פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השנה שהיתה: מאביב ערבי לחורף איסלמי

      שנת 2012, כמו השנה שקדמה לה, עמדה בסימנו של האביב הערבי, ויהיו מי שיאמרו החורף האיסלמי הפוקד את אזורנו. כבר מזמן ברור כי אין מדובר באירוע נקודתי אלא במהלך היסטורי, שנקודת ההתחלה שלו היתה במהפכה בתוניסיה עוד בדצמבר 2010, אבל את סופו אי אפשר עדיין לראות.

      יש מקומות שבהם אפשר לדבר על "סוף ההתחלה" בטלטלה שעברה על מדינות האזור. במקומות אלו, דוגמת מצרים או תוניסיה ואף לוב, נסתיים בהצלחה המאבק לסילוק הדיקטטורים השנואים ובא הקץ על הסדר הישן. אך יש מקומות, דוגמת סוריה, שבהם אי אפשר לדבר אפילו על "סוף ההתחלה", מכיוון שהמאבק להפלת השלטון עדיין בעיצומו ורחוק מסיומו. ולבסוף, יש מקומות דוגמת המונרכיות הערביות, ובייחוד ירדן, ואולי אף מדינות המפרץ, שבהם האביב הערבי אפילו לא החל, למרות התסיסה המורגשת ברחובות. ירדן, למשל, עלולה להיות שלא בטובתה וודאי שבניגוד לאינטרסים הברורים של ישראל, גיבורת האביב הקרוב ואולי זה שיבוא בעקבותיו.

      אבל גם במקומות שבהם הופלו שליטי העבר, מתברר כי המאבק לא הסתיים אלא עודנו בעיצומו. אין זה עוד מאבק בשליט השנוא אלא מאבק על מילוי החלל שנוצר בעקבות נפילת משטרי העבר, וממילא, מאבק על הכיוון ועל הדרך שבה תצעדנה המדינה והחברה - בין שבתוניסיה ובלוב ובין שבמצרים. זהו מאבק בין הזרם האיסלמי המבקש להשליט את האיסלם על חיי המדינה והחברה, לבין החוגים החילוניים המבקשים חירות וחופש לא רק מהשליט הדיקטטור, אלא גם משלטון חכמי הדת.

      הישורת האחרונה במאבק במצרים עשויה להיות ממושכת

      2012 היתה "שנת מצרים", שכן במדינה זו עברה השליטה האפקטיבית לידי נציג האחים המוסלמים, מוחמד מורסי. אבל אפילו במדינה זו המאבק עודנו רחוק מהכרעה, כפי שהעידו האירועים האלימים ברחובות קהיר בשבועות האחרונים. השנה הבאה תעמוד ככל הנראה בסימנו של המאבק בסוריה. בשבועות האחרונים הולך וגובר הרושם כי המאבק במדינה זו הגיע אל הישורת האחרונה. אמת, אסד שרד את ההספדים המוקדמים ומשטרו הפגין יכולת שרידות מרשימה. ובכל זאת, ההרעה במצבו בשבועות האחרונים היא ממשית ואף דרמטית. המשטר הסורי איבד את השליטה בחלקים גדולים של המדינה, עומד כנראה לאבד את חלב, העיר השנייה בחשיבותה בסוריה, ומנהל קרב הישרדות מול המורדים בפאתיה של הבירה דמשק.

      ועם זאת, כמו בכל דבר אחר הקשור למהפכה הסורית, גם הישורת האחרונה במאבק הניטש על השליטה במדינה זו עשויה להיות ארוכה וממושכת. יש אפוא להניח כי המשטר הסורי ימשיך לגסוס אלי סופו בתהליך הדרגתי, העשוי להימשך עוד תקופה לא קצרה. כך או אחרת, כל הסימנים מראים כי גם השנה הקרובה, שנת 2013, תעמוד בסימנם של המשך התסיסה ושל חוסר היציבות כמו גם המשך המאבק, בחלקו מאבק אלים, על השליטה במדינות ערב שסביב לנו. כל זאת בהנחה שאירן לא תגנוב את הבכורה מאחיותיה הערביות ושקידומו המואץ של פרויקט הגרעין שלה לא ישוב לעמוד במרכז תשומת הלב בישראל ובעולם הרחב.