המים יקרים? זה בשביל החיסכון

למרות שנדמה שיש כעת יותר מים מבעבר, התעריף שלהם דווקא עולה. פרופ' דן ביין סבור כי יש לשמור על מחיר שיכסה את עלויות התפלת המים והולכתם, לצד הקלות לנזקקים

פרופ' דן ביין

בלי קשר לגשמי הברכה הפוקדים אותנו השנה, נראה שהמשבר במשק המים שהטריד לפני שנים ספורות את הציבור והוליד מינוי ועדת חקירה ממלכתית - עומד לפני פתרון. הפתרון הוא בעיקרו של דבר פרי הקמתם של מתקני התפלה וכן המשך תהליך ההקמה והפיתוח של מכוני טיהור שופכין ומאגרים לאצירתם של מי הקולחין המטוהרים. כמו כן, השתרשה בציבור במידה רבה תודעת הצורך בחיסכון בשימוש במים. במקביל, הוקמו בחלק ניכר מהרשויות המקומיות תאגידי מים המספקים מים לציבור הצרכנים בתחומי הרשות במקום הרשויות המקומיות שעסקו בכך בעבר.

הרעיון המרכזי שעמד מאחורי הקמת התאגידים היה הרצון להבטיח שתשלומי המים ישמשו את צרכי משק המים העירוני ובעיקר יופנו לתחזוקה טובה של הצנרת העירונית למניעת דליפות ואובדן מים יקרים. זאת במקום מצב הדברים ששרר קודם לכן, בו תשלומי הצרכנים נכנסו לקופת העירייה ושימשו בידי פרנסי העיר לצרכים אחרים, שדבר אין להם עם משק המים.

לכאורה, נוצר מצב בו קיימים מים, אם לא בשפע הרי לפחות בכמות ההולמת את צרכי האוכלוסייה העירונית, התעשייה, החקלאות ואפילו שיקום הנחלים. עם זאת, אנו נתקלים בתופעה שמחירי המים מאמירים וקיים לחץ מתמיד על הממשלה לסבסד את מחירם ולהקל את הנטל הכספי המוטל על הצרכנים.

חלק מהסיבות לעליית מחירי המים מוצדק, בעיקר לאור העלות הניכרת של תהליך ההתפלה וכן עלות הולכת המים ממתקני ההתפלה למרכזי האוכלוסייה. חלק אחר מהסיבות פחות מוצדק, כגון הבירוקרטיה המתפתחת בתאגידי המים, משכורות גבוהות ו"תנאי שירות" של נושאי משרות בתאגידים אלה ובעיקר התופעה של ריבוי תאגידים במקום הקמת תאגידים גדולים שישרתו מספר רשויות מקומיות העשויות להביא לחיסכון על פי העיקרון של "יתרון לגודל". גורם נוסף המשפיע על מחיר המים הוא התוספת של מע"מ על סכום החיוב בגין צריכת המים - תוספת הקיימת מאז הוקמו התאגידים.

והמחיר מפתיע

בפחות מחצי שעה יש לכם פתרון מדוייק לכאבי רגליים וגב

לכתבה המלאה

הצרכנים מממנים את המים - אך יש מדרגות בתעריף

השאלה הגדולה היא, האם ראוי שהמדינה תסבסד את מחירי המים? אלה התומכים במהלך כזה מדגישים כי מים הם מוצר בסיסי כמו מוצרי יסוד אחרים כגון לחם אחיד, החלב והביצים מהסוג הסטנדרטי. על פי גישה זו, האזרח זכאי לקבלת המים במחיר נוח כחלק מזכות היסוד לקיום מינימלי הוגן. וכשם שמוצרי יסוד אחרים זכאים לסבסוד יש לנהוג כך גם לגבי המים.

מצד שני, ועדת החקירה הממלכתית לעניין המשבר במשק המים המליצה בזמנו על שמירת העיקרון לפיו מחיר המים ישקף את מחירם הריאלי, וזאת בעיקר כדי להביא לחיסכון במים. החיסכון נדרש גם במצב דברים שבו ניתן לכאורה לייצר מים בכמויות גדולות באמצעות התפלה, שכן להתפלה יש מחיר סביבתי. מתקני ההתפלה הם צורכי אנרגיה לא קטנים, אשר תורמים את חלקם לזיהום האוויר וגם תופסים שטחי קרקע בעלי ערך כלכלי ניכר.

"מתקני ההתפלה זוללים אנרגיה". מתקן התפלה בחדרה (צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

עם זאת, נקבע בהמלצות הוועדה כי בכפוף לעקרון שעלות המים תמומן על ידי הצרכנים, יש מקום להנהגת תעריף "פרוגרסיבי", כך שכמות בסיסית תחויב בתעריף נמוך ויקבעו מדרגות גבוהות יותר לחיוב ככל שהכמות הנצרכת גולשת אל מעבר לכמות הבסיסית. בפועל אכן מיושם תעריף פרוגרסיבי כזה, אם כי יש מקום לשקול הוספת מדרגות חיוב שיפחיתו את מחירה של צריכה בסיסית ויעלו במקביל את המחיר בדרגות הצריכה הגבוהות. כמו כן, המליצה הוועדה שקבוצות אוכלוסייה נזקקות, כגון מקבלי קצבאות למיניהם, יפוצו על העלייה במחיר המים. אוסיף כי לדעתי רצוי שהסיוע לאוכלוסיות נזקקות לא יינתן בצורה של הנחה על מחיר המים, דבר העלול להביא לעיוותים, אלא בצורת תוספת תשלום על הקצבאות המשולמות להם בכל פעם שמחיר המים בדרגת הצריכה הבסיסית עולה.

לסיכום, גם כאשר אין למעשה מחסור במים, יש להמשיך ולטפח באמצעים חינוכיים והסברתיים וגם באמצעים כלכליים את התודעה בדבר חשיבות החיסכון במים. יש לשמר את העיקרון לפיו הצרכן משלם את המחיר האמיתי של המים תוך תמיכה ישירה באוכלוסיות נזקקות.

הכותב הוא שופט בדימוס, וחבר סגל פנים בבית ספר למשפטים במרכז האקדמי כרמל. שימש יו"ר ועדת החקירה הממלכתית לנושא המשבר במשק המים

שמחון עורר סערה: "לא לעשות היסטריה מעליה של 5 שקלים במים"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully