זהירות, מאגר ביומטרי

דמיינו לעצמכם עולם שבו לפקיד במשרד הפנים או לשוטר זוטר יש הכוח לדעת איפה אתם נמצאים בכל רגע. דמיינו לעצמכם עולם שבו ניתן כהרף עין לזהות כל אחד ואחד שהשתתף בהפגנה מסוימת. נשמע דמיוני? ברוכים הבאים לעולם המאגר הביומטרי.

ראשית, יש לעשות קצת סדר. מהו המאגר הביומטרי? מדובר בחוק המחייב כל אזרח למסור טביעות אצבע ותמונות באיכות גבוהה (HD) שמאפשרות את זיהויו הכמעט מיידי באמצעות כל מצלמת רחוב פשוטה – וכן שמירת הנתונים במאגר מידע עצום של משרד הפנים. חשוב להדגיש כי אין קשר הכרחי בין פתרון אחר לבעיית זיוף וגניבת תעודות הזהות - תעודות זהות חכמות שיכולות למנוע זיוף זהות, לבין המאגר הביומטרי.

בתעודות הזהות החכמות ניתן לשמור את הנתונים הביומטריים ולאמתם בעת הצורך, ללא מאגר ממשלתי. משרד הפנים, וליתר דיוק חבר הכנסת מאיר שטרית ממפלגתה של ציפי לבני, שמקדם את הנושא בגפו, לא הצליח עד היום לספק שום סיבה הגיונית לקיומו של מאגר מרכזי ודוחה כל הצעה של מומחים להצפנה לגיבוב (hash) של המאגר, כך שלא ניתן יהיה לקשר באופן חד-ערכי בין הנתונים לאדם (ולהיפך כן). באופן כללי ההתנהלות מזכירה מיניסטריון צללים יותר מאשר משרד פנים או ועדת חוק במדינה דמוקרטית ומתוקנת.

כל הדיווחים, הניתוחים והסקרים - בוואלה! בחירות 2013

באחרונה יצא המשרד לביטחון פנים במכרז לרישות הארץ במצלמות אבטחה - ובכך הוציא את המרצע מן השק. מטרת המאגר הביומטרי אינה מלחמה בזיופי זהות, אלא ניסיון למשטר את האזרחים באופן מוחלט – מלחמה בזכויות האדם. אילו רעיון כזה סיפק ביטחון, ניחא, אך זה אינו המצב. כך כתב ברוס שניידר, עיתונאי מה-CNN ("מצלמות ריגול לא יעשו אותנו בטוחים יותר", Schneier Blog CNN, 25.2.10):

"כך או כך, השאלה החשובה באמת אינה האם מצלמות פותרות פשעים שהתרחשו בעבר, או האם הן מרתיעות עבריינות עתידית, אלא האם הן מהוות ניצול טוב של משאבים. הן יקרות, בכסף ובאפקט האורווליאני שלהן על הפרטיות ועל חירויות הפרט. ניצולן לרעה הוא בלתי-נמנע. הן שימשו גם להפצת תמונות עירום ולריגול אחר פוליטיקאים. ייתכן שהיינו מקבלים את תופעות הלוואי הללו עבור שיפור אמיתי בביטחון, אבל המצלמות אינן מספקות את זה. חרף הנטייה שלנו להעדיף פתרונות טכנולוגיים על פתרונות אנושיים, מוטב שהון שמושקע היום במצלמות מעקב היה משמש לגיוס שוטרים ואימונם.

אילו מעקב אוניברסלי היה פיתרון לאלימות ולפשע, רבים היו עוברים לחיות במדינת השטאזי של מזרח גרמניה. אם מצלמות מעקב היו מענה ראוי, לונדון עם חגיגת המצלמות שלה – בערך 500,000 מצלמות בעלות כוללת מדהימה של 700 מיליון דולר – הייתה העיר הבטוחה בעולם. היא לא. זה לא קרה משום שמעקב ומצלמות מעקב אינם עושים אותנו בטוחים יותר. הכסף שמבוזבז על מצלמות בלונדון יכול להיות מנוצל לטובת שיטור של ממש".

רבים חוששים מדליפת המאגר, ובצדק, שכן המאגר ידלוף חיש מהר. אבל האמת העצובה היא שלא רק מההדלפה יש לחשוש. לא רק מהידיים שיגנבו את המאגר ממערכות משרד הפנים - אלא גם מהידיים הממשלתיות שיקבלו את המאגר אליהן. די להזכיר כי בשנה האחרונה היינו עדים לשימוש בכלי מודיעין צבאיים על-מנת לנטר את המפגינים למען "צדק חברתי".

חיפושים לא חוקיים, האזנות סתר לא חוקיות, מעצרים לא חוקיים – בכל תקופה קצרה מתגלה שוטר שהשתמש בכוח שלו בניגוד לחוק ולנהלים, וגם זה רק קצה הקרחון. האם מתן אמצעי כזה, שתועלתו מפוקפקת ממילא, הוא מה שישפר את ביטחוננו? כפי שכתב בנג'מין פרנקלין: "אלו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון, ומהר מאוד חסרים את שניהם".

בבחירות הקרובות אנחנו צריכים להילחם על חירותנו, להתנגד למאגר הביומטרי!

הכותב, ירון לרמן, הוא ראש מפלגת עלה ירוק - הרשימה הליברלית.

דעות נוספות בוואלה! בחירות:
יואב פלד: פסילת זועבי: דמוקרטיה מתגוננת או השתקה פוליטית?
דוידי בן ציון: מבקרי בנט מכפישים ציבור שלם