בלי סמכויות, אבל חלון ראווה לעולם

תגובת הליכוד ביתנו לדברי הנשיא פרס, במפגש עם ראשי הנציגויות שלנו בעולם, נעה על הציר שבין חוצפה לאיוולת. שמחתי להיווכח כי רה"מ, בנימין נתניהו, היה ממלכתי והגיוני בתגובתו, אבל התפלאתי על כך שלא מנע את תגובת מפלגתו ולא הסתייג.

נפל דבר בישראל: מי שמזוהה אולי יותר מכל אחד עם המאמץ לשלום ישראלי-פלשתיני, והשומר כל השנים על קשרים הדוקים עם יו"ר הרשות אבו מאזן, נפגש עם השגרירים הישראלים ומדבר איתם על חשיבות ההגעה לשלום עם הצד האחר, ועל הצורך להגיע להסכם עם האיש שחתם איתנו על הסכם אוסלו. שומו שמיים. האם יש מישהו בליכוד ביתנו שחושב שאסור לפרס לומר זאת? מה הוא כן צריך לומר? שצריך לבנות ב-E1 תחת כל עץ ועל כל גבעה בגדה המערבית? מישהו חושב שכאשר נשיא המדינה מדבר על תפיסתו המדינית, זוהי התערבות פוליטית לפני בחירות? מישהו אינו מבין, כנראה, את ההבדל בין התערבות פוליטית לבין הצגת תפיסה מדינית מפיו של המדינאי המוערך והמנוסה ביותר בישראל.

כאשר היה צורך לנצל את קשריו הנדירים במזרח ובמערב, כאשר היה חשוב לממשלת הימין לקבל עדות של התנהגות טובה מפי האיש הפופולרי ביותר במדינה והישראלי הפופולרי ביותר בעולם, זה היה, כמובן, בסדר גמור. פרס הוא שנטל את מטה הנדודים שלו, ואשר הסביר כי הימין, למרות מצעו והתבטאויותיו הפומביות, מוכן לעשות צעדים אמיצים בדרך לשלום, וכי כל מה שהוא זקוק לו הוא הזדמנות נאותה.

לא מעטים במחנה השלום הרימו גבה לנוכח הסניגוריה הזו, בפגישות מדיניות ובראיונות פומביים, וחשבו שהיא ניתנת בטרם עת וללא בסיס מספיק. אבל פרס חשב שעידוד ממשלת הימין יגרום לכך שהיא תעשה מעשים, וכאשר נתניהו הביע את תמיכתו בהקמתה של מדינה פלשתינית והסכים, מאוחר יותר, להקפאה חלקית של עשרה חודשים בבנייה בהתנחלויות, ראה פרס בכך את הצלחת המהלך שלו לדברר את הממשלה ולהציגה כחותרת להסדר, בניגוד גמור לתדמיתה המקובלת בעולם. במצב שבו הדיפלומט מספר אחת שלנו היה אחד האנשים הבוטים ביותר בפוליטיקה הישראלית, הפך הנשיא - שתפקידו אינו מעניק לו סמכויות רבות מלבד לדבר - לחלון הראווה החיובי של ישראל בעולם.

היום, כאשר במפלגת השלטון אומר מס' 2 כי יש לשים קץ לשלטונו של אבו מאזן ומכנה אותו "טרוריסט מדיני", כאשר הממשלה מונעת מן הרשות את כספי המכס השייכים לה ועלולה למוטט אותה בכך, מן הראוי שהליכוד ביתנו לא יצפה לכך שהנשיא יעניק גיבוי גם לדברים המופקרים הללו. בפגישה עם השגרירים שאיבדו את השר שלהם, אמר להם הנשיא את מה שנראה בעיניו ובעיני רבים בישראל כאינטרס הלאומי שלנו: לעשות שלום כדי להבטיח את אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל, ולעשות זאת עם המנהיג הפלשתיני המתנגד לשימוש בכוח והמבין כי האינטרס הפלשתיני כרוך באינטרס הישראלי.