העלייה הדרמטית של מפלגת הבית היהודי, בראשותו של נפתלי בנט, מרשימה רק את מי שמתרשם מסקרים. מתברר שבתוך חודש קיבלנו מפלגה טייקונית, ושבקצב הנוכחי של העלייה בסקרים אין טעם לקיים בחירות, מכיוון שהבית היהודי ירכיב בעצמו את הממשלה ולא יזדקק כלל לשותפים קואליציוניים.
ביום חמישי שעבר פגשתי את אחת הנשים הפעילות ביותר כבר שנים רבות בחוגי הבית היהודי ולפני כן במפד"ל. היא טענה כי תוצאות הסקרים אינן משקפות את המציאות שהיא מכירה מהשטח. לדעתה, חברי הבית היהודי, בעיקר הוותיקים, לא יצביעו שוב למפלגה שהעומד בראשה אינו מתעניין כלל בנושאי חינוך דתי וערכים דתיים. לדידם, הבית היהודי היה בית יציב, שהפך למפלגת הזנק (סטארט-אפ) ליזם מוכשר שקנה בזול מפלגת מדף לצרכיו. את המועמדים האחרים, שתמיד נשאו בעול הבית היהודי, רואים רק בעלוני שבת מגזריים, ורק בנט ואילת שקד מותרים בהבעת דעות ועמדות בתקשורת הכללית. הופתעתי מדבריה.
בנט והבית היהודי הם בסך הכל כלי שיסוי חדש
בשבת האחרונה התארחנו עם קבוצת חברים אצל משפחה ברעננה. רוב הנוכחים הצביעו בעבר למפד"ל ולבית היהודי. בדיון הפוליטי שהתנהל התברר כי לבד מזוג אחד, אין לאף אחד מהנוכחים כוונה להצביע לבית היהודי. הנימוקים לפרישה מהבית היהודי היו מעניינים. לדבריהם, אי אפשר לקדם רפורמות אמיתיות והכרחיות כשראש הממשלה נתון ללא הרף ללחצים קואליציוניים. ההגנה על ארץ ישראל דורשת מנדט חזק לנתניהו, העומד מול חזית עולמית קשה. הקיצוניות של עמדות הבית היהודי לא יאפשרו לישראל לתמרן מול עולם עוין.
על פי תפיסתי, הסקרים הם סוג של שעשוע, איני מאמין להם. ראשית, משום שמעולם לא זכיתי להשתתף בהם, ושנית, משום שבכל מקרה לא הייתי מספר בשיחת טלפון לגורם אנונימי מה אני מתכוון לעשות מאחורי הפרגוד. המשתתפים בסקרים הם אנשים תמימים או משועממים, שנהנים לדעת כי דעתם חשובה למאן דהו, כאילו מדובר בטעמה של עוגת ריבת חלב שנאפתה על פי מתכון חדש.
הסיבה היחידה, שהתקשורת ממנפת את תוצאות הסקרים המוטים, היא שרוב מזמיני הסקרים משוכנעים כי באמצעות הבית היהודי אפשר לפגוע בסיכויי הליכוד. הם בזים לעמדותיו של בנט, אך לא מהססים להשתמש בו. יום אחרי הבחירות הוא ייעלם אל ספסלי האופוזיציה והתקשורת תשכיח את שמו ואת פועלו.
בנט והבית היהודי הם בסך הכל כלי שיסוי חדש. כולם זוכרים את שני ימי העדנה שהתקשורת נתנה לשר משה כחלון, בתקווה שיקים מפלגה ויפגע בליכוד. מייד לאחר שהודיע שאין בכוונתו להתמודד הוא נעלם מהתקשורת. אהוד אולמרט הוצג כמשיח עכשיו, כשהיתה לתקשורת תקווה שהוא יאחד את השמאל. כשהתברר שזה לא קורה - הוא הועלם. כך היה עם ציפי לבני, עם שלי יחימוביץ' ועם יאיר לפיד. כל אחד בזמנו, עד שהתברר שאינו מספק את הסחורה, וחלפה לה תהילת הרגע בתקשורת המגויסת.
יש לבנט אנשים מוכשרים בתחום הדיגיטלי, ועבור תלמידי המכינות הקדם-צבאיות הוא מושא להערצה בזכות הרקע הצבאי והאקזיט הממוני. אך, כידוע, בין אווירה לבין הצבעה המרחק גדול.