האישום החדש נגד ליברמן: טעם רע בפה של כולנו

כדור השלג של פרשת ליברמן ממשיך להתגלגל בקצב גבוה. לאחר שהשר התפוטר, כיוון שהבין שכתב האישום נגדו יוגש תוך 24 שעות, מספר חברים בוועדת המינויים במשרד החוץ פנו כפי הנראה לתקשורת ומסרו כי כלל לא נחקרו. כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר, המשטרה מבצעת בימים אלה השלמת חקירה מואצת, בעקבות הוראות שקיבלה מלשכת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

כפי שפורסם מוקדם יותר היום, גם ליברמן יוזמן להשלמת חקירה, על מנת לאפשר לו להגיב לטענות החדשות שהושמעו נגדו, אם הושמעו, בחדרי החקירות. הטענות החדשות של חברי ועדת המינויים עשויות לבסס עבירות פליליות חמורות הרבה יותר מאלה בהן נוקבת טיוטת כתב האישום נגדו. לעניות דעתי, אם יחפוץ וינשטיין לשנות את טיוטת כתב האישום, יהיה עליו לעכב את ההליכים עוד יותר, על מנת לאפשר לפרקליטיו של ליברמן להשמיע את השגותיהם על השינויים הצפויים.

גם אם כתב האישום לא ישונה ויוגש כפי שנוסח בעבר, עשוי מקצה החקירות החדש להשפיע על אחריתו של התיק. כך למשל, אם יוכח שליברמן דחק בחברי ועדת המינויים למנות את זאב בן אריה לשגריר ולהעדיפו על פני יתר המועמדים, אפשר שעובדה זו תשפיע על הסיכויים שבית המשפט יקבע בעתיד, כי יש קלון במעשיו.

עוד שמענו בימים האחרונים, כי מר בן אריה לא ניהל את השגרירות בבלארוס ברמה גבוהה, וכן על ליקויים נוספים בתפקודו כשגריר. אם יש אמת בפרסומים אלה, ואם הם לא הוצגו בפני עדת המינויים כאשר נדון מינויו לתפקיד השגריר בלטביה, או אז תבדוק המשטרה גם את הסיבות להסתרת הנתונים מפני חברי הוועדה. ואם אכן יתברר כי אכן קרה הדבר, יש בכך כדי להחמיר עוד יותר את מצבו המורכב ממילא של ליברמן.

עם זאת, טעם רע נותר בפי כולנו. לווינשטיין אצה הדרך והוא הודיע קבל עם ועדה כי יגיש את כתב האישום בתוך יממה. זאת, לאחר שלא הוא, לא פרקליט המדינה משה לדור ולא אף אחד מיתר הפרקליטים הבכירים בשתי הלשכות, שמו לבם לכך שחברי ועדת המינויים טרם נחקרו.

יש לזכור כי ליברמן התפטר ממשרתו הרמה כשר חוץ כיוון שחשב שפקידי בית משפט השלום בירושלים כבר פותחים נגדו תיק. באותה עת הוחלט "בקומות הגבוהות" להשלים את החקירה נגדו, אולי גם להזמינו לחקירה וייתכן שאף יוחלט על השלמת השימוע שנערך לו בעבר. מן הסתם, מדובר בתהליכים שייארכו לכל הפחות מספר שבועות, כך שליברמן לא יספיק לסיים את משפטו במהירות בה ביקש לעשות. חבל שכך מתגלגל לו תיק בעל חשיבות ציבורית כל כך גבוהה, אשר מרכז את תשומת ליבם של בכירי המערכת.