סקר וואלה!: בנט ממריא ל-15 מנדטים, הליכוד נחלש

הקמפיין האגרסיבי של הליכוד נגד יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, נכשל כישלון חרוץ עד כה. כך לפי סקר חברת TNS טלסקר שבוצע עבור וואלה! ומתפרסם הבוקר (רביעי). לו היו הבחירות מתקיימות כיום, הייתה הליכוד-ביתנו זוכה ב-35 מנדטים והבית היהודי ב-15 מנדטים - ירידה של שני מנדטים לליכוד, לעומת עלייה של ארבעה מנדטים לבית היהודי, ביחס לסקר וואלה! הקודם, שפורסם לפני שמונה ימים. החברה השלישית בגוש הימין-חרדים, ש"ס, יורדת במקצת ונעמדת על עשרה מנדטים. אצל יהדות התורה אין חדש: היא ממשיכה להתנדנד בין 5-6 מנדטים, והפעם מתייצבת על שישה.

לבנימין נתניהו יש מספיק סיבות להילחץ. אולי כדאי לראש הממשלה, שמנגח את בנט ומפריח בלוני ניסוי סביב השאלה האם להקים ממשלה עם ש"ס במידה שיזכה, להוריד במקצת את גובה הלהבות בנוגע לשותפותיו הטבעיות. חלומו לעמוד בראש מפלגת ענק בנוסח אריאל שרון מודל 2003 נראה בשלב זה רחוק. לפי נתוני הסקר הנוכחי, רק 22 ח"כים מרשימת הליכוד ייכנסו לכנסת, חמישה פחות מהכמות בכנסת הנוכחית.

בחירות 2013 - כותרות אחרונות:
שרית חדד השיקה את הקמפיין של נתניהו: "אתה תותח"
ועדת הבחירות חזרה בה מהחלטתה: יש שלטון הון בישראל?
בש"ס מתגאים בגירוש הזרים - ורוצים את האוצר
"פתק לשמאל שעובד": חד"ש השיקה קמפיין בחירות
פליטת פה? צפו בבנט "מסרב" גם לפני חודש

בגוש המרכז-שמאל - סטגנציה. העבודה עולה ל-18 מנדטים, התנועה עולה גם היא ל-11 ויש עתיד יורדת לעשרה; מרצ עם ארבעה מנדטים, והמפלגות הערביות עם 11. בניגוד לשבוע שעבר, קדימה כבר לא בתמונת המנדטים, וגם לא יתר המפלגות שגירדו את אחוז החסימה - עם שלם, עוצמה לישראל או הישראלים. המאזן בין הגושים ממשיך לגדול בקצב איטי אך יציב: שישה מנדטים לפני שבועיים, שמונה מנדטים בשבוע שעבר ו-12 בסקר הנוכחי.

קמפיין הליכוד הרשמי אמנם הושק רק אמש, אולם הוא מתנהל בעוצמה רבה כבר מיום שישי, כשבמפלגה סימנו את ההתבטאות של בנט בעניין ההתנתקות כנקודת תורפה. ראש הממשלה רץ להתראיין בערוצי הטלוויזיה בזה אחר זה, מודעות אנונימיות פורסמו בעיתון ואפילו תשדיר מיוחד הופק במהירות. הסקר שמתפרסם היום והסקר שפורסם אתמול בעיתון "הארץ" מוכיחים שמאמץ לא היה כדאי – בסופו של דבר הוא עזר לבנט יותר מאשר לליכוד.

גם בבית היהודי, ההתבטאות של ראש המפלגה חייבה היערכות מחודשת בקמפיין. בעת ההתמודדות מול זבולון אורלב על ראשות הבית היהודי נקט בנט ב"שיטת הח?לחול". הוא הבין שיקשה עליו, בתור מועמד אנונימי, להגיע לקהל הרחב, ולכן חיפש סוכנים לצורך כך. הוא איתר את הצעירים ככאלו שיש סיכוי ללכוד אותם, ועבד בעיקר במכינות ובישיבות התיכוניות. את הבשורה על ההייטקיסט המבטיח הביאו התלמידים לשולחן השבת של המשפחה. הניצחון היה מוחץ.

עכשיו שברו בנט ואנשיו את הראש איך יגיעו לכלל האוכלוסייה, ומבלי שרצו - הגיעה להם הישועה מהליכוד. אם עד כה בקושי עצרו את בנט ברחוב, הרי שעכשיו כמעט כולם מכירים אותו. המערכון שהוקדש לו ב"ארץ נהדרת" היה החותמת הסופית. כך נחסכו מיליוני שקלים על קמפיין ההיכרות בציבור הרחב. על דוושת הצעירים הם ימשיכו ללחוץ בכל מקרה. שם הקוד של המבצע: "מרד נעורים".

בסקר הפייסבוק הגדול של וואלה!, בנט מוביל. אתם כבר הצבעתם?

שני אירועי בחירות שגרתיים שהתרחשו ביום שני השבוע - ארבעה ימים לאחר ההתבטאות - עשויים להטריד עוד יותר את מנוחתו של נתניהו אם יסתמנו כמגמה. בבית הספר החקלאי "אשל הנשיא" נערכו שלשום בחירות. 1,500 תלמידיו מגיעים מיישובי האליטה של הדרום, להבים, עומר ומיתר, כמו גם מבאר שבע וממושבי וקיבוצי האזור. את ספרו של הרב קוק לא מחלקים בבית הספר החילוני למהדרין במסיבות הסיום. 1,022 תלמידים השתתפו בהצבעה. 18 אחוזים מכלל הקולות ניתנו לליכוד ביתנו, ממש כמו מפלגתו של יאיר לפיד. הזוכה הגדולה היתה הבית היהודי עם 37 אחוזים. בערב התקיימה הרצאה של בנט בבאר שבע. האולם היה מפוצץ. על מנת לשלוט בכמות הנכנסים חולקו מראש כרטיסים על ידי האוניברסיטה. הם אזלו. הרוב המוחלט של הנוכחים היה חילוני.

בנט יכול להיות מרוצה עד השמיים עם כמות המנדטים שגרף. לזכותו ייאמר שכבר ביום ראשון הוא חזה את העלייה הזו. ועדיין, סביר להניח שאם היה יכול הוא היה מחזיר את הגלגל לאחור. מה הוא צריך שמחר טייס שיסרב לעלות על המטוס מטעמי מצפון שמאלניים ייאחז בו כמודל לחיקוי? די ברור לו ולאנשיו שעניין הסרבנות ימשיך ללוות אותו בדרכו הציבורית, לא משנה כמה מנדטים יגרוף. בעיקר מפריעה לו העובדה שמייחסים לו קריאה לסרבנות. לא קראתי לסרבנות, הוא חוזר ומדגיש בכל מקום שבו הוא מופיע, דיברתי רק על עצמי.

סביר להניח שכבר בימים הקרובים נראה שינוי בקמפיין של הליכוד. יותר חיובי, פחות שלילי. יש עוד ארבעה שבועות לבחירות ואף אחד לא ויתר שם על חזון המפלגה הגדולה. החוכמה היא לשמור על סדר היום המדיני, וכמה טוב שאפשר תמיד להכריז על בניית עוד 1,500 יחידות דיור מעבר לקו הירוק.

היה היו שתי מפלגות בכנסת ה-18. שתיהן טבולות עד צוואר באידיאולוגיה, במובן הטוב של המילה. לשתיהן ח"כים חרוצים שרבב לא דבק בהם. ולשתיהן שלושה מנדטים. לפני חודש וחצי נפרדו דרכיהן. האחת גדלה וטפחה ואינה חדלה לשגע את ראש הממשלה ולהדיר שינה מעיניו. השנייה נשארה בדיוק היכן שהיא, מקוששת שלושה מנדטים או חמישה ביום בהיר, ותלויה פחות במעשיה ויותר בפופולריות של אחיותיה לגוש המרכז-שמאל. אילן גילאון, מספר 2 במרצ, מנצל גם את פקקי התנועה שבהם הוא נתקע על מנת להמחיש את מצב מפלגתו. יש לפניי רכב, הוא מסביר, שקוראים לו ציפי לבני. והוא, באוטוסטרדה, נוסע 50 קמ"ש בצד שמאל של הכביש ותוקע את כל התנועה.

ככה זה עם מרצ כמעט בכל כנסת: מתברכת בח"כים חרוצים, מובילים ואהודים, אבל ברגע האמת נתקעת בקלפי. "אתה יודע כמה אנשים אומרים לי 'למה אין בכנסת עשרה כמו ניצן, עשרה כמו אילן או כמו זהבה?'", מספר גילאון. "ואני אומר להם 'תפסיקו לאהוב אותנו ותתחילו להצביע'". הוא יודע שמנהיגת מפלגתו, זהבה גלאון, היא לא נפתלי בנט, ומספיק ישר עם עצמו כדי לדעת שגם אם הוא היה מנצח אותה זה לא היה מתקרב למספרים שהבית היהודי מגיעה אליו בסקרים. "כן, אנחנו מפלגה מיושנת, עם אותו קו טלפון באותה כתובת, וזה לא מעניין. אם זהבה היתה דוקרת אותי או ההיפך, המפלגה היתה מקבלת פריים-טיים".

אבל בנט מעורר את השטח, את הצעירים.

"לא בטוח שבשמאל אפשר להבעיר את השטח", אומר גילאון. "או שאפשר, אבל כנראה שאנחנו לא מצליחים".

אז מה, הציבור אשם?

"אני בחיים לא מאשים את הציבור. אם לא הצביעו בעדי אני מחפש היכן טעיתי. אני לא עובד מספיק? לא אומר את האמת? אני לא יודע מה לעשות, אובד עצות. אם לא נצליח כנראה משהו לא בסדר. אבל לא אשמת הציבור. בדמוקרטיה הציבור אף פעם לא אשם". ובכל זאת הוא אופטימי: "אני חושב שאנחנו הולכים להפתיע, לא להיות מה שהסקרים נותנים. זאת התחושה שאני מקבל כשאני מבקר בבוקר בבתי ספר ובבתי אבות אחרי הצהריים".

יש שוני גדול בין שאול מופז השר או יו"ר האופוזיציה למופז המתמודד האנדרדוג. הראשון נע בארשת חשיבות מוקף במאבטחים, ולך תגיע אליו. השני חופשי ומשוחרר, ולא מתבייש לספר שהוא בדרך לסיורי בחירות בקריית ביאליק ומוצקין, "לפגוש ולדבר עם אנשים בקניונים". עסקנים פוליטיים וראשי רשויות עזבו אותו בזה אחר זה, מחפשים לעצמם בית יותר חמים ונוח. "מופז חייב להיכנס לכנסת, הוא בחור טוב", אמר השבוע אחד מהם בעיניים מצועפות. ומה איתך, הוא נשאל, אתה נשאר איתו?. "לא", הוא ענה, "אני חייב לדאוג לעצמי".

ובכל זאת, שאול מופז אופטימי. הסקרים שהוא מחזיק בידו מבשרים כבר שבועיים ברציפות שקדימה עוברת את אחוז החסימה, ומבחינתו קעקוע החשש שמא המפלגה לא תיכנס כלל לכנסת הוא השלב הראשון בדרך ל-שמונה-תשעה מנדטים שלהם הוא מייחל. "אז לא נביא 30 מנדטים, לא 28 וגם לא 25", הוא אומר בהשלמה, "אבל אני מקווה שכאשר נפרוץ, נראה הצטרפות גדולה. הרוב מחליטים בשבועיים האחרונים".

כדי להגיע למקום הזה מופז מתכוון ללכת עד הסוף. קחו את תשדיר הבחירות הראשון שלו ששוגר השבוע. להלן מקבץ מילים ומונחים ממנו: חרא, כפוי טובה, מלוכלך, מסריח, מזגזג, עדת נחשים שיורה לו ארס בגב, אנשים קטנים ומאופסים, פתטי, טינף. על מופז עצמו נאמר שהוא "אדם ישר שמאחורי פוליטיקאי עקום". תודו שלפחות יש פה משהו מרענן כתרופה לשטף הסכריני של התשדירים נוטפי הדגלים, שדות השלף והילדים החמודים שעומדים לנחות עלינו.

מופז מעולם לא זכה לעדנה בתקשורת. גם עכשיו קדימה זוכה להתעלמות מופגנת למדי. פה ידיעה, שם ראיון קצר. לא יותר מזה. "תמיד אני עומד נגד כל הסיכויים", הוא אומר ומסרב להתבכיין. "זה חלק מהביוגרפיה והחיים הפוליטיים שלי". לא כדאי לזלזל בו, בפעמיים הקודמות הוא צדק הרבה יותר מהתקשורת.

20 יום חלפו מאז הודיע עמיר פרץ על עריקתו ממפלגת העבודה והצטרפותו ל"התנועה". בשבוע שעבר כתבנו כאן על כך שדפי הטוויטר שלו ושל ראשת מפלגתו, ציפי לבני, טרם עודכנו. לפי קורות החיים, היא עדיין לא מנהיגת התנועה, ואת הדף שלו מעטרים שלל לוגואים של מפלגתו לשעבר. אצל לבני הסיקו מסקנות מהר. יש לוגו, יש תמונות מעודכנות - ממש הייטק. ופרץ? הוא עדיין בעבודה. אולי הוא מתכנן בבוא היום עוד קאמבק. אחד ברזומה כבר יש לו.

כל הכותרות, הפרשנויות והסקרים - בוואלה! בחירות 2013