדטים. התחזית האמינה, מבחינתם, היא התחזית ארוכת הטווח. קובץ מזכיר גם כי על פי חוק, עריכת סקרים מסתיימת ארבעה ימים לפני הבחירות. "אם שינויים דרמטיים יקרו אחרי שיש לנו את הסקרים האחרונים שמתפרסמים ביום שישי, אולי לא נוכל לחזות אותם, אך אם הם התחילו לקרות לפני כן והם במגמה של התחזקות אז הם ייכנסו לשיקול הסטטיסטי", הוא אומר. השניים יישמו כבר את המודל שלהם על שתי מערכות הבחירות הקודמות וקיבלו תוצאות קרובות ויציבות יותר מן הסקרים שפורסמו באותה עת.
פיזיקאי ואדריכל עושים סטטיסטיקה
קובץ ומרקוס הכירו במהלך השירות הצבאי ועסקו בעבר באלגוריתמיקה (שיטת פתרון בעיות במתמטיקה ובמדעי המחשב). היום, למרבה ההפתעה, האחד הוא פיזיקאי והשני אדריכל. לדבריהם, הם נטלו עליהם את המשימה רק כדי "להיענות לאתגר" שבפתרון שאלת המנדטים הישראלית. קובץ, שעושה את הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת אוסטין שבטקסס בארה"ב, נחשף מקרוב ל"באז" שנוצר סביב נייט סילבר. לדבריו, "להרבה אנשים נפל האסימון שלניתוח סטטיסטי של סקרים יש משמעות, גם אם פרשנים חושבים אחרת". סילבר צבר פופולריות בין היתר כיוון שידע איך להציג את הנתונים בצורה שתפנה לקהל רחב יותר מהגיק הממוצע. הפוסטים שלו לא כללו רק מונחים יבשים, אלא הסברים לנקודות רלבנטיות, אנלוגיות מתחום הספורט ונימוקים כדי לשכנע את הקוראים. גם הגרסה הישראלית שואבת השראה מאופן העבודה - השבוע פרסמו השניים פוסט מיוחד בשם "30 זה ה-40 החדש", שמיועד להציג את תהליך התכווצות המפלגה הגדולה בכנסת, דרך עיניים ססטיסטיות.
לא רק ניתוחים סטטיסטיים - הצביעו בסקר הפייסבוק הגדול של וואלה!
מפת הסקרים העדכנית
רכיב נוסף במשוואה של סילבר היה השימוש בסקרים "לא קונבנציונליים". "הוא לקח סקרים לתוך האנליזה שלו שהיית חושב שהם ממש מתחת לכל ביקרות כמו למשל של גוגל", מסביר ד"ר קובץ. "אך ככל שאתה לוקח כמות גדולה של אינפורמציה וכמות גדולה של סקרים שיש מידה של אי תלות בינהם, אז היכולת שלך לחזות את התוצאות משתפרת". ההבדל הקיצוני בין הסקרים נפתר, בין היתר, באמצעות שימוש בחציון במקום בממוצע. לדברי קובץ, "בדרך כלל עושים בתקשורת 'ממוצע סקרים', אך הממוצע הוא כלי מדידה הרבה יותר רגיש. אם יש לך סקר חריג, אפילו אחד, הוא ישפיע על הממוצע. אם אתה לוקח את החציון, הסקר החריג לא ישפיע כלל".
הימין לוקח בהליכה
אם כן, מה היא תמונת הבחירות כמו שהם רואים אותה כרגע? הניתוח שלהם מתמקד בגושים, ובמסגרת ראייה זו מסקנתם היא חד משמעית: "אין ספק שכרגע גוש הימין לוקח את הבחירות בהליכה, נתניהו ירכיב את הקואליציה ללא ספק". על פי הנתונים, ההפרש בין הגושים עומד על 14 מנדטים, הפרש שכמעט לא השתנה בשלושת השבועות האחרונים. מסקנה נוספת רלבנטית בעיקר לשלי יחימוביץ' ולציפי לבני, הטוענות לגיוס קולות מהימין: עדיין לא נלקח שום מנדט מגוש אחד לאחר. רואים שיש מתח בתוך הגושים - כשאחד עולה, השני יורד. וגם רואים מה קורה בגוש השמאל וגוש המרכז יש קשר בין המפלגות האלה, כולן גונבות אחת מהשנייה. אם אמסלם נכנס פנימה באיזה סקר, אז הוא לוקח מאותו הגוש".
מפת המועמדים והמפלגות של וואלה! בחירות
בתחזית העדכנית של הבלוג רשימת הליכוד ביתנו זוכה ל-36 מנדטים, בעוד העבודה מקבלת 18 מנדטים. הבית היהודי נשאר עם 13 מנדטים, בניגוד לסקרים האחרונים שהעלו אותו ל-15. ש"ס מקבלת 12 מנדטים, התנועה 10, יש עתיד תשעה ויהדות התורה - שישה. רע"מ-תע"ל מקבלת חמישה מנדטים, חד"ש זוכה לארבעה מנדטים, בדומה למרצ, ובל"ד לשלושה. קובץ מסכם: "כרגע הבחירות הן מאוד משעממות מבחינתנו. זה אולי טוב, כי אז גובר הסיכוי שהתחזית שלנו תתברר כנכונה אבל היה יותר מעניין אם היה סיכוי כלשהו לשינוי במפת המנדטים".