תעתועי הסקרים: הייתכן שאלדד יניב בדרך לכנסת?

במאבק מול אחוז החסימה, הסקרים לא רק מתארים את המציאות - הם גם יוצרים אותה. אבל כש-73% מהבוחרים פעילים בפייסבוק ולרובם אין טלפון קווי, אולי התשובות בכלל במקום אחר?

לירון מרוז

"אתם הורגים אותנו עם הסקרים שלכם", קונן השבוע פוליטיקאי ותיק. "אתם בונים את סדר היום, מייצרים את המציאות - ועכשיו לך תתמודד עם זה". אבל בסיום השיחה גם הוא ביקש, בצחוק כמובן: "בחייאת, תוסיף לנו כמה מנדטים בסקר שלכם".

בוויכוח על מהימנותם של הסקרים, על נחיצותם ועל השפעתם על מערכת הבחירות, נאמר כבר הכול. היו שנים שבהן החיזוי היה מדויק. אבל היו גם מערכות בחירות שבסיומן הסוקרים נקברו בלי לומר עליהם הספד. גם במערכת הבחירות הזו, הם ללא ספק גורם מרכזי בזירה הפוליטית, והנתונים שמצטברים, לפחות במערכת וואלה!, זוכים להתעניינות רבה.

אבל הדגש לא תמיד נמצא במקום הנכון. התקשורת מקדישה את עיקר תשומת הלב למאבק הניטש בסקרים בין המפלגות הגדולות - אך מה שקורה בגזרת המפלגות הקטנות והלא-מוכרות מרתק לא פחות, ואולי אפילו יותר. בואו נגדיר את זה כמלחמת קיום. הרי אף אחד לא רוצה לבזבז את קולו, וכל עוד המפלגה אינה מופיעה באף סקר שמתפרסם, הסיכוי שלה להצטייר כבעלת סיכויים להיכנס לכנסת נמוך מאוד.

הצביעו והשפיעו בסקר הפייסבוק הגדול של וואלה!

טוב לדעת (מקודם)

איך לבחור את מערכת הישיבה המתאימה ביותר לסלון שלכם?

לכתבה המלאה

מפת הסקרים בחודשים האחרונים

מפלגת "הישראלים", לדוגמה, הופיעה לראשונה לפני שבועיים בסקר של מינה צמח שהוכן עבור "ידיעות אחרונות". מאותו רגע היא נכנסה לרשימת המפלגות שנסקרות אצל כל המכונים המובילים, למרות שלמעט אותו סקר, היא מעולם לא עברה את אחוז החסימה. אבל מבחינתו של המצביע הממוצע, היא נכנסה לליגה של הגדולות.

המבקרים של שיטת הסקרים הנוכחית עומדים על כמה כשלים עיקריים, המצמצמים את קבוצת המדגם שלהם לחלק קטן מקבוצת המדגם האמיתית: ראשית, בשל שיטת הטלפונים, הסוקרים מלכתחילה מצמצמים את קבוצת המדגם לאנשים שברשותם טלפון קווי - קבוצה שהולכת וקטנה בהתמדה; שנית, גם אחרי הסינון הזה, בפועל רק חלק קטן מאלו שמתקשרים אליהם - בדרך כלל פחות משליש - עונים לטלפון ומסכימים להשתתף בסקר; ולבסוף - גם מבין אלו שמוכנים לענות, חלק משמעותי משיבים ש"אינם יודעים" למי יצביעו או ש"טרם החליטו", ואת דפוסי הצבעתם מגבשים מכוני הסקרים על פי שורה של הנחות ומניפולציות סטטיסטיות המבוססות על המענה שלהם לשאלות אחרות, כגון "למי הצבעת בבחירות הקודמות" או "למי הנטייה שלך".

הסוקרים והתקשורת צריכים להטריד את עצמם בשאלה - האם אנחנו לא מפספסים כאן משהו? העולם סביבנו חווה שינויים עמוקים בדרכי ההתקשרות, ביכולת לפרסם את עצמך ובאפשרות לגרום לאנשים לעשות פעולה. שיעור הגולשים הישראליים בפייסבוק, לדוגמה, עמד בבחירות הקודמות ב-2009 על 38%. היום נמצאים ברשת החברתית 73% מהגולשים. האם בבואנו לשרטט תמונת מצב של התפלגות המצביעים במדינת ישראל, אנחנו יכולים להישאר צמודים לסקר טלפוני?

"הכל מתחיל ונגמר ברשת"

מפלגת "ארץ חדשה", בראשותו של אלדד יניב מאתגרת את המבנה הפוליטי המסורתי. אין לה סניפים עם בורקסים ומיץ אשכוליות, אין לה משרדים שכורים ברחוב המסגר, ואין מערך הסעות שכבר מחמם מנועים לקראת יום הבחירות. מה כן יש? יש קבוצת וואטס-אפ שאליה מחוברים 20 פעילי המפלגה, ודרכה הם מתעדכנים. ישיבות מתקיימות מעת לעת בבית של יניב או של מספר 3 ברשימה, הבמאי רני בלייר.

נפלו בעריכה: ארץ חדשה מבריקים במדיה החברתית

יחזור "אפקט" הגמלאים? רפי איתן וחבריו לסיעה (צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

מבחינתם של אנשי ארץ חדשה, עד ה-22 בינואר, הכל מתחיל ונגמר ברשת. עשית ולא העלית - לא עשית. סרטוני "השיטה" שבהם מקיא יניב את כל הגועל שצבר במשך שנים כתחמן פוליטי רב-מעללים הם גולת הכותרת של הפעילות האינטרנטית, אבל לא רק הם. אם יניב ואנשיו כועסים על מינה צמח, הם לא יסתפקו בשיחת טלפון נעלבת שבה יתחננו על נפשם, אלא ייקחו מצלמה, יצלמו את המפגש וישדרו אותו בשידור חי ברשת. גם כעס על נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", בא לידי ביטוי בחדירה מתוקשרת למשרדי ynet.

יש גם סיורי בחירות חוצי ישראל - ביום שני שעבר, למשל, הם החלו את היום בערבה וסיימו אותו בבקעה - אבל המרכז הוא הרשת. לשיטתם של אנשי ארץ חדשה, יעילותם של סיורי הבחירות הללו לא תהיה דווקא בשכנוע האנשים שאיתם נפגשו ובהם נגעו, אלא באלה שייחשפו לסרטונים שמועלים לאינטרנט ומתעדים את המפגשים.

120 אלף לייקים בפייסבוק = 6 מנדטים בכנסת?

"מה זה סקרים?", שואל יניב, בוגר קמפיין הבחירות של אהוד ברק ב-99'. "זה טלפונים שמחוברים לקיר, כמו בימי התנ"ך. זה ממש לא מדגם מייצג. יש חלק גדול באוכלוסיה, כמו אלדד יניב (כן, כמו פוליטיקאי טוב הוא כבר התחיל לדבר על עצמו בגוף שלישי - ל"מ) שלא עונים לנייח. הוא קיים כרהיט בבית. המגזר הזה מחייב התייחסות. יש כאן מגזר שלם שרועש, מתסיס, מבעיר את הרשת - ובוחרים להתעלם ממנו. אז אפשר לחכות ל-22 בינואר ולהגיד שהיתה הפתעה. מצד שני, אפשר לעצור עכשיו ולהגיד 'רגע, יש כאן משהו'".

קל להשתכנע מיניב. הוא רהוט, שולט בפרטים ויכול למלא ספרים בסיפורים על מידת ריקבון השלטון בישראל והשפעתה על חיינו. הוא ואנשיו מציגים נתונים ממחקר שערכו ברשת, שממנו עולה שהבאזז סביב מפלגתם נמצא בעלייה מרשימה. על גיבוש תמונת המצב הזו עומד שם מוכר בתחום: ארד אקיסוס, שהוביל את פעילות ה"ניו-מדיה" של המחאה החברתית בקיץ 2011, וכיום מקדיש חלק ניכר מזמנו לקמפיינים אינטרנטיים בחו"ל, יחד עם טל זילברשטיין - עוד אחד מגיבורי הקמפיין של ברק ב-99'.

צפו: ארד אקיקוס מרצה על מדיה חברתית

בחור לא פראייר בכלל, אקיקוס, והוא טוען - לפי תמונת המצב כפי שהוא רואה אותה ברשת נכון לעכשיו - של"ארץ חדשה" מובטחים לא פחות משישה מנדטים בכנסת הקרובה. איך הוא יודע את זה? יניב מדבר על 120 אלף אנשים - כלומר, פרופילים מאומתים בפייסבוק, טוויטר וכו' - שכבר הודיעו שהם מתכוונים להצביע למפלגה. אז למה כל זה לא בא לידי ביטוי בסקרים? לטענת יניב ואקיקוס, במקום אחד הסקרים לא אמיתיים, ובמקום אחר - סתם היסטריים ממה שהם יעשו בכנסת, אם וכאשר ייכנסו אליה.

אם מישהו מצייץ בטוויטר, הוא לא יכול גם להשתתף בסקר?

הסוקרים ה"מסורתיים" מודעים היטב לביקורת שנשמעת עליהם - והם לא מתרגשים ממנה. לטענתם, נושא הטלפונים הנייחים כלל לא רלוונטי, משום שהם מצליחים בכל זאת למצוא את המדגם המייצג גם ללא הסלולרים. בכלל, הם מוסיפים, למה צריך להבחין בין פעילות ברשת להשתתפות בסקרים? הרי אדם יכול להיות פעיל ברשת ובאותה נשימה לענות על סקר. זה לא שמי שמעלה סטטוסים ומצייץ בטוויטר מנוע מהשתתפות בסקרים שלנו. בעיקר מופרכת בעיניהם ההישענות על כל מיני מחקרי אינטרנט שבהם ללייק או לתגובה ניתנת פרשנות שיכולה להיות ההיפך ממה שהתכוון המשורר. שום דבר, הם מתעקשים, לא דומה לתשובה ישירה לשאלה "למי אתה מתכוון להצביע בבחירות".

ממצאי הסקר האחרון של וואלה! ו-TNS, מהשבוע שעבר:

(צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

ובכל זאת, שווה לעקוב אחרי הנעשה ברשת, במקביל לסקרים. ב"ארץ חדשה" טוענים שהסקרים פשוט לא מגיעים לפלח אוכלוסיה שלם. בסוף השבוע החולף, הגיע הבאזזז ברשת סביב המפלגה של יניב לשיא חדש. בתוך פחות מ-48 שעות, למשל, המליצו לא פחות מ-3,900 איש על הראיון המוקלט הארוך שקיים יניב עם העורך הראשי של דה-מרקר, גיא רולניק, בענייני הון-שלטון.

האם יש לכל זה זה ערך אלקטורלי? לא ברור. בסופו של דבר, אם הסקרים ימשיכו להסתובב סביב אותן מפלגות ואותם מספרים, ולבסוף, בליל ה-22 בינואר, נגלה - כמו שב-2006 גילינו לפתע שבעה גמלאים - שלכנסת נכנסו יניב, "אבו זקן" וחבריהם, תהיה פה מהפכה גדולה בכל הנוגע לסקרים, למבנים פוליטיים ולדרך התנהלותם בישראל.

בחירות 2013 - כל הכתבות והפרשנויות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully